Page 7 - etmol 48

‫והיכולת לפתח את הנגב לא רק לרווח‪-‬‬ ‫הקרקע‪ ,‬שסגרו בפנינו לחלוטין יותר‬ ‫ההתיישבות במאורעות ‪ 939-1936‬ו‬
‫תנו‪ ,‬אלא גם לרווחת הבדואים‪ ,‬שמי‬ ‫מ‪ 60-‬אחוז מאדמות הארץ והותירו בי­‬
‫הצינור‪-‬לנגב הרוו גם אותם ואת עדרי­‬ ‫דינו שטח פתוח וחופשי של ‪ 5%‬שבחלק‬
‫גדול ממנו ישבנו ועוד ‪ 5%‬אחוז‪ ,‬שבו‬
‫הם‪.‬‬ ‫כל קניית קרקע היתה מותנית באישור‬
‫הנציב‪-‬העליון האנגלי‪ .‬כדי להטעות את‬
‫מערך מגן וסיוע להתקפה‬ ‫דעת‪-‬הקהל בעולם‪ ,‬הוסיפו על‪-‬כך את‬
‫הנגב הדרומי המרוחק‪ ,‬כ‪ 27%-‬משטח‬
‫פרצה מלחמת העצמאות והישובים‬ ‫הארץ‪ .‬כאילו היהודים‪ ,‬אשר רוצים‬
‫היו למערד‪-‬המגן של הארץ‪ .‬בחסותם‬ ‫להגבילם שיהיו לא יותר משליש‬
‫ובעורפם קמה לאט לאט ההגנה והי‪-‬‬ ‫מתושבי הארץ ‪ -‬מקבלים בערך שליש‬
‫תה לצה״ל‪ .‬אז נקבע שוב הכלל של‬ ‫מהאדמות‪ ,‬כאשר למעשה רצו לכלוא‬
‫תל‪-‬חי‪ ,‬שהיישובים עומדים באשר הם‪,‬‬ ‫את הישוב בגיטו של ‪ 10%‬מאדמת‬
‫ואין עוזבים מקום‪ ,‬אלא בקרב ובמצב‬
‫הארץ‪.‬‬
‫שלאחר יאוש‪.‬‬ ‫ד‪ .‬בן‪-‬גוריון ניסח אז בצורה ברורה‬
‫אולם לא זו בלבד שהיישובים‬ ‫את הדרך במאבק בתקנות‪-‬הקרקע‪:‬‬
‫החקלאיים היו מערך המגן היחיד‪ ,‬אלא‬ ‫לנהל את הפעולה ההתיישבותית ״במג­‬
‫שהפריסה שלהם סייעה גם להתקפה‪,‬‬ ‫מה להקשות עד כמה שאפשר לגזור את‬
‫בכיבוש הערים המעורבות‪ .‬משמר‪-‬‬ ‫הארץ‪ ,‬לקרוע אותה או לחלק אותה‪ ,‬אם‬
‫העמק ורמת‪-‬יוחנן עזרו למערכה של‬ ‫אחרים ירצו בכך״ שאיפה שהתבטאה‬
‫חיפה; מהיאחזויות הפלמ״ח בביריה‬ ‫בתכנית בילטמור שקבעה כי כל ארץ‪-‬‬
‫ובעין‪-‬זיתים יצאו הכוחות לרובע היהו­‬ ‫ישראל תהיה ״קהיליה״ יהודית‪ .‬השאי­‬
‫די בצפת ושיחררו את העיר; בית‪-‬שאן‬ ‫פה היתה מושתתת על האמונה‪ ,‬שאחרי‬
‫נפלה בידי הישובים החקלאיים שסבבו‬ ‫המלחמה יעלו מיליון עד שני מיליון‬
‫אותה וגם בכיבוש טבריה היה יד‬ ‫יהודים לארץ )עדיין לא ידעו אז מה‬
‫לקיבוצי הסביבה‪ .‬וזו שוב דוגמה איך‬ ‫תחולל השואה( והם יהפכו לרוב והארץ‬
‫האסטרטגיה של ההתיישבות שירתה‬
‫את המגמות של ביסוס שטח המדינה‬ ‫תהיה שלהם‪.‬‬

