Page 6 - etmol 48
P. 6

‫שמשמעה קודם כל שערים פתוחים לע­‬               ‫איפה‬                                ‫בחודש נובמבר ‪ 1917‬זכתה התנועה‬
‫ליה ולקליטה‪ :‬אלא שנמשיך להיאבק על‬          ‫להתיישב‬                                ‫הציונית להכרה בלאומיות היהודית על'‬
‫שיפור הגבולות‪ .‬לפי עמדה זאת גובשה‬                                                 ‫ידי הצהרת בלפור‪ ,‬המדברת על ״בית‬
‫המדיניות של ״התפשטות״ ישובית‬                 ‫ומדוע‬                                ‫לאומי לעם ישראל״‪ .‬באותו זמן התחילו‬
‫וגובשה האסטרטגיה הישובית של‬                                                       ‫האנגלים בכיבוש הארץ מידי התורכים‪,‬‬
                                                 ‫מאת אלחנן אורן‬                   ‫מעתה היתה האפשרות להגשים את‬
                         ‫״חומה ומיגדל‪.‬״‬
                                           ‫ההתיישבות החקלאית‬                           ‫ההצהרה ולבנות את הבית״הלאומי‪.‬‬
        ‫שלוש מגמות‬                                                                ‫הנימוקים הבריטיים במשא״ומתן עם‬
                                           ‫בתקופת המנדט קבעה‬                      ‫הצרפתים על גבולות הארץ היו בעי­‬
‫ניתן להצביע על שלוש מגמותיה‪:‬‬                                                      ‫קרם ״ציוניים״ ולא קשורים‪ ,‬בכל אופן‬
‫היא נועדה קודם כל להציל אדמות שהיו‬          ‫את הגבול‪ ,‬הישובים‬                     ‫כלפי חוץ‪ ,‬בצרכים של האימפריה‬
‫לנו ושעוד לא נושבו‪ .‬כן אמרה לבסס‬                                                  ‫הבריטית‪ .‬ראש־הממשלה האנגלי לויד‬
‫את עמדתנו בגבולות החלוקה לפי ועדת‬                   ‫היוו קו‬                       ‫ג׳ורג׳ התעקש לנקוט בנוסחה של ״מדן‬
‫פיל‪ ,‬ולכן ‪ -‬העליה לחניתה‪ ,‬הזינוק‬                                                  ‫ועד באר״שבע״ בוויכוח שהתמקד אז‬
‫הנועז של הימים ההם‪ .‬מגמה שלישית ‪-‬‬           ‫מגן ותשתית להתקפה‬                     ‫על הגבול הצפוני של הבית״הלאומי‪.‬‬
‫שיפור הרציפות הישובית‪ ,‬כדי להשיג‬                                                  ‫וכאן‪ ,‬הגבול נקבע בדן בזכות שלוש‬
‫רצף טריטוריאלי תחבורתי באזורים‬                     ‫ולגידול‬                        ‫עובדות‪ :‬ההתיישבות בגליל־העליון מאז‬
‫היהודיים‪ ,‬בעיקר במעבר ממישור החוף‬                                                 ‫הקמת מטולה ב‪ ,1896-‬עמידת המתייש­‬
‫לעמק יזרעאל‪ ,‬ובמעבר מן העמק לגליל‬         ‫כעתודה לפיתוח ולקליטת עליה‪ ,‬אף‪-‬כי‬       ‫בים בגליל‪-‬העליון בחורף המאורעות‬
                                          ‫חברי הוועדה היו מודעים לעובדה שה­‬       ‫של שנת תר״פ )‪ ,(1920-1919‬ובעיקר ‪-‬‬
                                 ‫המזרחי‪.‬‬                                          ‫השיבה לגליל העליון‪ ,‬באוקטובר ‪,1920‬‬
‫כמובן‪ ,‬היו מגבלות ליכולתנו‪ ,‬ולכן‬                             ‫רוב בגליל היה ערבי‪.‬‬  ‫מהדרום‪ ,‬מתחומי הבית‪-‬הלאומי שבמ‪-‬‬
‫לא יכולנו לגאול אז בהתיישבות את‬           ‫ההנהגה הציונית עמדה עתה בפני‬
‫האדמות בנגב‪ ,‬שהשתרעו הרחק מדרום‬           ‫אתגר כפול נוכח המרד הערבי‪ ,‬שרצה‬                                     ‫משל האנגלי‪.‬‬
‫לבאר‪-‬טוביה‪ .‬רק בסוף התקופה ההיא‪,‬‬          ‫לעצור את בנין הבית‪-‬הלאומי‪ ,‬ונוכח‬        ‫שלושה מעשים אלו קבעו את ״העוב­‬
‫בקיץ ‪ ,1939‬אחרי הכרזת הספר‪-‬הלבן‪,‬‬          ‫תוכנית פיל שאמרה לזכות את היהודים‬       ‫דות בשטח״ ‪ -‬האיזור החיוני‪ ,‬על‬
‫נתאפשר הצעד הראשון דרומה ‪ -‬בעל­‬           ‫בעצמאות‪ ,‬אבל רק ב‪ 20%-‬משטח‬              ‫מקורות‪-‬המים שלו‪ ,‬ועל ״יתד הגבול״‬
‫יית נגבה‪ .‬שלב אחר בהתיישבות אז‬            ‫הארץ וללא ירושלים‪ .‬היה על התנועה‬        ‫במטולה‪ ,‬היו לחלק מהבית‪-‬הלאומי‪,‬‬
‫בתשובה לספר‪-‬הלבן היתה החדירה‬              ‫הציונית להשיב בהן או לאו‪ .‬היא‬           ‫ומכאן‪ ,‬בבוא היום‪ ,‬לחלק במדינת ישר­‬
‫לעמק בית‪-‬שאן‪ .‬אחר‪-‬כך באה ההיאחזות‬         ‫התלבטה וקבעה‪ :‬את עקרון החלוקה‬           ‫אל‪ :‬כשם שדגניה ותכניות החישמול של‬
‫בקו הירדן ‪ -‬בטירת‪-‬צבי ובמעוז‪-‬חיים‪,‬‬        ‫עלינו לקבל למען עצמאות יהודית‪,‬‬          ‫רוטנברג הביאו לכך שבמשא‪-‬ומתן‬
