Page 119 - חרדים ואנשי מעשה
P. 119

‫התיישבות  ‪117‬‬

‫גם משום הוספת נקודה בישוב החרדי בארץ‪ ,‬צעד קדימה ביצירת נקודה‬
‫ויצירת חיים דתית ומוסרית ברוח תורתנו הקדושה בארץ אבות שתוסף‬
‫כבוד לתנועתנו ותשמש דוגמא ליסוד נקודות אחרות כמוה‪ .‬בשכונתנו‬

           ‫החדשה נרים את דגל תנועת פועלי אגודת ישראל בגאון ובעוז‪6.‬‬

‫העמדה המוצגת פה שונה במידה מסוימת מהעמדה שהציג הוועד הפועל‪,‬‬
‫שהתייחס באותה תקופה להליכה אל הכפר כלב וכעיקר העבודה של פא"י בארץ‬
‫ישראל‪ .‬סניף תל אביב‪ ,‬ומייצגו בהקשר זה ש' פלר‪ ,‬הציג גישה שונה לחלוטין‪:‬‬
‫ראוי וצריך לממש אותו ייעוד ממש גם בערים; החיבור אל הקרקע צריך שיתקיים‬
‫הן בעיר והן בכפר‪ .‬בפסקה הראשונה ובפסקה האחרונה של הביוליטון נראה‬
‫בבירור כי המטרה המרכזית של פא"י היא הפצת חיי הדת וביסוס ההתיישבות‬
‫החרדית דווקא‪ .‬ניתן אפוא לומר כי עניין השיכון העירוני‪ ,‬והדרך שהוא בא לידי‬
‫ביטוי בביוליטון‪ ,‬מציג נאמנה את השיטות השונות שרווחו בפא"י לגבי דרך‬
‫ההגשמה‪ ,‬ובמקביל הוא משקף נאמנה את אחדות המטרה והמחויבות לרעיון‬

                                  ‫האידאולגי — הגורם המלכד בפא"י בארץ ישראל‪.‬‬
‫מאוחר יותר‪ ,‬במחצית השנייה של שנת תרצ"ז‪ ,‬נעשו ניסיונות להקמת שיכוני‬
‫פועלים לפועלי פא"י גם בסניף פא"י בכרכור ובזה שבפתח תקווה‪ 7.‬מצבה הכלכלי‬
‫הכללי של התנועה בארץ בתקופה זו היה בכי רע; בשל כך כמעט שלא הוצאו‬
‫ביוליטונים ולכן חסר תיעוד בנושא השיכון במישור המקומי; כלומר‪ ,‬התרחשה‬
‫פעילות בתחום השיכון במישור העירוני ולא הארצי‪ ,‬שהרי גם בשנות מחסור‬

                                    ‫בתקציב תועדה פעילותה של התנועה הארצית‪.‬‬

                                                      ‫קיבוץ מחנה ישראל‬

‫לעומת נושא השיכון בעיר‪ ,‬הרי ההתיישבות הקיבוצית של פא"י זכתה ליחס‬
‫שונה לחלוטין מצד ההנהלה‪ :‬השיכונים היו פרויקטים מקומיים בחסות הסניפים‬
‫בערים או במושבות הוותיקות יותר‪ ,‬ואילו הקיבוצים של פא"י היו הנושא‬
‫המרכזי בתחום ההתיישבות שהנהגת פא"י בארץ ישראל עסקה בו‪ ,‬תחום שהיה‬
‫בעיניה המימוש הגדול ביותר של עקרונות הסוציאליזם התורתי כפי שניסח אותו‬
‫יצחק ברויאר‪ ,‬ושל החיבור אל הקרקע‪ .‬שלושה קיבוצים פעלו במהלך השנים‬
‫שמחקר זה עוסק בהם‪ :‬מחנה ישראל‪ ,‬נוער אגודתי כפר סבא וחבורת חפץ‬

                                                                                ‫חיים‪.‬‬
‫את מחנה ישראל ירשה פא"י מאגודת ישראל בארץ ישראל‪ .‬כבר במחצית‬
‫הראשונה של שנת תרפ"ד (ראשית ‪ )1924‬רכשה אגודת ישראל אדמות מהכפר‬
‫הערבי איכסאל בעמק יזרעאל‪ 8,‬והיו לה ציפיות גדולות לגבי אדמות אלה‪ .‬בתמוז‬
‫תרפ"ה (יוני ‪ )1925‬הוצגו תכניות בנייה לשלושים בתי מגורים‪ ,‬מקווה טהרה‪,‬‬
‫בית כנסת וכפר חקלאי‪-‬חינוכי‪-‬פנימייתי‪ .‬עם קבוצת המתיישבים הראשונה נמנו‬
   114   115   116   117   118   119   120   121   122   123   124