Page 3 - etmol 48

‫אמן‬
‫עד‬
‫ורושם‬

‫••‬

‫ציוריו של מוריץ אופנהיים הם‬
‫עדות למנהגים שנעלמו‪ ,‬כמו‬

‫חיתולים שנהפכו לאבנטים של‬
‫ספרי־תורה‪ ,‬מתנות חתונה שנהגת‬

‫על המתניים ואבן־חופה בקירות‬
‫בתי הכנסת‬

‫מאת דוד דוידוביץ‬

‫ומהדורתו השניה‪ ,‬הידועה בשם ״העברי הדובר גרמנית‬ ‫בראשית המאה השמונה־עשר קמו בגרמניה ובהולנד‬
‫נכונה או המנהגים והטקסים של היהודים״‪ ,‬שהופיעה בבמ‪-‬‬ ‫ציירים שזיכו אותנו בתיאורים מעניינים מההווי היהודי של‬
‫ברג ב‪ - 1752-‬שניהם מאת יוהאן כריסטוף גיאורג בוד‪-‬‬ ‫ארצותיהם‪ ,‬אולם היו אלו‪ ,‬כמעט ללא יוצא מהכלל‪ ,‬אמנים‬
‫נשאץ )‪ ,(1717-1797‬איש‪-‬דת גרמני‪ ,‬פרוטסטנטי‪ ,‬שניסה‪,‬‬
‫אם‪-‬כי לא תמיד בהצלחה‪ ,‬לתאר בנאמנות וללא דעה קדומה‬ ‫נוצריים‪.‬‬
‫את מנהגי ישראל בגרמניה בתקופתו‪ ,‬כלומר במחצית המאה‬
‫השמונה‪-‬עשרה‪ .‬אגב‪ ,‬חלק מפיתוחי‪-‬הנחושת שבמחקרו‬ ‫בין אמנים אלה בולט במיוחד ברנארד פיקאר )‪1673‬־‬
‫‪ ,(1733‬אמן פיתוחי־נחושת מצרפת‪ ,‬שהתיישב ב״‪1710‬‬
‫מקורם בציורי פיקאר‪.‬‬ ‫באמשטרדם‪ .‬ביצירתו המקיפה בנושא ״טקסים ומנהגים‬
‫מהו הדבר שאפיין את תיאורי ההווי היהודי אצל אמנים‬ ‫דתיים של כל אומות העולם״‪ ,‬הקדיש ב־‪ 1723‬גם דפים‬
‫או חוקרים לא‪-‬יהודיים אלה? בראש וראשונה הנטיה לדיוק‬ ‫לתיאור הווי של היהודים האשכנזים‪ ,‬שהתרכזו בעיקר‬
‫תיעודי‪ ,‬כמעט מדעי‪ ,‬ושתיאוריהם משמשים עד היום חומר‬ ‫בקהילות גרמניה שלאורך הריין‪ ,‬וכן ליהודים אשכנזים‬
‫עשיר לחקר מנהגיהם של יהודי גרמניה והולנד‪ .‬אולם‬ ‫וספרדים בארצות השפלה‪ .‬אין פיקאר מסתפק בתיאור‬
‫למרות שבציורים אלה אפשר למצוא הרבה מן הדיוק המדעי‬ ‫תמונות מחיי המשפחה היהודית בלבד‪ ,‬מאורעות חגיגיים‬
‫הם לוקים בדרך כלל בחסרון יסודי‪ ,‬והוא ‪ -‬חסרון הלב‬ ‫כמו ברית־מילה‪ ,‬חתונה וכדומה! בין פיתוחי״הנחושת‬
‫והרגש‪ .‬על‪-‬אף חשיבותם הרבה לחקר האתנוגרפיה‬ ‫המצויינים שלו אפשר למצוא גם תעודות בעלות ערך‬
‫והפולקלור היהודיים‪ ,‬חסרים בהם החיים היהודיים עצמם‪,‬‬ ‫אמנותי״היסטורי‪ ,‬כמו תיאור חנוכת בית״הכנסת הפורטוגיזי‬
‫החן והחסד הנסוכים על הווי המשפחה היהודית ביום חג‬
‫ומועד‪ ,‬ובימי חולין‪ .‬כי תיעוד בלבד אינו יכול לבוא במקום‬ ‫הנודע באמשטרדם וכדומה‪.‬‬
‫תיאור חי‪ ,‬חדור הבנה ואהבה לערכי היהדות‪ .‬וטבעי הדבר‪,‬‬
‫שאת האווירה היהודית האמיתית‪ ,‬מסוגל היה לתאר רק‬ ‫בעת ובעונה אחת עם ציורי פיקאר‪ ,‬מופיעה ב־‪1724‬‬
‫אמן‪ ,‬שהוא בשר מבשרה של העדה‪ ,‬אשר חי את חייה‪ .‬אמן‬ ‫בנירנברג סידרת פיתוחי־נחושת כאיורים למחקרו של פאול‬
‫כזה‪ ,‬מגדולי האמנים היהודים בגרמניה במאה שעברה‪ ,‬היה‬ ‫ק‪ .‬קירכנר‪ ,‬״הטקס היהודי״‪ .‬בדומה לפיקאר‪ ,‬אם כי בכש­‬
‫רון פחות מזה של פיקאר‪ ,‬מזכים אותנו איורי מחקרו של‬
‫מוריץ אופנהיים‪.‬‬ ‫קירכנר בתיאורי מנהגים יהודיים‪ ,‬בעיקר מקהילות יהודיות‬

‫צייר ההווי היהודי‬ ‫בדרומה של גרמניה‪.‬‬

‫אופנהיים היה בן תקופה‪ ,‬סוערת באמנות‪ .‬בדומה לציי­‬ ‫שנים אחדות לפני כן‪ ,‬ב״‪ ,1714‬יצא לאור בפרנקפורט‬
‫רים של ראשית המאה התשע‪-‬עשרה‪ ,‬שדגלו בהתקדמות‬ ‫ובלייפציג מחקר על היהודים ומנהגיהם מאת יוהאן יעקב‬
‫חברתית והומאנית‪ ,‬פרי הישגיה הגדולים של המהפכה‬ ‫שודט‪ ,‬מזרחן גרמני ומיסיונר )‪ (1664-1722‬״קוריוזים יהוד­‬

‫יים״ מלווה אף הוא בתחריטים רבים‪ .‬אולם למרות שפעת‬
‫החומר האיורי שבו‪ ,‬אין מחברו מצטיין בגישתו ההסברית‬

‫לנושא היהודי‪.‬‬

‫מחקר רציני הוא ״החוקה הכנסייתית של היהודים וביחוד‬
‫של אלה אשר בגרמניה״‪ ,‬שיצא לאור בארלנג ב‪,1748-‬‬