‫שהיה ברשותנו‪.‬‬ ‫״רצועת רוחב שניה״‬
‫במלחמה עצמה הגנו המתיישבים על‬
‫הישובים שלהם והוציאו גם מפקדים‬ ‫המגמות שהותוו באותה תקופה למפעל‬
‫ולוחמים לחטיבות השדה‪ ,‬ואנשיהם‪,‬‬
‫יחד עם הפלמ״ח‪ ,‬היוו יותר ממחצית‬ ‫דרומה משם‪ ,‬בקצה השני של העמק‪ ,‬ההתיישבותי היו להמשיך ולהתיישב‬
‫כוח‪-‬האדם בחטיבות השדה של צה״ל‬
‫ביום הכרזת העצמאות‪ .‬יתרת המתייש­‬ ‫התיישבה הפלוגה של הקיבוץ״המאוחד לאורך הים‪ ,‬סביב חיפה ובדרום ובנגב‪.‬‬
‫בים נשארו כחיל משמר להגנת ישובי‪-‬‬
‫הם‪ .‬יתר‪-‬על‪-‬כן‪ ,‬כשליש עד חצי‬ ‫בסדום כדי לקיים שם את השלוחה וכן לפרוש ״רצועת רוחב שניה״ בין‬
‫מפריטי‪-‬הנשק של ההגנה ביום הכרזת‬
‫תל‪-‬אביב לירושלים או בקו מקביל דרו­‬ ‫הדרומית של מפעל האשלג‪.‬‬
‫העצמאות היו נשק של הישובים‪.‬‬
‫בגמר ההפוגה הראשונה עבר צה״ל‬ ‫לאור ראיית חיפה כמפתח אסטרטגי מי יותר‪ ,‬מנגבה מזרחה‪ .‬בעניין זה‬
‫למערכות מיתקפה שהכריעו את המלח­‬
‫מה‪ .‬עתה נטלו כוחות השדה את התפקיד‬ ‫וכלכלי לארץ הוחלט ״ליהד את חיפה״ נעשו התחלות והעיקרית ‪ -‬הקמת גוש‪-‬‬
‫ההתקפי‪-‬כיבושי‪ ,‬ואילו להתיישבות‬
‫נועד תפקיד הגנתי‪ .‬היישובים קיימו את‬ ‫ולהגיע בה לרוב יהודי‪ .‬בשנת ‪ 1938‬עציון‪ .‬אבל ״הרצועה השניה״ נשארה‬
‫ההגנה המרחבית ואת הבטחון השוטף‬
‫לאורך הקווים הארוכים‪ .‬במיגננה על‬ ‫היה בחיפה שוויון בין התושבים הער­ נקודת התורפה‪ ,‬ועל זה שילמנו מחיר‬
‫התשתית הישובית נתנו לפיקוד יכולת‬
‫לרכז אגרופי‪-‬התקפה‪ ,‬שהגיחו מתוך‬ ‫בים והיהודים‪ .‬אך לא אמרו די בכך‪ ,‬כבד מאוד במלחמת העצמאות‪ ,‬גם בקר‪-‬‬
‫מרחבי הישובים לגליל ולנגב‪ ,‬והרחיבו‬
‫את תחום המדינה לכדי ‪ 80%‬מארץ‪-‬‬ ‫אלא ביקשו גם לבצר את סביבתה בנות במערכה על הדרך לירושלים‪ ,‬וגם‬

