Page 122 - חרדים ואנשי מעשה
P. 122

‫‪  120‬פרק שישי‬

‫שדי‪ ,‬קדשו במעשיכם את שם שמים! קדשו את שם אגודת ישראל בכל‬

‫העולם! היו מוכנים לקרבנות! כי בשמחה תצאו ובשלום תבואון! היו‬

                          ‫נכונים!‬

‫כברכת חברים המסורים לכם‪.‬‬  ‫	‬
‫זאב פישר‪-‬שיין‪17.‬‬
                          ‫	‬

‫לחיזוק החבורה מנתניה‪ ,‬רובה עולים יוצאי פולין‪ ,‬נשלחו שמונה חברים מחבורת‬
‫חפץ חיים‪ ,‬שהייתה מורכבת כולה מפועלים יוצאי גרמניה‪ 18.‬קבוצת המתיישבים‬
‫השנייה במחנה ישראל עסקה בעיקר בשני תחומים‪ :‬מים — חפירת בארות והנחת‬
‫צינורות; בניין — בניית בית קבע בן שתי קומות‪ .‬בהנחת אבן הפינה לבית הקבע‬
‫נכחו‪ ,‬נוסף על מנהיגי פא"י מינץ‪ ,‬לנדוי ופישר‪-‬שיין‪ ,‬גם משה בלוי כנציג אגודת‬
‫ישראל בירושלים‪ ,‬פנחס לוין מנהל קרן היישוב בפולין‪ ,‬והלל ליברמן‪ ,‬כתב העיתון‬
‫'יידישע טאגבלאט'' בפולין‪ 19.‬חבורת האנשים התכנסה ואף הצטלמה במשותף‬
‫במהלך טקס הנחת אבן הפינה‪ ,‬ומהרכבה ניתן להסיק כי אגודת ישראל עשתה כל‬

            ‫מאמץ לנצל את החזרה אל מחנה ישראל לצורכי תעמולה ויחסי ציבור‪.‬‬
‫אולם בעיית הבעלות הפרטית על האדמות הייתה שוב בעוכרי המתיישבים‪.‬‬
‫מעמדם החוקי של המתיישבים לא היה ברור לאיש‪ :‬מצד אחד חזרו נציגי קרן‬
‫היישוב והבהירו למתיישבים‪ ,‬שאין להם שום חזקה או דרישה על המקום;‬
‫מצד שני התנערה קרן היישוב מהצורך לממן את הפעילות במקום ולהתייחס‬
‫למתיישבים כשכירים‪ 20.‬גם המצב החברתי הפנימי לא הוסיף לחוסנה של החבורה‪.‬‬
‫אנשי נתניה היו כאמור עולי פולין‪ ,‬ברובם חסידי גור‪ ,‬ואילו החבורה מחפץ‬
‫חיים היתה ייקית‪ ,‬חבריה היו יוצאי גרמניה‪ .‬תוך זמן קצר עלו היחסים בין שתי‬
‫הקבוצות על שרטון‪ ,‬וכך על פי עדותו של צבי וינברג‪ ,‬מחברי קבוץ חפץ חיים‪:‬‬

‫בגלל המנטליות השונה של שתי הקבוצות לא ארך שיתוף הפעולה ביניהן‬

‫ימים רבים‪ .‬היו ויכוחים על כל פרט‪ ,‬לרבות הבלתי חשוב מאוד‪ .‬אנשי חפץ‬

‫חיים רצו לאכול בשבת סלט תפוחי אדמה‪ ,‬ואלו הקבוצה השניה התנגדה‬

‫בתוקף‪ .‬כאשר לא היה כסף‪ ,‬והייקים הציעו לשתות תה בלי סוכר‪ ,‬כדי‬
                                   ‫לחסוך‪ ,‬לא ויתרו החסידים בשום פנים‪21.‬‬

‫להבדלי המנטליות הללו היו שורשים עמוקים בחינוכם של המתיישבים בארצות‬
‫מוצאם‪ .‬צבי וינברג‪ ,‬בספרו 'אל ובארץ צבי'‪ 22,‬מעיד כי הוא התחנך בבית הספר‬
‫היהודי‪-‬אורתודוקסי בפרנקפורט‪ ,‬אחד משני בתי הספר היהודיים שדגלו בשיטת‬
‫'תורה עם דרך‪-‬ארץ' ונוסדו בידי רש"ר הירש‪ :‬באחד למדו ילדי ה'אוסט‪-‬יודן'‪,‬‬
‫יהודים יוצאי פולין‪ ,‬חסידים ברובם‪ ,‬תושבי גרמניה‪ ,‬ובשני חונכו הילדים היהודים‪-‬‬

‫הגרמנים‪ .‬ההפרדה‪ ,‬כך מסתבר‪ ,‬הייתה חדה ביותר‪' :‬בבית הספר העממי [‪ ]...‬למדו‬

‫ילדים שנחשבו בקהילה כילדים חסרי דעת בעיקר משום שמוצא הוריהם הוא‬
‫ממזרח אירופה ולא מגרמניה'‪ 23.‬העדות מאפשרת להבין באופן עמוק יותר את‬
   117   118   119   120   121   122   123   124   125   126   127