Page 15 - etmol 48

‫הקבוצה הסוריח־מסופותמיח‬ ‫פסלים רומיים‬ ‫לים(‪ .‬תיאור זה של הרמם הוא מן‬
‫השכיחים ומצוי בהבדלים קלים במוזי­‬
‫הקבוצה השניה המשקפת את הפיסול‬ ‫עד עתה נדונו הפסלים המשקפים את‬ ‫אונים רבים‪ ,‬בעיקר באיטליה‪ .‬ספק אם‬
‫האופיני למרחב הסורי‪-‬מסופותמי‪ ,‬שונה‬ ‫מסורת הפיסול היווני‪ .‬אולם‪ ,‬עם הקבו­‬ ‫הפסל היה ברשות הציבור‪ ,‬סביר יותר‬
‫באופיה תכלית שינוי מהקבוצה הרא­‬ ‫צה הראשונה נמנים גם פסלים המשק­‬ ‫להניח כי היה רכושו הפרטי של אחד‬
‫שונה‪ ,‬הן בחומר הגלם ששימש לפיסול‬ ‫פים את מסורת הפיסול הרומי‪ ,‬כפסלי‬
‫והן בביטוי הטכני והסגנוני‪ .‬הפסלים‬ ‫קיסרים‪ ,‬פסלי גברים ודיוקני גבירות‬ ‫הסוחרים‪ ,‬אשר התגורר בעיר‪.‬‬
‫הנמנים עם קבוצה זו הם ברובם פסלי‬ ‫שונה היה גורלו של פסל קורה*‬
‫קבורה שפוסלו באבן גיר מקומית‪ .‬הם‬ ‫)מטרונות( רומיות‪.‬‬ ‫פרספונה )בתה של דמטר אלת החקל­‬
‫מתוארכים למאות ג׳‪-‬ד׳ לספירה‪ ,‬ונתגלו‬ ‫הראשון מבין פסלי הקיסרים בארץ‪-‬‬ ‫אות(‪ .‬הוא שכן כנראה במקדש שהוקם‬
‫באזורים שונים ברחבי הארץ‪ ,‬בעיקר‬ ‫ישראל הוא פסלו של אגוסטוס שהוצב‬ ‫לכבוד האלה בשומרון‪-‬סבסטיה‪ .‬כמי‬
‫בבית‪-‬שאן ובשומרון‪ .‬אלו אינם אלא‬ ‫בקיסריה‪ ,‬העיר הנקראת על שמו‪ ,‬לצד‬ ‫שבילתה תשעה חודשים בשנה עלי אד­‬
‫דיוקני נפטרים‪ ,‬וזאת למרות שהם נעד­‬ ‫פסלה ‪ W‬האלה רומא‪ .‬על הפסל שלא‬ ‫מות במחיצת אמה‪ ,‬ושלושה חודשים‬
‫רים כמעט לחלוטין איפיונים אישיים‪,‬‬ ‫שרד‪ ,‬מספר יוסף בן מתתיהו‪ ,‬כי עוצב‬ ‫בשנה בשאול במחיצת בעלה‪ ,‬מתוארת‬
‫עקב מלאכת הפיסול הגסה והסיגנון‬ ‫בדמותו של זאוס האולימפי‪ .‬פסל אחר‬ ‫באן קורה‪ ,‬על‪-‬פי המסורת‪ ,‬מחזיקה בי­‬
‫הרב‪ .‬הגברים והנשים נבדלים זה מזה‬ ‫שעוצב בדמותו של זאוס הוא פסל‬ ‫מינה לפיד להאיר את השאול ובשמאלה‬
‫על‪-‬ידי סימנים חיצוניים‪ .‬לגברים שער‬ ‫הפורפיר חסר הראש שנתגלה בקיסריה‬ ‫שיבלי חיטה ורימון לציון ההתחדשות‬
‫קצר‪ ,‬שפם או זקן‪ .‬לנשים שער ארוך‪,‬‬ ‫וזוהה עם הדריאנוס קיסר‪ .‬בתל‪-‬שלם‬
‫אסוף או גולש‪ ,‬ועדיים‪ :‬כאשר בין‬ ‫נחשפו חלקי פסל ברונזה בעל שריון‪.‬‬ ‫והפריחה‪.‬‬
‫הנשים לבין עצמם ובין הגברים לבין‬ ‫הראש זהה לדיוקניו הרשמיים של‬ ‫הפסלים שהוזכרו‪ ,‬משקפים אמנם את‬
‫עצמם ניתן להבחין בטיפוסים ובגילאים‬ ‫הדריאנוס‪ ,‬אשר הופצו ברחבי האימפ­‬ ‫המסורת התאורית היוונית‪ ,‬אולם‬
‫ריה‪ .‬הימצאותם של שני הפסלים‬ ‫מתוארכים לתקופה הרומית‪ .‬את רובם‬
‫שונים‪.‬‬ ‫בארץ‪-‬ישראל איננה מקרית‪ .‬מעורבתו‬ ‫ניתן לתארך על פי הטכניקה והסגנון‬
‫הדיוקנים נועדו להיראות רק בחזיתם‬ ‫של הדריאנום במזרח רבה היתה‪ ,‬ופע­‬ ‫בם עוצבו‪ .‬לשם כך נלקחים בחשבון‬
‫ולפיכך חלקם האחורי לא פוסל‪ ,‬או אף‬ ‫מיים ביקר בארץ‪-‬ישראל‪ .‬לראשונה ב‪-‬‬ ‫מרכיבים כמו; יחסי‪-‬מידות של הגוף‪,‬‬
‫לא עובד כלל‪ .‬ברובם מורגשת עדיין‬ ‫‪ 117‬לספירה‪ ,‬בהיותו מושל סוריה‪ ,‬וב­‬ ‫טיפול אנאטומי‪ ,‬מידת ליטוש גוש האבן‬
‫תבנית האבן הריבועית או המלבנית‬ ‫ואופן השימוש במפסלות ובמקדח‪.‬‬
‫ממנה פוסלו‪ .‬ראשיהם גדולים ובעלי‬ ‫שניה כקיסר ב‪ 130 - 129-‬לספירה‪.‬‬ ‫מידע זה עשוי לסייע פעמים גם לקביעת‬
‫תווים מודגשים‪ .‬העיניים גדולות ובלתי‬ ‫נדמה‪ ,‬כי גם לקיומו של פסלון הג­‬ ‫בית‪-‬המלאכה שבו יוצרו הפסלים‪ .‬הטי­‬
‫סימטריות‪ .‬הן מודגשות בהבלטה ובדרך‬ ‫ביש מקיסריה המזוהה עם טריאנוס‪ ,‬יש‬ ‫פול הקווי הנוקשה בפרטי הפנים של‬
‫כלל גם על‪-‬ידי קווי מתאר‪ .‬ארובות‬ ‫הסבר הגיוני‪ ,‬הקשור במעורבתו של‬ ‫קורה‪-‬פרספונה לדוגמה‪ ,‬ועיצוב קפלי‬
‫העיניים שקועות ומבליטות את העין‬ ‫טריאנוס באירועים ההיסטוריים במזרח‬ ‫הבגד העמוקים והסכמתיים‪ ,‬אופיניים‬
‫הבלטת יתר‪ ,‬והאישונים אם מנוקבים‪,‬‬ ‫בשנים ‪ 117 - 114‬לספירה‪ ,‬ובמיוחד‬ ‫לראשית התקופה הסוורית )סוף המאה‬
‫אם פחוסים ואם בולטים‪ ,‬מוסיפים לה‬ ‫בדיכוי המרד היהודי‪ .‬הראש פוסל ככל‬ ‫ה‪ 2-‬או ראשית המאה ה‪ 3-‬לספירה(‪,‬‬
‫הנראה באלכסנדריה‪ ,‬אשר היוותה את‬ ‫וקרובים לסגנונם של בתי‪-‬מלאכה במר­‬
‫חיות‪.‬‬ ‫המרכז‪ ,‬בו התמחו אמנים בפיסול אבנים‬
‫קשות‪ ,‬יקרות ויקרות למחצה‪ .‬מורשת‬ ‫כז או אף במזרח אסיה הקטנה‪.‬‬
‫אשה משומרון ‪ -‬מסורת מקומית‬ ‫פיסולית זו ירשו האמנים האלכסנדר‪-‬‬
‫אשה מאשקלון ־־ מסורת יוונית־רומית‬
‫ינים מהפיסול המצרי הקדום‪.‬‬
‫דיוקנים כמו הראש מעמק‪-‬הירדן‬
‫והפרוטומה מאשקלון‪ ,‬אינם נמנים עם‬
‫הפיסול הרשמי‪ .‬אלו הם דיוקנים פר­‬
‫טיים של נשים כבודות‪ .‬אפשר להעריך‬
‫את גילן על פי הפיסיונומיה )חקר תווי‬
‫הפנים שלהן(‪ ,‬ולקבוע מתי פוסלו על‪-‬פי‬

