Page 188 - חרדים ואנשי מעשה
P. 188

‫‪  186‬הערות‬

  ‫‪8 8‬להתפתחות המושג 'דעת תורה' במסגרת אגודת ישראל ראו בקון‪ ,‬פוליטיקה‪ ,‬עמ' ‪.55-50‬‬
                                                                     ‫‪9 9‬סורסקי‪ ,‬תחנות‪ ,‬עמ' ‪.17‬‬

                                                                   ‫‪1 10‬רוזנהיים‪ ,‬כתבים‪ ,‬עמ' קה‪.‬‬
                                                              ‫‪1 11‬בראון‪ ,‬כחרבות‪ ,‬עמ' ‪.229-228‬‬
‫‪1 12‬להרחבה על שלושת האישים ראו‪ :‬זיידמן‪ ,‬אישים‪ ,‬עמ' ‪ ;205-191 ,87-77‬פונד‪ ,‬דרכים‪ ,‬עמ'‬

                                                                            ‫‪.116-110 ,68-62‬‬
‫‪1 13‬על תולדות החוק וגלגוליו ראו גולצ'בסקי‪ ,‬הבעיה‪ .‬על המאבק של תנועות סוציאליסטיות‬
‫יהודיות נגד החוק ראו גארנצאסקה‪-‬קדרי‪ ,‬חוקי העבודה‪ .‬על חילול שבת בפהרסיה‬
‫במפעלים‪ ,‬שבעליהם יהודים הנמנים על המחנה החרדי בלודז' ועל מעורבותם של הרבנים‬
‫בפתרונות ההלכתיים‪ ,‬תוך פגיעה בפועלים היהודים המועסקים בהם‪ ,‬ראו שלם וארליך‪,‬‬

                                                                          ‫תגובתם של חוגים‪.‬‬
                                                       ‫‪1 14‬בקון‪ ,‬פוליטיקה‪ ,‬עמ' ‪.100-99 ,93-92‬‬

                                                                ‫‪1 15‬דרוק‪ ,‬ספר הכנסייה‪ ,‬עמ' ‪.39‬‬
                                                                                 ‫‪1 16‬שם‪ ,‬עמ' ‪.41‬‬

                                                                ‫‪1 17‬בקון‪ ,‬פוליטיקה‪ ,‬עמ' ‪.91-89‬‬
‫‪1 18‬לדוגמה‪ :‬בלומנטל‪ ,‬אלכסנדר‪ ,‬עמ' ‪ ;145-143‬ברנד‪ ,‬קאליש‪ ,‬עמ' ‪ 96-951‬לאו‪ ,‬פיוטרקוב‪ ,‬עמ'‬

                                                  ‫‪ ;427-423‬בר‪-‬און‪ ,‬גורליצה‪ ,‬עמ' ‪.124-122‬‬
                                                                    ‫‪1 19‬בקון‪ ,‬פוליטיקה‪ ,‬עמ' ‪.97‬‬

‫‪2 20‬על עמוד השער של כתב העת 'דרכנו'‪ ,‬שיצא לאור בוורשה‪ ,‬פורסם מחירו של העיתון לא‬
‫רק בוורשה אלא בפולין כולה וכן בצ'כוסלובקיה‪ ,‬אוסטריה והונגריה‪ .‬ממכתבים שנשלחו‬
‫ממרכז פועלי אגודת ישראל בתל אביב נראה בבירור‪ ,‬שכתב העת נשלח בקביעות גם לארץ‬
‫ישראל‪ .‬לא רק עיתון זה‪' ,‬כלי מבטאה המרכזי של אגודת ישראל העולמית' באופן רשמי‪,‬‬
‫הגיע לסניפי הפועלים בכל המרחב האגודאי‪ ,‬אלא גם עיתונים מקומיים יותר‪ .‬הפצתם‬
‫חוללה דיון תאורטי בדרכה של התנועה; כך למשל סירבו אנשי הנהלת הפועלים בארץ‬
‫ישראל לשתף פעולה עם כתב העת של פועלי אגודת ישראל בעיר בנדין‪' ,‬אונזער טריבונע'‬
‫(עמדתנו)‪ ,‬מאחר שהם אפשרו לאנשים שהוצאו מהתנועה הארץ ישראלית לפרסם בעיתונם‬
‫את עמדתם בסכסוך פנימי שהתנהל בתוך פועלי אגודת ישראל בארץ ישראל וראו מכתב‬
‫למערכת 'אונזער טריבונע'‪ ,‬כ"ב אלול תרצ"ח (‪ 18‬בספטמבר ‪ ,)1938‬אפא"י‪ ,‬מכל ‪ ,58‬תיק ‪.1‬‬

                                                      ‫‪2 21‬אורליאן‪ ,‬לשבעים‪ ,‬עמ' ‪.30-29 ,14-12‬‬
                                                                                ‫‪2 22‬שם‪ ,‬עמ' ‪.6-5‬‬
                                                                                 ‫‪2 23‬שם‪ ,‬עמ' ‪.10‬‬
                                                                                 ‫‪2 24‬שם‪ ,‬עמ' ‪.13‬‬

                                                                             ‫‪2 25‬שם‪ ,‬עמ' ‪.27-24‬‬
‫‪2 26‬רשימה ביבליוגרפית מקיפה של כתביו‪ ,‬אם כי לא מלאה‪ ,‬ניתן למצוא בספרו של לוינגר‪,‬‬

                                                                      ‫ברויאר‪ ,‬עמ' ‪.344—339‬‬
‫‪2 27‬על הגותו של יצחק ברויאר ראו בין היתר‪ :‬הורביץ‪ ,‬עיונים; הנ"ל‪ ,‬מבוא; הנ"ל‪ ,‬תאוקרטיה;‬
‫הנ"ל‪ ,‬גלות וגאולה; בראון‪ ,‬אמונה; שפט‪ ,‬תאולוגיה; מורגנשטרן‪ ,‬פרנקפורט; לוינגר‪ ,‬ברויאר‪.‬‬
‫‪2 28‬ברויאר‪ ,‬ציוני‪ ,‬עמ' ‪ .63-60‬ספר זה‪ ,‬ובו אסופת מאמרים מפרי עטו של יצחק ברויאר‪ ,‬ראה‬
‫אור לראשונה ב‪ 1955-‬בעריכתו של יעקב לנדוי ובתרגומו של משה שפייזר‪ .‬בשנת ‪1982‬‬
‫הופיעה מהדורה נוספת של הקובץ בשני שינויים‪ :‬השמטת שמו של העורך והוספת הקובץ‬
‫'מוריה'‪ ,‬שראה אור כקובץ נפרד עוד בחייו של ברויאר‪ ,‬בשנת ‪ .1945‬בשנת ‪ 2007‬יצאה‬
‫לאור עוד גרסה של הספר בשינויים נוספים; שמו של לנדוי כעורך שוב אינו מופיע‪ ,‬הקובץ‬
   183   184   185   186   187   188   189   190   191   192   193