Page 2 - etmol 48

‫העורך‪ :‬שלמה שבא‬ ‫^ עעתתוון ללתתולל דות אארר^ץ יששרראל ורזעוחם יששרראאלל‬
‫מועצת המערכת‪ :‬פרופ׳ שלמה סימונסון‪ ,‬ד״ר שלמה שביט‪,‬‬
‫ד״ר שלמה נצר‪ ,‬פרופ׳ יוסף גותי‬
‫המעצב‪ :‬איל בן־דרור‬
‫מינהלה‪ :‬יוסף אלקוני‬
‫המערכת‪ :‬עת־מול‪ ,‬בנין ויקטור ואדראה קרטר‪ ,‬אוניברסיטת תל־אביב‬
‫הפצה ומנויים‪ :‬ת‪.‬ד‪ - 23078 .‬תל־אביב ‪ ,61230‬טלפון ‪03-236561‬‬
‫הדפסה‪ :‬דפוס חדקל בע״מ ‪ -‬תל־אביב‬

‫מנויי לשנה ־‪ 240.‬שקל‬
‫גליון בודד ־‪ 40.‬שקל‬

‫מיסודם של אוניברסיטת תל־אביב ומשרד החינוך והתרבות‬

‫התוכן‬ ‫מכתב קורות הימים‬

‫אחד המפעלים המיוחדים שקמו בארץ בראשית המאה היה‬ ‫״יגיד ליעקב מהנעשה בין בל תלקי תבל‪ ...‬אשר ראוי לדעת לכל איש‬
‫ישראלי״ ‪ -‬זהו ה״מוסו״ ‪ -‬ההצהרה והסיסמה ‪ -‬של ״המג ‪T‬׳‪ /‬עתון החדשות‬
‫״בצלאל״ ‪ -‬בית־ספר לאמנות ובתי־מלאכה לאומנויות שונות‪,‬‬ ‫העברי הראשון בעולם‪ ,‬״מכתב קורות הימים״ בלשונו‪ ,‬שהחל לצאת בשנת‬
‫‪ .1857‬עשרות עחונים עבריים יצאו לאור במחצית השניה של המאה הקודמת‬
‫שיצרו אלפי פריטים; השער והמאמר בעמודים המרכזים‬ ‫במקומות רבים ופירסמו גם ״מוסו״‪ ,‬הצהרה וסיסמה על מסרתם‪ .‬חלקן של‬

‫מוקדשים ל״בצלאל״ ולמייסדו ‪ -‬פרופ׳ בוריס שץ‪ ,‬שביקש‬ ‫סיסמאות אלו מתפרסמים בעמוד האחרון‪.‬‬
‫שש שנים אחרי ״המג ‪T‬״ )ב*‪863‬ו( החלו לצאת בירושלים העתונים‬
‫להיות מעין ״הרצל של האמנות״‪ .‬בימים אלו מתקיימת‬ ‫הארצישראלים הראשונים ‪ -‬״הלבנון״ ו״חבצלת״‪ .‬בשנת ‪ 1886‬בסס־פסרגורג‬
‫‪ -‬היא לנינגרד של היום ‪ -‬החל לראות אור העתון היומי הראשון בעברית ‪-‬‬
‫במוזיאון ישראל תערוכה גדולה מוקדשת ליצירת ״בצלאל״‬
‫״היום״‪ .‬בארץ יצא לאור העתון הראשון בשנת ‪ - 1908‬״הצבי״‪.‬‬
‫ויצא לאור קטלוג‪ ,‬מן המקיפים והגדולים ביותר שיצאו בארץ‬ ‫עתונים אלו פירנסו את סקרנותם של רבבות קוראים יהודים בעיקר במזרח‬
‫אירופה‪ ,‬אבל נם במערבה‪ ,‬באנגליה ובארצוח־הברית‪ .‬כרכי העתונים במשד‬
‫• דוד דוידוביץ‪ ,‬חוקר בפולקלור ואתנוגרפיה יהודית‪ ,‬מספר‬ ‫ארבעים השנים הראשונות לצאתם מלאים ענייד מלשון מליצית‪ ,‬פיוטית‪,‬‬
‫שאינה מצליחה לעתים קרובות למסור מה קדה במדוייק ומה דעת הכותב‬
‫על מנהגים יהודיים שנעלמו מזמן‬ ‫באמת ‪ -‬עובדים העתוגים עם הזמן ללשון נקיה‪ ,‬קצרה‪ ,‬המדברת ״לעניין״‬
‫ומצליחה במידה רבה למסור אח קורות הימים ולהיות דומים לעתונים‬
‫ואנו מוצאים א ת סימניהם בציוריו‬ ‫לא־עבריים שיצאו אז לאור‪) .‬יש אכור‪ ,‬כי בכל העולם היו מתפרסמות אז‬
‫החדשות בעתונים זו אחר זו‪ ,‬בטור אחד‪ ,‬ללא ההדגש הגרפי וללא ״כותרת‬
‫של מוריץ אופנהיים‪ ,‬צייר יהודי‬ ‫עתונאית״ כיום(‪ .‬מעיון בעתונים העבריים שעמדו לרשותו הצליח הקורא‬
‫היהודי ללמוד את הנעשה בעולם ולדעת מה נשמע אצל אחיו היהודים‬
‫בגרמניה במאה הקודמת • בעמוד‬ ‫בארצות שונות )ותשומת לב רבה ניחנת לבל מושבי היהודים‪ ,‬מתימן ועד‬

