Page 126 - חרדים ואנשי מעשה
P. 126
124פרק שישי
הבולט בינם לשכניהם ,קבוצת פועלים מתנועת הציונים הכללים ,היה השפה.
בזיכרונותיו הדגיש צבי וינברג את העובדה כי שפת הדיבור בקרב חברי הקבוצה
הייתה גרמנית ,ובשיחה בעל-פה הוא התקשה להצביע על נקודת הזמן שבה הפכה
השפה המדוברת בין החברים מגרמנית לעברית — זאת על אף שהעברית הייתה
שגורה היטב על לשונם .שבעים שנה ויותר לאחר התרחשות האירועים הדגיש
וינברג גם את ההבדל התרבותי :השבעה קראו גרמנית ,למדו בגרמנית וצחקו
מבדיחות בגרמנית' :אני אומר על עצמי היום שבעים וחמש שנה אני בארץ ואני
יצור דו-תרבותי .אני חי מחצית שלי בתרבות הישראלית [ ]...ובאותה מידה אני חי
עד היום הזה בתרבות הגרמנית' 42.השימוש בגרמנית היה זר לא רק לשכניהם אלא
גם למנהיגות פא"י בתל אביב ,וחברי ההנהלה העירו להם כי אין סיבה לכתוב
אליהם בגרמנית 43.בראשית תרצ"ה קיבלה החבורה החלטה אסטרטגית לארגן
שיעורי תורה בעברית44.
שאלה נוספת שצפה ועלתה ,כבר בתקופה הראשונה ,הייתה צירופן של נשים
לחבורה ,נושא שכלל לא היה ברור מאליו .כשעלתה השאלה ,נשלח הילדסהיימר
לירושלים אל הרב יוסף צבי דושינסקי; 45חרף העובדה שבהשקפתו ההלכתית היה
הרב רחוק מאוד מהשקפתם של בני החבורה — יוצאי גרמניה ,שראו את עצמם
ממשיכי שיטתו של הרש"ר הירש — הרי בעניינים ציבוריים הם כיבדו את מעמדו
כסמכות הגבוהה ביותר של אגודת ישראל בארץ ישראל .הרב דושינסקי השיב כי
כל עוד אין משפחה אחת המתגוררת במחנה ,אין לצרף נערות רווקות לקבוצה.
למעשה ,עם הזמן ָחברה קבוצת נערות לחבורה ברחובות ,אך בשל פסק ההלכה
הזה הן היו נוסעות בסוף יום העבודה ללון במושבה ברחובות — ולא במחנה חפץ
חיים 46.על דרך ההלצה סיפר וינברג כי הנערות נהגו ללון בחבורת שח"ל של
תנועת המזרחי ,והאחרונים היו מתלוננים כי הם משמשים 'גוי של שבת' לחבורת
חפץ חיים47.
זמן רב חלף עד שהתנאי שהציב הרב דושינסקי התממש :במהלך התקופה של
מגורי הקבוצה ברחובות נישאו כמה מהחברים ,אך הם לא נשארו בקיבוץ לאחר
נישואיהם .החתונה הראשונה של זוג מבני החבורה ,שנשאר להתגורר בקיבוץ,
נערכה ימים ספורים לאחר שעברה הקבוצה מרחובות אל משכנה הזמני השני,
סמוך לגדרה :במוצאי יום הכיפורים תרצ"ה (ספטמבר )1934נשא משה בן-יוסף
לאישה את פאולה .היה זה תזמון מצוין לחבורה ,ש ִאפשר — עם העלייה לקרקע —
לקלוט קליטה של ממש של נשים לקבוצה.
במהלך שנת ,1934עוד קודם קליטת נשים לחבורה ,נשלחה לרב משה
אויערבך בגרמניה שאלה בעניין זכות הבחירה לנשים בהצבעות שונות בתוך
הקיבוץ .הפנייה לרב זה הייתה הגיונית וברורה מאליה :הוא היה מורם של רבים
מהחבורה בימי לימודיהם בגרמניה וגם חבר מועצת גדולי התורה של אגודת
ישראל העולמית ,כנציג יהדות גרמניה .הרב אויערבך השיב:
