Page 22 - etmol 48
P. 22

‫הרפתקאות‬
                                                                ‫המורה‬

                                                             ‫מטרייסט‬

‫פלורה רנדגר ‪ -‬פרידנברג היתה מורה יהודיה צעירה בעיר טרייסט באיטליה באמצע‬
‫המאה ה־‪ 9‬ו ‪ .‬בשנת ‪ 856‬ו נסעה לארץ כדי לפתוח בירושלים בית־ספר לבנות‪ ,‬היא‬
‫פנתה ליהודים נודעים ועשירים במקומות שונים‪ ,‬אך לא קיבלה עזרה‪ .‬שנה אחר־כך‬
‫נישאה וחזרה לטרייסט‪ .‬שש שנים אחרי הביקור הראשון הוזמנה לחזור לירושלים‬
‫ולנהל שם בית־ספר לבנות‪ ,‬והיא חזרה לירושלים עם ארבע בנותיה‪ .‬אולם לא‬
‫הצליחה לפתוח את בית־הספר‪ ,‬שכן קנאי העיר אסרו על הקמת בתי־ספר בעיר‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1866‬חזרה לטרייסט‪ ,‬שם פירסמה יומן על שני המסעו ת ועל שהותה בעיר‪.‬‬
‫דניאל קארפי ומשה רינות פירסמו את היומן שתירגם מאיטלקית חיים בן־עמרם‪.‬‬

                ‫החלק הראשון של היומן מספר על הנסיץה הראשונה בנובמבר ‪:1856‬‬

‫‪...‬ליפו אין נמל‪ .‬מזדקרים גושי אבנים מגלי הים‪ ,‬שרידי‬        ‫הסער הזועף לא הניח לעלות על החוף ביפו וביום‬
‫המזח העתיק‪ ,‬ובגללם העליה על החוף מסוכנת ביותר‪.‬‬             ‫השלישי הגענו לביירות‪ .‬הגישה אל החוף היתה ברוכה‬
‫אוניית הקיטור עוגנת הרחק מן החוף‪ ,‬וצריך לעבור לסי­‬         ‫בסכנה גם שם ואף״על־פי״כן ביקשו נוסעים אחדים שיובי־‬
‫רות‪ .‬על החוף צריך לטפס על הצוקים‪ ,‬או להסכים להינשא‬         ‫לום על מנת להמשיך את דרכם משם ליפו ביבשה‪ .‬בידי לא‬
‫על כתפי התורכים‪ .‬בבית המכס כיתרוני סבלים כהי עור‬           ‫היה מכתב ולא כתובת לעיר זו‪ .‬ובראותי את השייטים‬
‫והארנק מאבד מהר ממשקלו מרוב מתנות יד‪ .‬התיירים‬              ‫המתקרבים בסירותיהם‪ ,‬ומערומי גופם מכוסים רק בכותונת‬
‫האנגלים‪ ,‬המפזרים מטבעות זהב כמו גרעינים‪ ,‬קילקלו את‬         ‫שאינה מגעת עד הברכיים‪ .‬ואת גסות הליכותיהם‪ ,‬הגבירו‬
                                                           ‫המראות האלה את אי רצוני לרדת מן הספינה‪ .‬עברה שם‬
                                ‫האנשים האלה‪ .‬אשרי היכול!‬
                                                           ‫עוד אוניית קיטור צרפתית‪ ,‬׳פרת׳‪ ,‬שהתכוונה לנסות לעגון‬
      ‫במזרח מעשנות אף הגבירות‬                              ‫ביפו בדרכה לאלכסנדריה‪ .‬׳תפוס את הרע במיעוטו׳ ‪ -‬טוב‬
                                                           ‫היה בעיני לחזור לאלכסנדריה מאשר לעלות על חוף‬
‫הוריתי להוביליני אל האדון אמזלג )הסוכן הקונסולרי‬
‫האנגלי ביפו(‪ .‬התייחסו אלי בכבוד רב‪ .‬כשאך הגעתי‪,‬‬                                                                   ‫ביירות‪.‬‬
‫הגישו לי קפה‪ ,‬מי בושם‪ ,‬ריבה ונרגילה‪ .‬במזרח מעשנות‬
‫אף הגבירות‪ .‬הנרגילה היא בקבוק בדולח‪ ,‬מעוטר פחות או‬         ‫אני שואלת אם יינתן לי מקום ב׳פרת׳‪ .‬ולאחר היסוס־מה‬
‫יותר בזהב ובצבעים‪ ,‬בעל צוואר ארוך‪ ,‬מלא מים‪ .‬מרכיבים‬        ‫ניתנת לי תשובה חיובית‪ .‬לא יכלו לזרוק סולם מחמת הרוח‬
‫עליו מקטרת או מעשנה בעלת שתי פיות‪ ,‬ובתוכה עלים‬             ‫וגלי הים‪ .‬איך אעבור? משלשלים לסירה כיסא בעל זרועות‪,‬‬
‫טריים‪ ,‬צהובים‪ ,‬ריחניים ודקיקים של טבק‪ .‬אחת הפיות‬           ‫תלוי בחבלים הכרוכים על גלגלת! אני יושבת עליו ומועלית‬
‫שרויה במי הבקבוק ולאחרת מחובר צינור ארוך מאוד‪,‬‬             ‫על הסיפון כמו דלי מתוך הבאר! קיבלו את פני בתשואות‬
‫גמיש‪ ,‬עטוף באריג כחול או אדום ששזור בו חוט פז‪ ,‬בעל‬         ‫רמות‪ :‬מצא חן קור״רוחי ברגע חירום כה מסוכן‪ .‬הרופא‪,‬‬
‫פיית ענבר‪ ,‬והוא מפותל על הרצפה‪ .‬ובעוד הבקבוק ניצב‬          ‫קשיש ובעל קול נשי‪ ,‬פינה למעני תא שמתחת לסיפון‬
‫באמצע החדר‪ ,‬מעבירים את הצינור מאיש לרעהו‪ ,‬ומעשנים‬          ‫העליון‪ .‬החדרנית היתה שמנמונת יפה‪ ,‬לא צעירה לימים‪:‬‬
‫לפי התור‪ .‬משרתות הבית שוקדות על החלפת העלים ועל‬            ‫היא היתה דרך קבע בחברתי‪ .‬הקפדתי להיזון אך ורק בתה‪,‬‬

