Page 191 - חרדים ואנשי מעשה
P. 191
הערות 189
8 80רוזנהק ,מערכת החינוך ,עמ' ;149שמרוק ,עברית ,עמ' .14
8 81על יהדות גרמניה בעת החדשה ראו :מאיר ,תולדות; קפלן ,קיום; מירון ,יהדות גרמניה;
וולקוב ,ייחוד; לוונשטיין ,ברלין.
8 82זה זמן רב נערך דיון בדבר האורתודוקסיה ,הגדרתה ומהותה .די אם נזכיר את אוסף המאמרים
העוסקים באורתודוקסיה המודרנית ,בתחומי דעת שונים ובמרחב גאוגרפי מגוון .ראו:
רביצקי ,אורתודוקסיה יהודית .כדי למקד את הדיון הנוכחי ולאחד את המושגים ,אגדיר כך:
בתקופה הנדונה במחקר זה עדיין התקיימה בהונגריה ,בארץ ישראל ,בפולין האורתודוקסיה
באופן המסורתי והשמרני; לעומת זאת האורתודקסיה בגרמניה לא קיימת יותר ופועלות
בה הקהילה הוותיקה ,המכונה 'ליברלית' או 'רפורמית' ,ולצדן הקהילות החדשות ,הנאו-
אורתודוקסיות ,שמייסדן הוא הרש"ר הירש .ראו לדוגמה :גראופה ,היהדות ,עמ' .208-185
ראוי לציין כי נכדו של הרש"ר הירש ,יצחק ברויאר ,שכבר הוזכר ועוד יוזכר בהמשך ,משתמש
במונח 'אורתודוקסיה' לגבי הקהילות שיסד סבו ,ולקהילה הליברלית הוא קורא 'נאולוגים'.
הוא ביקש לראות באגודת ישראל תנועה עולמית שתייצג את האורתודוקסיה היהודית על
כל גווניה ,כולל כמובן את הקהילות הנאו-אורתודוקסיות ,ועל כן הוא מרחיב את המונח
'אורתודוקסיה' ככל האפשר .ראו לדוגמה את מאמרו 'תורה ,משפט ואומה' ,ברויאר ,ציוני,
עמ' .81-75לא כל החוקרים מקבלים את ההגדרות שהצגתי כאן .מרדכי ברויאר מתייחס
לעדתו של הירש כ'אורתודוקסיה הגרמנית' ומציג את ההבדלים בין האורתודוקסיה הזו
לאורתודוקסיה הפולנית ,ומתייחס למונח 'נאו-אורתודוקסיה' כהגדרה לראשית תהליך
הרפורמה הגרמנית .ראו ברויאר ,עדה ,עמ' .37-31יעקב כ"ץ כלל לא נדרש למונח 'נאו-
אורתודוקסיה' כאשר הוא דן בשאלת הפרישה ,ולדידו יש רק שתי קהילות בגרמניה :הקהילה
והפורשים האורתודוקסים ,וראו כ"ץ ,הקרע ,עמ' .285-245מיכאל מאיר מעמיד את הרש"ר
הירש כנקודת הגבול השמרנית של החשיבה הרפורמית ,שהתגבשה והלכה בגרמניה באותה
תקופה וראו מאיר ,מסורת ,עמ' .99-97
8 83שם ,עמ' .167-120ראוי להזכיר את שמם של שניים משותפיו של הירש לתהליך ביסוסה
החוקי של הקהילה הפורשת :הרב עזריאל הילדסהיימר והרב מרדכי להמן .על פועלם
המשותף ראו :הילדסהיימר ,חילוף ,עמ' רלג-רנא.
8 84כ"ץ ,הקרע ,עמ' ;255-245לברלס ,הקונפליקט הדתי ,עמ' .208–207
8 85דל ,תפיסתו ,עמ' .82-67הכותבת מראה במאמר כיצד הרש"ר ,בפירושו לתורה ,מקדם את
רעיון הפרישה תוך שהוא מטמיע בפירושיו את ההכרה הדתית ,התובעת מיהודי הנאמן
לתורה לפרוש מהקהילה היהודית המתנהלת שלא על פי ההלכה.
הערות לפרק שני
1על ייסוד התנועה ראו :פריאר ,ישרש ,עמ' .20-9על יעדיה כיום ראו' :חזון ויעדים של 1
המינהל לחינוך התיישבותי פנימייתי ועליית הנוער' ,אתר האינטרנט של המינהל לחינוך
2
התיישבותי.
2נידרלנד ,יהודי גרמניה ,עמ' .105-101לתולדות הסכם ההעברה והדיון הציבורי הנרחב 3
4
בעקבות חתימתו ראו :וייס ,הסכם ההעברה ,עמ' .130-99 5
3כרמל-חכים ,שנה אחת ,עמ' .118-116
4ריאיון עם יעקב לנדוי ,מראיין :מנחם פרידמן ,7.10.1964 ,המכון ליהדות זמננו.
5ממרכז אגודת ישראל לענייני ארץ-ישראל בפרנקפורט לד"ר אהרמן ,כ"ט בניסן תרצ"ג (25
באפריל ,)1933אפא"י ,מכל ,33תיק .7
