Page 130 - חרדים ואנשי מעשה
P. 130
128פרק שישי
הדיונים בין היישוב היהודי לבין ממשלת בריטניה בדבר מעמדו החוקי של היישוב
ואין כל התייחסות להתיישבות החרדית .מאידך גיסא ,העדר ההתייחסות הביא
לכך שאין בהחלטות איסור גורף ובוטה ,כפי שיצא ממועצת גדולי התורה בימי
הוועידה השנייה ,אלא רק קריאה כללית לסייע להתיישבות החרדית בארץ ישראל.
השנים תרצ"ז–תרצ"ח ( )1938–1937היו קשות מאוד לחברי חפץ חיים .תרצ"ז
הייתה שנת השמיטה הראשונה של החבורה והיא נשמרה בקפדנות יתרה ,על פי
אמות המידה שקבע החזון איש .הדבר הוביל למצב כלכלי קשה ,ועוד נחזור לדון
בזה בהמשך .בסיוון תרצ"ו (מאי )1936כילתה שרפה גדולה שלושה צריפי מגורים
על כל תכולתם 57.נוסף על כך התעוררו בעיות חברתיות בתוך הקבוצה .בשלב זה
נעשה הניסיון האחרון להקמת נקודת התיישבות על אדמות אגודת ישראל במחנה
ישראל ,חברים מחפץ חיים נשלחו ככוח חלוץ אך חזרו כלעומת שבאו .הכישלון
הבהיר למעלה מכל ספק כי אגודת ישראל אינה מסוגלת או אינה מעוניינת לתמוך
בהתיישבות חקלאית.
בשלב זה נותרו משבעת המייסדים חמישה בלבד .כל החמישה כבר היו
נשואים ומטופלים בילדים צעירים .החברים החדשים ,רווקים ורווקות שזה
מקרוב באו מגרמניה הנאצית — בגלים שגברו והלכו — סירבו להמשיך לפרנס את
הילדים ,ובאספת חברים אולצו המשפחות לעזוב את הקבוצה .האספה החליטה
להשאיר זוג נשוי אחד ללא ילדים על מנת להמשיך לקיים את התנאי האמור
של הרב דושינסקי ,ולפיו רווקים ורווקות לא יחיו יחד כל עוד אין זוג נשוי אחד
לפחות במקום .דומני שאירוע זה ,שבו תפיסת הערבות ההדדית בקבוצה מועמדת
בספק בעוד ההיבט ההלכתי הטכני נשמר בקפידה יתרה ,מלמד רבות על סולם
הערכים שהקבוצה התבססה עליו בשעה שההיבטים הסוציאליסטים היו משניים
בחשיבותם.
כאשר ביקש צבי וינברג להמשיך את דרכו בחקלאות מחוץ לחפץ חיים,
בחנה משפחת וינברג הצעירה אפשרות להתיישבות חקלאית של תנועת הפועל
המזרחי בכפר הרא"ה .וינברג שיתף את יצחק ברויאר במחשבותיו להחליף תנועה,
והאחרון ביקשו לפנות למי מגדולי הדור שיפסוק לו בעניין .וינברג פנה לחזון איש
כדי שיתיר לו לעבור להתיישבות הציונית ,והלה ,שהתעניין באופי היישוב ,שאל
שתי שאלות :האם עתיד להיות חדר אוכל משותף? האם נשות המקום מכסות את
ראשן? וינברג השיב כי אין חדר אוכל ולא יהיה ,מאחר שזהו יישוב ולא קיבוץ,
וכן שנשות המקום אכן מכסות את ראשן .החזון איש התרשם ,כך על פי עדותו
של צבי וינברג ,מהרצון של משפחת וינברג הצעירה להמשיך ולעסוק בחקלאות
ואף הבין היטב כי חברות באגודת ישראל איננה מאפשרת חקלאות בארץ; לאור
זאת התיר למשפחת וינברג לעשות את הצעד ולעבור להתגורר ביישוב של
הפועל המזרחי .על פי עדותו של וינברג ,הופתע יצחק ברויאר מאוד מתשובתו
של החזון איש וביקש מהחזון איש להתיר לו לפרסם את התשובה בציבור ,כדי
