Page 8 - etmol 48
P. 8
מא ת מיכל שרף
וכל אותה הלילה היתה האורה נכנסת מתוך החלונות פרג׳י שוואט מבאג׳ה אשר בתוניסיה ,היה אחד
הקבועים בבה״כ הסמוכים למצבתו .ושמעתי שייסד המשוררים המקוריים והפוריים שקמו ליהדות צפון־
תת״ק פיוטים ) /חיבר 900פיוטים( ,והיו כולם בתונס, אפריקה במאה ה־ .17פרטים מדוייקים על חייו של
ובשנת רע ומר (1756) /כשלכדו ארג׳יל )בני אלג׳יר( המשורר ,תקופתו ,קשריו עם בני דורו והיקפה של
עיר תונס ובה יהודים ,ונשללה העיר ,לקחו אלה הפיו יצירתו הפיוטית ,היו עד כה לוטים בערפל .א .חזן
טים בכלל הספרים ,ונאחזו ביד היהודים שבה ,ועדיין הם בספרו ׳שירי פרג׳י שוואט׳ מסכם ואומר :׳ר׳ פרג׳י אינו
יליד תוניס אלא יליד פאס שבמערב ,ומשם הגיע לבאג׳ה
בארג׳יל .ואני הצעיר לקטתי מהם בעיר תונס״. שבתוניס .מתחילה לא העריכוהו אנשי באג׳ה כראוי לו,
אך עד מהרה למדו להכיר את גדולתו של הבא להשתקע
ר׳ יהודה ג׳רמון מתונים ) (1912-1812כתב כנראה ביניהם .וכך מצטרף שמו לרשימה של תלמידי חכמים
חיבור גדול וחשוב על תולדות חכמי תוניסיה ורבניה. מובהקים ממרוקו שמצאו את מקומם בתוניס .זמנו של
צילומים של דפים בודדים מחיבור זה הגיעו לידי ובהם המשורר אינו ידעו בבירור; על פי השערתו של צונץ חי
מצאתי נתונים חדשים על ר׳ פרג׳י ותקופתו .ואלו דברי
פרג׳י במאה הט״ז.״
ג׳רמון: לאחרונה הגיעו לידינו נתונים חדשים השופכים אור
״ר׳ פראג׳י בר נסים שוואט -קדוש ואיש המופת אצל על הפייטן ר׳ פרג׳י -תקופתו ,בני משפחתו ,פעילותו,
אחינו היהודים שוכני חוף אפריקא הצפונית ,היה משורר
נפלא ,נעים זמירות ישראל ,חבר ט׳ מאות פיוטים והם והיקף יצירתו.
עד היום בארג׳יל .ספר הדיוואן שלו המכיל ט׳ מאות בחיבור ״מעשה צדיקים״ ,לר׳ אברהם כלפון מטריפד
פיוטים ,היה בביה״מ ) /בבית המדרש( של הרה״ג לי ) ,(1820*1735הנמצא עדיין בכתב־יד ,מסופר על ר׳
כמוהר״ר נהוראי ג׳רמון עם ספרים עתיקים ויקרים פרג׳י כדלקמן )סימן קל״ז( :״מעשה בהרב נעימות
ומהם הרבה כתבי-יד .וכאשר שללו האלג׳ירים את העיר ישראל ,הרב פרג׳י שוואט ז״ל ,שהיה בקהל אחד /מעיר
תונס בשנת /רע ומר היא תקי״ו (1756) ,לקחו היהודים תונס יע״א ) /יגוננה עליון אמן( שקורין באג״א .ונפטר
אשר באו עם האלג׳רים השוללים הרבה ספרים מביה״מ שם הרב קרוב לשנת התס״א ) ,(1701וציוה לקוברו
) /מבית המדרש( שהיה ברחוב היהודים ובכללם ספר בעיר תאסתור מפני שבעיר באג׳א לא יש קברו יהודים.
הפיוטים הנזכר .גם כל כתביו ומחמדיו של הרב המופלג ואחר פטירתו עשו כל צרכו והניחוהו על פרדה אחת /
לקחו עמהם כנודע .ושארית הפליטה נדפס אחר*כך בשם להוליכו לעיר תאסתור .והם בדרך והנה לקראתם השר
׳יתר הבז׳ ובעיר תונס נמצאו קצת העתקות מפיוטיו הגדול שלהם .והמנהג שלא להוליך את המיטה לפני
שנלקחו מס׳ הפיוטים הנזכר .גם היה בעל קבלה ...שיריו המלך .ונתייראו ממנו ועזבו הפרידה שתלך לבדה ,וכן
ופיוטיו מהוללים מאד בפי אחינו תושבי הארצות האל, היה .וכשראה השר שהפרדה הולכת בעצמה ואין אדם
ורגילים על לשונם .משוררנו זה בימי עלומיו בא מפאס תופס בה ,וראו שאנשים אשר היו עמה ברחו ,ויתמהו
עיר מולדתו לגור בתונם ,וישב בה ,ושם חיבר את שיריו איש אל רעהו .תכף שלח לפניהם סוסים ויביאו אותם
שירי קדש ופיוטיו הנפלאים בלשון עברית צחה ,לפי לפני השר ,ואמר להם :מה הענין הזה שאתם ברחתם
משקלי שירי הערביים הרגיל מאד אצל משוררי הארצות והנחתם הפרדה הולכת לבדה בלי סומך ,זאת ועוד שהיא
האל ,מימי תקופת המשוררים בספרד עד ימינו אלה.״ הולכת דרך ישר.
מן הנתונים החדשים שמצינו מתבררת לפנינו התמונה וסיפרו לו המאורע .ואמר השר לעבדיו :׳תניחו הפר
דה לילך עד שנראה להיכן היא הולכת׳ .וכן היה .והיתה
הבאה: הפרדה הולכת והם אחריה ,עד הגיעה לתאסתור לבה״ק
ר׳ פרג׳י בר נסים שוואט הגיע לתוניסיה מפאס
שבמרוקו .הוא התיישב בעיר באג׳ה ונקבר בתסתור ,ר׳ )לבית הקברות( ועמדה שם .ובאו היהודים אשר בעיר
פרג׳י היה בן המאה הי״ז ונפטר בראשית המאה הי״ח: ועשו לו כבוד גדול ,וקברו אותו שם במקום שעמדה
היקף יצירתו הפיוטית היה מדהים .הוא חיבר כ*900 הפרדה .והמצבה שלו אחרי בה״כ ) /בית הכנסת( ,ואני
פיוטים ,רובם שירי קודש ,שקולים במשקל השירה אברהם /שמעתי מגידי אמת ,שבליל שמחת התורה והיו
העברית בספרד; ר׳ פרג׳י כתב פיוטים בשפה העברית מפייטים הפיוטים שלו בבה״כ לכבוד ח״ת )חתן תורה(
וכן חיבר פיוטים וקינות בערבית ספרותית.