‫בהמשך למאחזים בצפון עמק בית‪-‬שאן‪,‬‬                                                  ‫הבריטי‪-‬צרפתי נכלל חלק ניכר ממזרח‬
‫גשר ובית‪-‬יוסף‪ :‬לבסוף הוקמו ישובי‬                                                  ‫הכנרת בבית‪-‬הלאומי‪ .‬וכך‪ ,‬אף״על‪-‬פי‬
‫עיבוי והשלמה‪ ,‬כולם ״ייהדו״ למעשה‬                                                  ‫שהבריטים יישמו את מדיניות הבית‪-‬‬
‫את עמק בית‪-‬שאן כבר עד ‪ ,1939‬ובית‪-‬‬                                                 ‫הלאומי רק ממערב לירדן‪ ,‬חרגו בפינה‬
‫שאן הערבית מצאה עצמה מכותרת‪,‬‬
‫דבר שחרץ את גורלה במלחמת‪-‬‬                                                                       ‫זו אל מעבר לירדן מזרחה‪.‬‬
‫העצמאות‪ .‬דוגמה אחרת ‪ -‬הזינוק לחני­‬
‫תה שתוכנן בידיעה‪ ,‬שהגליל אמנם מיו­‬                                                      ‫הכרה בשני עמים‬
‫עד למדינה היהודית‪ ,‬אולם הוא לא‬
‫יינתן לנו‪ ,‬אם לא ניאחז שם בתנופה‬                                                  ‫כאשר ״ועדת פיל״ באה לארץ בעצם‬
‫רבה‪ .‬ב‪ 1937-‬ראו גם חשיבות מדינית‬                                                  ‫מאורעות תרצ״ו‪-‬תרצ״ט‪ ,‬בשנת ‪,1937‬‬
‫עצומה בקביעת גבול משותף עם לבנון‬                                                  ‫כדי לחפש פתרון לבעיית ארץ‪-‬ישראל‪,‬‬
‫הנוצרית‪-‬מארונית‪ ,‬והעליה תואמה‬                                                     ‫ראתה שלמעשה גרם המרד הערבי‬
                                                                                  ‫להפרדה בשטחים של הערבים ושל‬
               ‫מראש עם ממשלת לבנון‪.‬‬                                               ‫היהודים‪ ,‬ולחלוקת הארץ בפועל‪ ,‬והגי­‬
                                                                                  ‫עה למסקנה שיש להכיר במציאותם של‬
   ‫נקודות מפתח כלכליות‬                                                            ‫שני עמים בארץ‪ ,‬שבשלו ובגרו לעצמ­‬
                                                                                  ‫אות מדינית‪ .‬בבוא חברי הוועדה לגבש‬
‫אבל ראיית ההתיישבות כתשתית‬                                                        ‫את ״מפת החלוקה״ ביטאו באופן ברור‬
‫לעצמאות היתה יותר מעמיקה ומקפת‪.‬‬                                                   ‫את ההכרה‪ ,‬שההתיישבות היהודית‬
‫הנהגת היישוב היהודי ראתה צורך ‪-‬‬                                                   ‫יוצקת את התשתית לעצמאות‪ .‬הכרה זו‬
‫בסימן תכנית החלוקה ‪ -‬לתפוס מה‬
‫שכינה אז משה שרת‪ ,‬ראש המחלקה‬                                                                            ‫משתקפת בתכנית‪:‬‬
‫המדינית של הסוכנות‪ ,‬״נקודות מפתח‬                                                  ‫א‪ .‬הוועדה קבעה גבולות לפי קווי‬
‫כלכליות״‪ :‬מפעל החשמל בנהרים‪,‬‬                                                      ‫״הדמוגרפיה האפשרית״ כלומר‪ ,‬חזקה‬
‫מפעל האשלג בים‪-‬המלח ונמל חיפה‪,‬‬                                                    ‫על היהודים שיהיו לרוב באזורים בהם‬
‫וזאת על‪-‬ידי הקפתם ביישובים יהוד­‬                                                  ‫התיישבו‪ ,‬אף אם עדיין אינם רוב שם‪.‬‬
‫יים‪ .‬לכן הוקמו אפיקים ואשדות‪-‬יעקב‬                                                 ‫לכן נתנה ליהודים את אזורי ההתייש­‬
‫בעמק הירדן‪ :‬ארלוזורוב‪ ,‬איש המדי­‬
‫ניות‪ ,‬רוטנברג‪ ,‬איש החשמל‪ ,‬ויוחנן‬                                                                             ‫בות היהודית‪.‬‬
‫רטנר‪ ,‬איש הטכניון‪ ,‬ההגנה והתיכנון‬                                                 ‫ב‪ .‬הם לא התחשבו בפריסת הרכוש‬
‫ההתיישבותי‪ ,‬חברו יחד בהתיישבות זו‪.‬‬                                                ‫הקרקעי היהודי אלא בתפרוסת של ישו­‬
                                                                                  ‫בים קיימים‪ .‬לכן קבעו את הקצה הדרו­‬
                                                                                  ‫מי של המדינה בבאר‪-‬טוביה‪ :‬את הגליל‬
                                                                                  ‫המערבי והמרכזי כללו במדינה היהודית‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11