Page 17 - etmol 48
P. 17
הקונגרס ■>Tn>nבגרמניה
רוב יהודי גרמניה התנגדו לקיום הקונגרסים הציוניים בארצם
שמא יחשדו בהם ״בנאמנות כפולה׳ /אבל בכל זאת קונגרס
אחד נערך בגרמניה
מאת ראובן מלאכי
רוזנבלט שר בניגון ״התקוה״ דות הקהילה הכללית נוהלו לפי דיני הרצל התכוון לערוך את הקונגרס
השולחן-ערוך. הציוני הראשון במינכן ,בירת באווא־
ישיבת הפתיחה של הקונגרס נקבעה ריה הגרמנית ,וקיבל אישור לכך מטעם
ליום ראשון 26 ,בדצמבר ,1909וישיבת כשההנהלה הציונית ביקשה לערוך המוסדות הממשלתיים והעירוניים של
הנעילה תוכננה ליום חמישי ה 30-בחו את הקונגרס בהמבורג נערך ויכוח קשה מינכן .אולם הקהילות והאירגונים
דש .רוב הצירים הגיעו כמה ימים לפני בין חברי הקהילה .הרוב הליברלי דרש היהודים בגרמניה וכן איחוד הרבנים
הפתיחה .ביום שקדם לפתיחה התקיימה לדחות את הבקשה בעוד שחברי האיר- הכללי של ארץ זו ,התנגדו לרעיון.
בבית-הכנסת גדול והמפואר של העיר גון המסורתי הציעו שהם יהיו אחראים לדעת רוב יהודי גרמניה ,עלולה היתה
תפילה חגיגית ורוב ■הצירים השתתפו לאירגון הקונגרס .הצעה זו התקבלה הציונות לתת דחיפה לאנטי־שמים
בה .הרב נובל העריך את המאורע ברוב דעות והאירגון המסורתי שלח ולאשמות נגד היהודים ,כמו זו שהם
ההיסטורי בדרשה נרגשת .החזן הראשי הזמנה לעריכת הקונגרס .הרב לוקים ב״נאמנות כפולה״ -לציון ולגר
של בית-הכנסת יוסל׳ה רוזנבלט הנודע, נחמיה צבי נובל ,שכיהן כרב ראשי מניה .לכן נבחרה עיר הגבול השווייצ'
הפליא בניגוניו יחד עם המקהלה .כאשר בקהילת המבורג באותה תקופה ,הוא רית באזל כמקום הקונגרס הציוני הרא
הגיעה התפילה לסיומה ,נפתח ארון- ששיכנע את בני עדתו להסכים לעריכת
הקודש ויוסל׳ה רוזנבלט שר את תפילת שון.
״אנעים זמירות״ בניגון ״התקוה״. הקונגרס הציוני. בעשר השנים הראשונות לציונות
היתה זו העזה רבה ועל-כך ספג יוסל׳ה הרב נובל היה אחד מן המייסדים של נערכו חמישה קונגרסים בבאזל ושניים
רוזנבלט ״נזיפה״ מאחד הגבאים .ועד תנועת ״מזרחי״ בגרמניה בשנת .1903 בערים אחרות -זה של שנת 1900בלו
הקהילה הליברלית הזמין אף הוא את הוא היה אחד הרבנים המעטים בגר נדון ,והקונגרס של שנת 1907בהאג.
הצירים לתפילת שבת .ההזמנות הודפסו מניה ,שהפיץ את תורת הציונות בין אחרי מותו של הרצל ,ב ,1904-ניסתה
באופן אישי ולא הוזכרו בהן המילים: היהודים בעירו .מאוחר יותר נבחר כרב הנהלת התנועה הציונית מספר פעמים
״הקונגרס הציוני״ .עובדה זו ומחיקת בקהילה הגדולה פרנקפורט ושם הציע לקבל הסכמתה של קהילה יהודית בגר
כל התפילות המיוחסות ״לציון ולירוש להקים חווה חקלאית להכשרת חלוצים מניה לערוך קונגרס בעירה ,אבל תמיד
לים״ מסידור התפילה הליברלי- דתיים )״גרינגסהוף״( וכך היה בין נתקבלה תשובה שלילית .הכוונה לבחי
רפורמי ,גרמו שאף אחד מן הצירים לא רת גרמניה היתה פשוטה :היא נמצאת
נענה להזמנה .האירגון הליברלי גם לא אבות הקיבוץ הדתי בארץ. במרכז אירופה והיתה מקום מפגש נוח
שלח נציגים לישיבת הפתיחה של הקו בין יהודי מזרח אירופה ומערבה .רק
דוד וולפסוו -נשיא שעורר התנגדות בשנת 1909נתנו המוסדות היהודיים
נגרס. בעיר המבורג את הסכמתם לערוך
קונגרס ציוני בעירם .היה זה הקונגרס
ישיבת הפתיחה היתה מאורע נכבד
בהמבורג .היא נערכה באולם הגדול היחידי שנערך בגרמניה.
ביותר בעיר וזמן רב לפני השעה היעו מדוע הסכימה קהילת המבורג לערוך
דה היה כבר מלא מפה-לפה .באי-כוח
המוסדות הממלכתיים והעירוניים הופי את הקונגרס בעירי
עו כמעט ללא יוצא מן הכלל וגם הקהי
לה הפרוטסטנטית והקהילה הקתולית בהשפעת הרב
שלחו נציגים .לעומת זאת ,הופיעו רק
כמחצית המוזמנים מהאירגונים היהוד כמעט בכל הערים הגדולות בגרמניה
יים .קהילת-הגג היהודית בהמבורג היו קיימות שתי קהילות יהודיות:
הסתפקה במכתב בזה הלשון :״ועד ״ליברלית״ ו״מסורתית״ .יהודי המבו
הקהילה החתום מטה מתכבד להודות רג רצו למנוע פירוד זה ושם היו כל
לכם על ההזמנה האדיבה לישיבת הפתי יהודי העיר חברים בקהילה אחת,
חה של הקונגרס ה .9-אם-כי הוועד שטיפלה בנושאים כלליים ,כמו חינוך,
מעריך ביותר את רצונכם לשפר את סעד ,אחזקת בית-חולים ,מושב-זקנים,
גורלם של אחיכם לדת הנרדפים במזרח- בתי-קברות וכדומה ,ואילו בענייני דת
אירופה ,לא יוכל לקבל את ההזמנה ותפילה טיפלו שני האירגונים :הליברלי
בהתחשב בסתירה המוחלטת בכיוון והמסורתי ,וכל אחד מהם דאג לחבריו.
רבו של האירגון המסורתי היה גם הרב
הראשי של קהילת-הגג הגדולה ,ומוס
17
