Page 23 - etmol 48

‫על השפלתך ועל חורבנך‪ .‬התחזינה עיני בתקומתך‪ .‬בתפא­‬ ‫המטען הועמס על גמל‪ ,‬סוסה לבנה‪ ,‬מנומרת בשחור‪,‬‬
‫רת השמורה לך לאחרית הימים?‬ ‫שלווה וסבלנית‪ ,‬נשאה על גבה מעין שקיים‪ .‬באחד השקים‬
‫הצטרכתי להושיב את עצמי‪ ,‬ובשני הונחה המזוודה כמשקל‬
‫הזוג קושטאנטיני )משפחה מיוצאי טרייסט( הרשו לי‬ ‫נגדי‪ .‬מורה הדרך היה סיים תורכי‪ .‬יהודי סייעני כמתורגמן‪.‬‬
‫להניח את חפצי באחד מחדריהם ולישון שם על מזרני עד‬ ‫נער מסכן‪ ,‬שלא היה לו כוח לעשות את הדרך ברגל ולא‬
‫שאמצע מקום מגורים‪ .‬זוג נשוא‪-‬פנים וצדיק! הוא חי על‬ ‫אמצעים לשלם את דמי הרכיבה‪ ,‬ביקש ממני רשות לרכוב‬
‫התפילה ועל תלמוד תורה‪ ,‬היא‪ ,‬על עיסוקה בו ורק בו!‬ ‫על הגמל‪ .‬הנה״כי״כן יצאתי לדרך‪ ,‬חובשת את כובע הקש‬
‫לשרתו‪ ,‬לספק לו את כל הצרכים ככל שידה משגת ‪ -‬זה‬ ‫שלי‪ ,‬רחב התיתורה‪ ,‬ועוטה צעיף כחול ארוך‪ ,‬ספר התפי­‬
‫טעם חייה‪ .‬למרות עשר שנות שהותם שם‪ ,‬עודם משתדלים‬ ‫לות בידי‪ ,‬ששה לדרוך על האדמה הקדושה של ארץ‬
‫לשמור על מסורת הליכות חייהם האירופיות‪ ,‬אלא שהישי‪-‬‬
‫שה המסכנה הכפופה והתשושה נאלצה ללמוד לשרת את‬ ‫אבותינו‪ .‬מלאה שקוקה אל מחוזות החפץ האלה!‬
‫עצמה‪ .‬כל דיבורה רק על עיר הולדתה‪ ,‬על הבנים שגידלה‬
‫סרגתי‪ ,‬התפללתי‪ ,‬התבוננתי‬
‫וקברה שם‪.‬‬
‫כשאך נודע דבר בואי‪ ,‬באו לקבל את פני בברכה זקני‬ ‫פגשנו את השיירה במרחק קטן מחוץ לעיר‪ ,‬בין גינות‬
‫העדה ׳האשכנזים׳ ו׳הספרדים׳ גם יחד‪ .‬כאילו חשבו שבא‬ ‫הבושם‪ :‬פרדסי התפוזים והאתרוגים; עצי התמר העמוסים‬
‫אליהם שרה מבית מונטיפיורי‪ ..‬אולם בידי אין אוצרות‬ ‫פירות אדומים ומתוקים מתוקים‪ .‬צמחי הצבר העצומים‪,‬‬
‫להעניק להם‪ ,‬זולתי אהבה בלא מצרים וידע‪ ,‬אם יואילו‬ ‫שהודות לעליהם הגדולים והקוצניים משמשים הם כגדר‬
‫ובחומת מגן; עצי התאנה הענקיים וגפני־המידות‪ ,‬תבואת‬
‫להפיק מהם תועלת!‬ ‫הארץ הברוכה הזאת‪ .‬היינו יותר מחמישים‪ ,‬אלה רכובים על‬
‫‪ ...‬הנה חלף גם חג הפסח‪ .‬חייתי בחורף זה בודדה‪,‬‬ ‫סוסים רוגשים והללו על גב חמורים מאופקים‪ :‬אלה מכו­‬
