Page 13 - etmol 48

‫במלאכתם‪ .‬עם תום המלחמה ביקש שץ‬ ‫חזונו של שץ‬ ‫טי אמנות שנוצרו ב״בצלאל״‬
‫לחדש את פעילות המוסד בקנה‪-‬מידה‬
‫גדול‪ ,‬הוקמו בתי‪-‬מלאכה נלווים שעסקו‬ ‫יוזמו ומקימו של בית‪-‬הספר היה‬ ‫נוכח ההישגים הגדולים של ״בצלאל״‬
‫במלאכות שונות‪ ,‬אמנים רבים למדו‬ ‫הפסל פרופ׳ בוריס שץ‪ ,‬שלפני כן הוזמן‬ ‫ומייסדו ומנהלו פרום׳ בורים שץ‪ ,‬גם אם‬
‫במוסד)ו״מרדו״ נגד שיטותיו( ובין מו­‬ ‫על ידי מלך בולגריה לנהל שם בית‪-‬ספר‬ ‫אין אנו מקבלים את הנחת מקימי בית־‬
‫ריו היו אמנים חשובים‪ ,‬כמו הציירים‬ ‫לאמנות‪ .‬הוא הושפע מהרצל‪ ,‬דומה‬ ‫הספר‪ ,‬כי הוא יצר ״אמנות יהודית מקו­‬
‫אבל פן וזאב רבן‪ .‬במסגרת המוסד‬ ‫שראה עצמו מעין ״הרצל של האמנות‬ ‫רית לאומית״‪ .‬יש להצטער מאוד‪ ,‬כי‬
‫ובתי‪-‬המלאכה נוצרו אלפי פריטים של‬ ‫היהודית״ נפגש עם המנהיג והציע לה­‬ ‫כתוצאה מקוצר־ראות של האנשים‬
‫כלים ושטיחים ורקמות וקרמיקה‪ ,‬כלי‬ ‫קים בית‪-‬ספר ובתי‪-‬מלאכה אמנותיים‬ ‫שהיו ממונים על״כך‪ ,‬נתפזרו אוצרות‬
‫חול וכלי קודש‪ ,‬כולם מבקשים את נוסח‬ ‫בירושלים‪ ,‬על שמו של בונה המשכן‬ ‫״בצלאל״ בעולם כולו)בייחוד בארצות־‬
‫בצלאל‪ .‬ההסתדרות הציונית אישרה את‬ ‫הברית( או באוספים פרטיים )רק מח­‬
‫״האמנות היהודית הלאומית״‪ .‬פרופ׳ שץ‬ ‫התכנית‪ .‬ב‪ 1906-‬נפתח בית‪-‬הספר ובין‬ ‫צית מהמוצגים הם מאוצרות מוזיאון‬
‫הרחיק מן המוסד כל זכר לסערות הא­‬ ‫מוריו הראשונים היו הציירים ליליין‬ ‫ישראל והשאר הושאלו לתצוגה‪ ,‬ועוד‬
‫מנות הגדולות שפרצו אז בעולם‪ .‬מצבו‬ ‫ושמואל הירשנברג‪ .‬שץ החל את‬ ‫פריטים רבים הראויים לתצוגה לא‬
‫פעילותו בתנופה רבה ‪ -‬פתח בתי‪-‬‬ ‫הושגו(‪ .‬יש לקוות‪ ,‬כי תערוכה זו תעו­‬
‫הכספי של המוסד החריף‪ .‬שץ פנה‬ ‫מלאכה‪ ,‬בהם העסיק עשרות ירושלמים‬ ‫דד יוזמה להקמת מוזיאון או תערוכה‬
‫בקריאות עזרה‪ ,‬נסע לחוץ לארץ לערוך‬ ‫במלאכות שונות‪ .‬הוא ביקש לפתח‬ ‫מתמדת גדולה של מוצגי ״בצלאל״ ‪-‬‬
‫תערוכות ומגביות ותעמולה‪ ,‬אולם‬ ‫מלאכות שבהם עסקו לפני כן בני הע­‬ ‫יצירה של הארץ‪ ,‬בראשית ימי התחיה‪,‬‬
‫המצב לא השתפר‪ .‬באחת ממסעותיו‬ ‫דות‪ :‬תימנים בצורפות)ולמענם אף פתח‬ ‫כשמספר תושביה היהודים היו כמה‬
‫לחפש הצלה ל״בצלאל״‪ ,‬כשהוא‬ ‫״סניף״ במושבה שמן(‪ ,‬יוצאי סוריה‬ ‫עשרות אלפים בלבד‪ ,‬ונראה לי שאין‬
‫באמריקה ‪ -‬מת פתאום בשנת ‪.1932‬‬ ‫בכםף‪-‬פיליגראן ובצדפים‪ ,‬בנות פרס ‪-‬‬ ‫מקום ראוי מכך‪ ,‬מבתי ״בצלאל״ כיום‬
‫ארונו הובא לארץ והוא נקבר בהר‬ ‫בשטיחים וכדומה‪ .‬בית‪-‬הספר הפך למר­‬ ‫העומדים להתרוקן‪ ,‬מאחר שבית‪-‬הספר‬
‫כז החיים התרבותיים בירושלים וריכז‬
‫הזיתים‪.‬‬ ‫סביבו את משכילי העיר ואת הפועלים‬ ‫יעבור לשטח האוניברסיטה‪.‬‬
‫המוסד נסגר ונפתח מחדש בשנת‬ ‫בני העליה‪-‬השניה ומנהיגיהם‪ ,‬שחלקם‬
‫‪ ,1935‬תחת הנהלה חדשה )בראשותו‬ ‫אף שימשו כ״מודלים״ לציירים‪ .‬שץ‪,‬‬
‫של הצייר יוסף בודקו(‪ ,‬והוא פועל עד‬ ‫לבוש לעתים כשייך בדואי‪ ,‬היה עושה‬
‫תעמולה נרגשת לבית‪-‬הספר בין המבק­‬
‫היום כבית‪-‬ספר לאמנויות‪.‬‬ ‫רים הרבים ויוצא לחוץ לארץ להציג‬

‫את מוצרי ״בצלאל״‪.‬‬
‫״בצלאל״ גדל והתפתח‪ ,‬לפני המלח­‬
‫מה העסיק עד ‪ 500‬עובדים וערך תערו­‬
‫כות שעוררו תשומת לב רבה באודסה‪,‬‬
‫בלונדון ובניו‪-‬יורק‪ .‬שץ שחזונו היה‬
‫גדול הסתכסך עם ההנהלה הציונית‬
‫ואלו שלחו מנהלים שונים להשגיח‬

‫עליו‪.‬‬
‫בימי מלחמת העולם הראשונה גורשו‬
‫רבים מתלמידיו מהארץ ושץ ביניהם‪,‬‬
‫חלק מבתי המלאכה נסגרו‪ ,‬אולם‬
‫התלמידים והעובדים שנשארו המשיכו‬

‫‪13‬‬