‫אופן סידור שערן‪.‬‬
‫הראש מעמק‪-‬הירדן‪ ,‬אשר היווה‬
‫לבטח חלק מפסל או מפרוטומה‪ ,‬הוא של‬
‫אשה צעירה‪ .‬עיצוב השער‪ ,‬הקלוע בש­‬
‫לוש צמות עבות המקיפות את הראש‬
‫סביב כטורבן‪ ,‬אופייני לסידור שיערן‬
‫של הנשים בתקופת טראינוס והדרי‪-‬‬
‫אנוס‪ .‬הראש מאשקלון לעומת זאת‪ ,‬הוא‬
‫של אשה בגיל העמידה‪ .‬אבריה חדים‪,‬‬
‫עצמות לחייה גבוהות‪ ,‬אפה גבנוני‬
‫וסנטרה רחב וריבועי‪ .‬שיערה אסוף‬
‫לאחור בשמונה מקלעות חרותות‪ ,‬מור­‬
‫מות מן העורף אל הקודקוד לעבר‬
‫המצח‪ ,‬על‪-‬פי האופנה המקובלת במח­‬
‫צית המאה ה‪ 3-‬לספירה‪ ,‬ובעיקר בקרב‬

‫הנשים מהתקופה הסוורית‪.‬‬

‫‪5‬ו‬