Page 130 - חרדים ואנשי מעשה
P. 130

‫‪  128‬פרק שישי‬

‫הדיונים בין היישוב היהודי לבין ממשלת בריטניה בדבר מעמדו החוקי של היישוב‬
‫ואין כל התייחסות להתיישבות החרדית‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬העדר ההתייחסות הביא‬
‫לכך שאין בהחלטות איסור גורף ובוטה‪ ,‬כפי שיצא ממועצת גדולי התורה בימי‬
‫הוועידה השנייה‪ ,‬אלא רק קריאה כללית לסייע להתיישבות החרדית בארץ ישראל‪.‬‬
‫השנים תרצ"ז–תרצ"ח (‪ )1938–1937‬היו קשות מאוד לחברי חפץ חיים‪ .‬תרצ"ז‬
‫הייתה שנת השמיטה הראשונה של החבורה והיא נשמרה בקפדנות יתרה‪ ,‬על פי‬
‫אמות המידה שקבע החזון איש‪ .‬הדבר הוביל למצב כלכלי קשה‪ ,‬ועוד נחזור לדון‬
‫בזה בהמשך‪ .‬בסיוון תרצ"ו (מאי ‪ )1936‬כילתה שרפה גדולה שלושה צריפי מגורים‬
‫על כל תכולתם‪ 57.‬נוסף על כך התעוררו בעיות חברתיות בתוך הקבוצה‪ .‬בשלב זה‬
‫נעשה הניסיון האחרון להקמת נקודת התיישבות על אדמות אגודת ישראל במחנה‬
‫ישראל‪ ,‬חברים מחפץ חיים נשלחו ככוח חלוץ אך חזרו כלעומת שבאו‪ .‬הכישלון‬
‫הבהיר למעלה מכל ספק כי אגודת ישראל אינה מסוגלת או אינה מעוניינת לתמוך‬

                                                               ‫בהתיישבות חקלאית‪.‬‬
‫בשלב זה נותרו משבעת המייסדים חמישה בלבד‪ .‬כל החמישה כבר היו‬
‫נשואים ומטופלים בילדים צעירים‪ .‬החברים החדשים‪ ,‬רווקים ורווקות שזה‬
‫מקרוב באו מגרמניה הנאצית — בגלים שגברו והלכו — סירבו להמשיך לפרנס את‬
‫הילדים‪ ,‬ובאספת חברים אולצו המשפחות לעזוב את הקבוצה‪ .‬האספה החליטה‬
‫להשאיר זוג נשוי אחד ללא ילדים על מנת להמשיך לקיים את התנאי האמור‬
‫של הרב דושינסקי‪ ,‬ולפיו רווקים ורווקות לא יחיו יחד כל עוד אין זוג נשוי אחד‬
‫לפחות במקום‪ .‬דומני שאירוע זה‪ ,‬שבו תפיסת הערבות ההדדית בקבוצה מועמדת‬
‫בספק בעוד ההיבט ההלכתי הטכני נשמר בקפידה יתרה‪ ,‬מלמד רבות על סולם‬
‫הערכים שהקבוצה התבססה עליו בשעה שההיבטים הסוציאליסטים היו משניים‬

                                                                          ‫בחשיבותם‪.‬‬
‫כאשר ביקש צבי וינברג להמשיך את דרכו בחקלאות מחוץ לחפץ חיים‪,‬‬
‫בחנה משפחת וינברג הצעירה אפשרות להתיישבות חקלאית של תנועת הפועל‬
‫המזרחי בכפר הרא"ה‪ .‬וינברג שיתף את יצחק ברויאר במחשבותיו להחליף תנועה‪,‬‬
‫והאחרון ביקשו לפנות למי מגדולי הדור שיפסוק לו בעניין‪ .‬וינברג פנה לחזון איש‬
‫כדי שיתיר לו לעבור להתיישבות הציונית‪ ,‬והלה‪ ,‬שהתעניין באופי היישוב‪ ,‬שאל‬
‫שתי שאלות‪ :‬האם עתיד להיות חדר אוכל משותף? האם נשות המקום מכסות את‬
‫ראשן? וינברג השיב כי אין חדר אוכל ולא יהיה‪ ,‬מאחר שזהו יישוב ולא קיבוץ‪,‬‬
‫וכן שנשות המקום אכן מכסות את ראשן‪ .‬החזון איש התרשם‪ ,‬כך על פי עדותו‬
‫של צבי וינברג‪ ,‬מהרצון של משפחת וינברג הצעירה להמשיך ולעסוק בחקלאות‬
‫ואף הבין היטב כי חברות באגודת ישראל איננה מאפשרת חקלאות בארץ; לאור‬
‫זאת התיר למשפחת וינברג לעשות את הצעד ולעבור להתגורר ביישוב של‬
‫הפועל המזרחי‪ .‬על פי עדותו של וינברג‪ ,‬הופתע יצחק ברויאר מאוד מתשובתו‬
‫של החזון איש וביקש מהחזון איש להתיר לו לפרסם את התשובה בציבור‪ ,‬כדי‬
   125   126   127   128   129   130   131   132   133   134   135