Page 119 - חרדים ואנשי מעשה
P. 119
התיישבות 117
גם משום הוספת נקודה בישוב החרדי בארץ ,צעד קדימה ביצירת נקודה
ויצירת חיים דתית ומוסרית ברוח תורתנו הקדושה בארץ אבות שתוסף
כבוד לתנועתנו ותשמש דוגמא ליסוד נקודות אחרות כמוה .בשכונתנו
החדשה נרים את דגל תנועת פועלי אגודת ישראל בגאון ובעוז6.
העמדה המוצגת פה שונה במידה מסוימת מהעמדה שהציג הוועד הפועל,
שהתייחס באותה תקופה להליכה אל הכפר כלב וכעיקר העבודה של פא"י בארץ
ישראל .סניף תל אביב ,ומייצגו בהקשר זה ש' פלר ,הציג גישה שונה לחלוטין:
ראוי וצריך לממש אותו ייעוד ממש גם בערים; החיבור אל הקרקע צריך שיתקיים
הן בעיר והן בכפר .בפסקה הראשונה ובפסקה האחרונה של הביוליטון נראה
בבירור כי המטרה המרכזית של פא"י היא הפצת חיי הדת וביסוס ההתיישבות
החרדית דווקא .ניתן אפוא לומר כי עניין השיכון העירוני ,והדרך שהוא בא לידי
ביטוי בביוליטון ,מציג נאמנה את השיטות השונות שרווחו בפא"י לגבי דרך
ההגשמה ,ובמקביל הוא משקף נאמנה את אחדות המטרה והמחויבות לרעיון
האידאולגי — הגורם המלכד בפא"י בארץ ישראל.
מאוחר יותר ,במחצית השנייה של שנת תרצ"ז ,נעשו ניסיונות להקמת שיכוני
פועלים לפועלי פא"י גם בסניף פא"י בכרכור ובזה שבפתח תקווה 7.מצבה הכלכלי
הכללי של התנועה בארץ בתקופה זו היה בכי רע; בשל כך כמעט שלא הוצאו
ביוליטונים ולכן חסר תיעוד בנושא השיכון במישור המקומי; כלומר ,התרחשה
פעילות בתחום השיכון במישור העירוני ולא הארצי ,שהרי גם בשנות מחסור
בתקציב תועדה פעילותה של התנועה הארצית.
קיבוץ מחנה ישראל
לעומת נושא השיכון בעיר ,הרי ההתיישבות הקיבוצית של פא"י זכתה ליחס
שונה לחלוטין מצד ההנהלה :השיכונים היו פרויקטים מקומיים בחסות הסניפים
בערים או במושבות הוותיקות יותר ,ואילו הקיבוצים של פא"י היו הנושא
המרכזי בתחום ההתיישבות שהנהגת פא"י בארץ ישראל עסקה בו ,תחום שהיה
בעיניה המימוש הגדול ביותר של עקרונות הסוציאליזם התורתי כפי שניסח אותו
יצחק ברויאר ,ושל החיבור אל הקרקע .שלושה קיבוצים פעלו במהלך השנים
שמחקר זה עוסק בהם :מחנה ישראל ,נוער אגודתי כפר סבא וחבורת חפץ
חיים.
את מחנה ישראל ירשה פא"י מאגודת ישראל בארץ ישראל .כבר במחצית
הראשונה של שנת תרפ"ד (ראשית )1924רכשה אגודת ישראל אדמות מהכפר
הערבי איכסאל בעמק יזרעאל 8,והיו לה ציפיות גדולות לגבי אדמות אלה .בתמוז
תרפ"ה (יוני )1925הוצגו תכניות בנייה לשלושים בתי מגורים ,מקווה טהרה,
בית כנסת וכפר חקלאי-חינוכי-פנימייתי .עם קבוצת המתיישבים הראשונה נמנו