    ‫ליבוי האש בגחלים‪ ,‬הצריכים ללהוט במקטרת בלי הרף‪.‬‬                    ‫במרקים‪ ,‬ביין קפריסין‪ ,‬בלימונאד וכיוצא באלה‪.‬‬
‫שאלתי על הרופא‪ ,‬כי חשתי ברע מחמת תלאות הדרך‪.‬‬
‫השיבו לי שאין רופא ביפו! עיר שיש בה ריבוא אדם ואין‬         ‫גם הפעם לא הניחה הסערה לעלות על חוף יפו‪ ,‬ועל כן‪,‬‬
‫בה רופאים! המרפסת נשקפה אל הים‪ ,‬והייתי מוכנה לבלות‬
‫שם את כל חיי בהתבוננות‪ .‬אולם ביום המחרת היתה‬               ‫כעבור שמונה ימי תלאות נוראות הנני שוב באלכסנדריה‬
                                                           ‫יגעת רוח‪ ,‬תשושת גוף ובחסרון״כיס‪ ,‬לכאורה הייתי צריכה‬
                               ‫השיירה מוכנה‪ ,‬ויצאתי לדרך!‬
                                                           ‫לחזור בי מביצוע המשימה הנועזת‪ .‬אולם אמרתי בלבי‪:‬‬
                                                           ‫׳זוהי שוב העמדה בניסיון של כוח התמדתי! אל ייאוש!׳‬
                                                           ‫ולאחר עוד שמונה ימי המתנה הפלגתי שוב‪ ,‬ואכן הגעתי‬

                                                                                                      ‫ליפו ביום השלישי‪.‬‬

                                                           ‫‪22‬‬
   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26