‫ועסקתי ברקימת ׳פרוכת׳ שנתתי במתנה לקהל ׳איסטמבו‪-‬‬
‫ליס׳)בית‪-‬כנסת בעיר‪-‬העתיקה(‪ .‬עד מהרה נתקפתי בהתק­‬ ‫נסים בשקי‪-‬רכיבה והללו על גב גמלים‪.‬‬
‫פות הקדחת החוזרת‪ ,‬תולדות התנאים הנוראים השוררים‬ ‫לא שוחחתי עם איש‪ :‬סרגתי או התפללתי בשעה שלא‬
‫במשכנות לחים אלה‪ .‬התגברתי על ההתקפות בעזרת‬ ‫הייתי שרויה בהתבוננות מהורהרת! בתחילה המסע נעים‬
‫הכינין‪ .‬כתבתי אל העשירים ובעלי ההשפעה באירופה כדי‬ ‫ונוח‪ :‬הדרך רחבה וחולית‪ :‬הנוף ציורי‪ .‬בטבע כולו שלווה‬
‫להשיג את ההון הנחוץ לייסוד בית‪-‬ספר‪ ,‬אך לשווא‪ ,‬אין הם‬ ‫והשקט‪ ...‬את מרבית הדרך עושים בשורה עורפית‪ ,‬בצעד‬
‫משכילים לנצל את שעת הכושר‪ .‬משפחתי ממעטת לכתוב‬ ‫איטי ומדוד‪ ,‬כי הגשמים חתרו בדרך החתחתים ההררית‪,‬‬
‫אלי‪ ,‬כספי כבר אוזל‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬פי שאני חוסכת כל פרוטה‪,‬‬ ‫פוגשים כפרים אחדים‪ :‬אי אלו מצודות חרבות‪ ,‬כמה עדרים‬
‫שיעורים בשכר אי‪-‬אפשר להשיג‪ ,‬יש לי תלמידות אחדות‬
‫חינם‪ .‬בבית אחת מהן מקבלת אני בתמורה ארוחה בשבת‪,‬‬ ‫של עזים‪ ,‬כבשים נאים‪ ,‬לעיתים רחוקות צמד שוורים‪.‬‬
‫מאחרת ניתן לי אשראי לקניית מלבושים‪ ,‬שאינני מנצלת‬ ‫את הלילה מבלים ברמלה‪ ,‬עיירה נאה ובה כמה אלפי‬
‫כלל‪ .‬הגשמת שאיפתי להיות באן עד סוף חיי נראית לי‬ ‫תושבים‪ .‬יש שם מנזר של גברים המלינים אורחים חינם‪,‬‬
‫קשה‪ .‬נותרה לי הברירה להתחתן או לחזור לעיר הולדתי‪.‬‬ ‫וכמה ׳חאנים׳‪ ,‬כלומר פונדקים תורכיים‪ ,‬שאינם אלה שורת‬
‫נחני אלוהי‪ ,‬לפי רצונך הקדוש לטובה ולתפארת שמך‬ ‫מחסנים קמורי תקרה‪ ,‬מזוהמים‪ ,‬טחובים‪ ,‬חשוכים‪ ,‬ריקים‪,‬‬
‫שאינם טובים אלא למנוחה חטופה של שעות אחדות‪ .‬לא‬
‫הקדוש‪ .‬אמן‪.‬‬ ‫העליתי כלל על דעתי אפשרות של שינה‪ ,‬וביליתי את‬
‫)פלורה רנדגר נישאת ״להונגרי לא עשיר אך בן טובים״‬ ‫הלילה בתפילות ובקריאות טאסו )מחבר הספר ״ירושלים‬
‫כדבריה‪ ,‬שכן תקנות ירושלים באותו זמן מנעו מתוקות‬ ‫המשוחררת‪ ,‬פואמה בחרוזים‪ ,‬מיצירות המופת של הספרות‬
‫לחיות בעיר‪ .‬הזוג חזר כעבור שנה לטרייסט‪ .‬לאחר כמה‬ ‫האיטלקית‪ ,‬שנשלמה ב‪ 1575-‬ומתואר בה‪ ,‬כיבוש ירושלים‬