‫‪ 6‬מספר ד״ר אלחנן אורן על‬ ‫אוסטרליה‪ ,‬קוצ׳ין וחבש‪ ,‬ארצות הברית ודרום אמריקה(‪.‬‬
‫קריאה באותם העחונים היום נותנת תמונה תשובה ומלאת עניין לקורות‬
‫ההתיישבות בתקופת המנדט‬ ‫היהודים אז‪ ,‬מלמדת אותנו מה ‪T‬ע היהודי המשכיל מן הנעשה בעולם‪ ,‬ומגלה‬
‫לנו מה היתה תמונת עולמו ומה ביקש לדעת במדעי היהדות ומה ‪T‬ע על‬
‫שקבעה את גבולות מדינת ישראל‬ ‫מדעי הטבע)ויש מן העתונים שהקדישו מקום נכבד לחדשות המדע והסברי־‬

‫• פרג״י שוואט מתוניסיה כתב‬ ‫הן‪ ,‬כדי להרחיב ידיעותיהם של הקוראים ולהשכילם(‪.‬‬

‫יותר מ־‪ 900‬פיוטים‪ ,‬ד״ר מיכל‬ ‫י ■יהודה‬
‫‪'.‬ו י ד ו• ש ל ם‬
‫שרף מספרת עליו ומוסרת גילויים‬
‫לצערנו‪ ,‬עדיין לא נחקרה עתונות זו בצורה מקיפה‪ .‬אין נחקרים עתונים‬
‫חדשים על חייו )בעמוד ‪ • (8‬על‬ ‫שונים‪ ,‬תולדותיהם‪ ,‬מי היו עורכיהם וכותביהם‪ ,‬מתי ובאיזו צורה יצאו לאור‪.‬‬
‫אין מחקרים על לשון העתונות‪ ,‬על מדורים שוגים של העחונים! קשייהם‪,‬‬
‫אשה אנגליה שחייתה בלבנון ברא­‬ ‫קשריהם‪ ,‬מטרותיהם והישגיהם‪ ,‬אין לגו אפילו ספר אחד על תולדות‬
‫העחונוח העברית כולה‪ .‬וכל זה נכון גם על העחונות העברית מאז ראשית‬
‫שית המאה הקודמת ועל האוצר‬ ‫ערב שבת ‪ -‬אופנהיים‬ ‫המאה‪ ,‬אשר במשך הזמן מתרכזת בארץ‪ .‬אין חומר על תולדותיהם‬
‫שיצאה לחפש באשקלון ומה‬ ‫וקורותיהם‪ ,‬אישיהם וכותביהם‪ ,‬הולדתם ומותם‪ ,‬עתונים יומיים ושבועונים‬

‫מצאה שם‪ ,‬מספר ד״ר צבי אילן בעמודים ‪ • 11-9‬שתי‬ ‫ובטאונים רבים המוקדשים לנושאים שונים‪.‬‬
‫הגיעה השעה להתחיל בחקר העתונות העברית‪ ,‬אשר תפתח לנו שערים חדשים‬
‫מגמות פיסול היו בארץ במאות הראשונות לספירה ‪ -‬יוונית־‬
‫לקורוחינו בתקופה החדשה‪.‬‬
‫רומית וסורית־מסופוטמית‪ ,‬על נושא זה כותבת רבקה גרשש‬

‫)עמוד ‪ • (14‬עד שקמה המדינה נערכו קונגרסים ציוניים רבים‬

‫במקומות שונים‪) .‬אגב‪ ,‬אף לא אחד מהם נערך בארץ(‪,‬‬

‫בגרמניה נערך קונגרס אחד בלבד בהמבורג בשנת ‪;1909‬‬

‫ראובן מלאכי מספר על קונגרס זה • פרופ׳ יהודה ואלך כותב‬

‫על הקרב המוצלח ביותר מבחינה צבאית שערך נפוליון בארץ‪,‬‬

‫למרגלות הר התבוד‪ ,‬וכיצד הפתיע שם א ת התורכים )עמוד‬

‫‪ • (19‬פרופ׳ דניאל קארפי ומשה רינות מפרסמים בעמודים‬

‫‪ 23-22‬יומנה של יהודיה מטרייסט באיטליה שעלתה לארץ‬

‫באמצע המאה הקודמת כדי להיות מורה • ובעמוד האחרון ‪-‬‬

‫כותרות עתונים וסיסמאותיהם‪...‬‬

‫החתם‬

‫את בני משפחתך ידידיך וילדיהם‬

‫כשי על‬

‫עתמול‬

‫שלח אלינו) ת״ד ‪ ,23078‬תל־אביב ‪(61230‬‬
‫ה מח א ה ע׳׳ס ־‪ 240.‬שקל‬