‫ישראל המערבית‪.‬‬ ‫היהודית‪ .‬למטרה זו נעשו ב־‪ 1938‬כמה בנפילתו של גוש‪-‬עציון‪.‬‬
‫מפקדי כוחות‪-‬השדה היו אמונים על‬
‫מורשת קרב תל‪-‬חי ושלושת המפקדים‪,‬‬ ‫מפעלים של התיישבות חלוצית בתנאים אבל הצלחנו יותר במגמה אחרת ‪-‬‬
‫אנשי ההתיישבות‪ ,‬חברי קיבוץ‪ ,‬שהגי­‬
‫עו בט׳ באדר ‪ 1949‬לאום‪-‬רשרש ‪ -‬יגאל‬ ‫קשים ביותר ‪ -‬מעין‪-‬צבי הלכה אז ליי­ ״הלוך ונסוע הנגבה״‪ ,‬ואחד המפעלים‬
‫אלון‪ ,‬נחום גולן ונחום שריג‪ ,‬יכלו אז‬
‫לשלוח את המברק הידוע‪ :‬״ליום ההגנה‬ ‫בש את ביצות הכבארה מדרום לכרמל הגדולים של אותו זמן היתה התיישבות‬
‫)יום תל‪-‬חי שחל יומיים אחר‪-‬כך‪ ,‬בי״א‬
‫אדר( אנחנו מגישים למדינת ישראל את‬ ‫וכפר‪-‬מסריק הלך לייבש את ביצות ‪ 11‬הנקודות שעלו בנגב במוצאי יום‪-‬‬

‫מפרץ אילת״‪.‬‬ ‫הנעמן‪ ,‬בעמק זבולון‪ ,‬ולמעלה‪ ,‬בכרמל‪ ,‬כיפור שחל בשבת‪ ,‬בליל ‪ 6-5‬באוקטו­‬

‫לעיון נוסף‪ :‬מאה שנות התיישבות ‪-‬‬ ‫במקום ההיתקלויות הקשות בדרך בר ‪ ,1946‬כאשר קדמו להם שלושה‬

‫חיים גבתי; הקבוץ המאוחד ביישובה‬ ‫ליערות‪-‬הכרמל ‪ -‬קמה בשנת ‪ 1939‬מצפים בנגב‪ .‬השיקול הבטחוני‪-‬מדיני‬

‫של הארץ ‪ -‬זאב צור‪.‬‬ ‫בית‪-‬אורן‪ .‬ב‪ 1940-‬הושג רוב יהודי חייב אז ״לשים את העגלה לפני הסוס״‬

‫בחיפה לאחר שהסוכנות‪ ,‬על‪-‬אף ההגב­ ולהעלות קודם את היישובים ורק אחר‪-‬‬

‫לות בעליה‪ ,‬כיוונה עולים להתיישב כך‪ ,‬במרוצת שנת ‪ ,1947‬להעביר אלי­‬

‫בחיפה‪ .‬מספר הערבים היה כ‪ 48-‬אלף‪ ,‬הם צינורות מים‪ ,‬שהיוו בסיס לעתידם‬

‫ומספר היהודים גדל ב‪ 12-‬אלף והם החקלאי‪ ,‬אך לפני כן‪ ,‬הם קיימו את‬

‫הגיעו ל‪ 56-‬אחוז מתושבי העיר‪ .‬שמונה היכולת שלנו לעמוד בנגב במלחמת‬

‫שנים לפני כן‪ ,‬ב‪ ,1932-‬היוו היהודים העצמאות‪.‬‬

‫רק שליש מתושבי חיפה‪ ,‬אז נרכשו היישוב היהודי בארץ רכש עד חלוקת‬

‫קרקעות במפרץ‪ ,‬פותחה התעשיה וקמו הארץ על‪-‬ידי האו״ם ‪ 7‬אחוז מאדמתה‪.‬‬

‫הקריות‪ ,‬כל אלה הגדילו את הכוח תכנית האו״ם העניקה לנו ‪ 55%‬משטח‬

‫ארץ‪-‬ישראל המערבית‪ ,‬הן מתוך הכרה‬ ‫היהודי באיזור‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1939‬הוצא הספר‪-‬הלבן שהג­ שמה שעשינו בהתיישבות והן מתוך‬

‫ביל את העליה ואחריו פורסמו תקנות■ הערכה לאפשרויות ההתיישבות שלנו‬