Page 115 - חרדים ואנשי מעשה
P. 115
תעסוקה 113
סיכום
ההסדרים עם ההסתדרות הכללית בתחום התעסוקה תרמו להיצע גדול יותר של
מקומות עבודה לחברי פא"י ,הגם שלא נעדרה ריכוזיות רבה מצד ההסתדרות.
עם זאת ,נדרשה תקשורת פתוחה וברורה עם ההסתדרות הכללית .בראשית הדרך
עשו ראשי פא"י מאמצים לקבל את ברכת ההנהלה העולמית לתהליכים השונים
שדרשו שיתוף פעולה עם ההסתדרות ,אולם ההנהלה התמהמ ַה וניסתה לדחות כל
דיון מעשי .גם ההנהגה הרבנית המקומית מצאה את עצמה במלכוד :מחד גיסא,
היא הייתה חשופה לקשיי הקיום היומיומיים של הפועלים בארץ ,ומאידך גיסא
לא יכלה ,כנציגת אגודת ישראל העולמית ,להתיר שיתוף פעולה עם ההסתדרות
הכללית משום שיש בכך הכרה בתנועה הציונית ,הכרה הנוגדת את עמדתה
העקרונית הברורה של אגודת ישראל העולמית — ולפיכך בחרה בדרך הקלה ,שלא
לנקוט עמדה בנושא .נראה שכבר בתחילת הדרך הייתה הסכמה שבשתיקה שאין
שום אפשרות שלא לחתום על הסכמים כלשהם עם ההסתדרות ,ותעיד על כך
העובדה שאף לא אחד מהרבנים ,שנתפסו כמי שמשתייכים להנהגה ,יצא כנגדם;
עם זאת ,אף אחד גם לא רצה להיות הראשון שיתיר זאת באופן מפורש ,ולא כל
שכן בכתב .פא"י מצאה עצמה במלכוד :מצד אחד האתוס המכונן שלה ,שהבדיל
והגדיר אותה ,היה אתוס הציות; המחויבות להנהגת אגודת ישראל ודרכה למועצת
גדולי התורה היתה לב לבה של פא"י .מצד שני ,לא נמצאו רבנים שיסכימו
לקחת על עצמם את ההנהגה ולסלול את דרכה של פא"י .שתיקתם וסירובם של
החזון איש ,הרב דושינסקי והרב מלצר להשתתף באופן רשמי בהנהגת פא"י ,כפי
שהדברים עלו בפרק הנוכחי ,מעידה על משבר מנהיגותי משמעותי ,שבו מבינים
הרבנים כי אם יורו להתיר — ימצאו את עצמם בבעיה מול המנהיגות העולמית
שלא מבינה את המתרחש בארץ ישראל; ואם יורו לאסור — ימצאו את עצמם מול
שוקת שבורה של ציבור שלא מקבל על עצמו את חובת הציות בפועל.
מכל זאת מצטיירת בבירור הדרך שהלכו בה ראשי פא"י בארץ :מפקידים
הכפופים להנהלה העולמית ,הם הפכו למנהיגים הפועלים מכורח המציאות
בהתאם לתנאי השטח ,מנהיגים המחפשים פתרונות מעשיים בזהירות רבה ,כדי
שלא לשבור מוסכמות או לצאת נגד פסקים ברורים — ובכל זאת לאפשר לפועלים
לעבוד .תהליך זה נבע במידה רבה מהעובדות שיצרו הפועלים בשטח ,כלומר
הסכמי עבודה מקומיים ,רישום כפול — בפא"י ובהסתדרות — ועוד כיוצא באלו.