‫שנים נסעה פלורה שוב לירושלים‪ ,‬וניסתה שוב להקים‬ ‫בידי הצלבנים(‪ .‬הירח האיר באור יקרות‪ .‬שעתיים לפני‬

‫בית‪-‬ספר בעיר‪ ,‬אולם גם הפעם ללא הצלחה(‪.‬‬ ‫עלות השחר יצאנו להמשיך בדרכנו‪.‬‬
‫‪...‬לרגע אחד נשארתי יחידה לנפשי‪ .‬הנוסעים היו ערוכים‬
‫לעיון נוסף‪ :‬יומן מסעותיה של מורה יהודיה מטרייסט לירוש­‬ ‫בקבוצות קטנות‪ ,‬הסוסים היו כבר על פסגת ההר האחרון‬
‫והחמורים פיגרו מאחור‪ ,‬הגמלים פנו לשביל רחב יותר‪ .‬אני‬
‫לים ‪ -‬ב״קבצים לחקר תולדות החינוך היהודי בישראל ובתפו­‬ ‫הייתי במעבר צר בין שני הרים‪ ,‬לצד מעיין‪ .‬בהמת הרכיבה‬
‫שלי ניגשת לשתות ומועדת וכמעט הפכה אותי על הסלע‪.‬‬
‫צות״‪.‬‬ ‫תוך חצי שעה באה רוח גדולה‪ ,‬מתחוללת סופה‪ ,‬אני פותחת‬
‫את המטריה‪ ,‬היא נקרעת ונשברת‪ .‬לשווא קוראת אני אל‬
‫שער היומן האיטלקי‬ ‫מורה הדרך‪ ,‬אל הנער‪ ,‬אל המתורגמן‪ :‬אליהו‪ ,‬דוד‪ ,‬אברמי‪-‬‬
‫קו!! לחינם‪ ,‬התשובה לשאלתי היא רק שריקת״הרוח ושאון‬
‫‪r‬ד־‬ ‫המים! חשבתי שבא קצי‪ .‬ואולי שימחני הדבר‪ .‬הן הייתי‬
‫‪<USBV8AI.S1BS.‬‬ ‫מאושרת למצוא את מנוחתי על העפר הטהור של ארץ‬

‫‪CB PEIMA.‬׳‪PAB‬‬ ‫הקודש‪.‬‬
‫פתאום מזנקת סוסתי הלבנה‪ ,‬ותוך עשר דקות בערך‬
‫‪ToBtoM UMtfte.‬‬ ‫מושגת שוב השיירה‪ .‬עוד מעט מגיעים בני לווייתי‪ ,‬ומתנצ­‬

‫הבל מ‪y‬לק•לא ‪ p‬יעראל ואץ חבל מתיאץ־‪.‬‬ ‫לים על העיכוב בגלל הסער‪ ,‬מקרה נדיר באזור הזה‪.‬‬
‫אף ברגע מרגש זה ראיתי את אבי הנערץ עומד על ידי‬
‫‪Tntti poMoao‬‬ ‫‪La T«R»<43«at■, a a no• tattt poMoao atcirae.‬‬
‫ומעודדני באהבת אב‪.‬‬
‫‪I.‬‬
‫ירושלים‪ ,‬מחוז חפצי היחיד‬
‫!‪Eccomi giunta' al panto dd miei dedderii‬‬
‫‪Eccomi m Gerasalemme! Ha come, debole e‬‬ ‫סמוך לערב הגענו סוף‪-‬סוף עד חומת עיר הקודש‪ .‬הו‬
‫?‪23 sola osai io tanto ! ? Chi.m’iaspirb? dhi mi ressel‬‬ ‫ירושלים! מחוז חפצי היחיד‪ .‬סוף‪-‬סוף אראך בעיני! מברכת‬
‫!‪Sei Ta, p Dio di Hkericordia, ch’ io sento in me‬‬ ‫אני אותך‪ ,‬כאן נעתק מלבי כל הרהור עצב אישי‪ ,‬ורק בכיתי‬
‫‪Teggo a me presso, qai^ foese tatt* or Tivente,‬‬