Page 155 - בית תפילה סופי_Neat
P. 155
/ 146אבן ישראל וסביבתה /
השכונה כולה הפכה עד מהרה לשכונה בעלת אופי מזרחי ברובה ,ואף בתי הכנסת
האחרים שנוסדו בה בסוף המאה התשע עשרה היו כולם בתי כנסת מזרחיים3.
גם מבחינה אידאולוגית שיקף בית הכנסת רק חלק מתושבי השכונה .אחד מתושביה
הבולטים ביותר של אבן ישראל בעשרות השנים הראשונות היה העסקן חובב ציון
יחיאל מיכל פינס ,פטרונם של הביל"ויים ,וכן נציגה בארץ של קרן מזכרת משה
מונטיפיורי .את פינס ,שלא אחת נרדף בירושלים עקב גישתו הליברלית ותמיכתו
באליעזר בן יהודה ,אף החרימו בהזדמנות אחת חלק מחוגי היישוב הישן בעיר .בהתאם
לאופיו של בית הכנסת בית צבי ,שמשך אליו את האדוקים והקנאים יותר ,התפלל
פינס דווקא בבית כנסת אחר באבן ישראל ,שפעל ככל הנראה באחד הבתים4.
מחויבותו של בית הכנסת למוסדות היישוב הישן בעיר קיבלה את ביטויה בשלב מסוים
גם בזהותו של רב המקום ,אליהו מרדכי מנחם אייזנשטיין ,ששימש במשך שנים רבות
סופרו ו'נאמן ביתו' של הרב שמואל סלנט ,רבה האשכנזי הראשי של העיר.
על מנורה ותרומה :פריטים שונים בבית הכנסת
מראהו הפיזי של בית הכנסת נותר דומה מאוד לצורתו המקורית .הריהוט פשוט
במיוחד ואף ארונות הספרים הבודדים בעזרת הגברים כבר כהו מזוקן.
בחלקו האחורי של בית הכנסת קבועה אבן ההקדשה המקורית שנקבעה במקום
לזכרם של התורם ,צבי אריה לונסקי מהארידאק ורעייתו עלקא בת הרב אפרים
פישל ממאקאוע .מתחת לאבן ההקדשה עדיין עומד ארון הספרים המקורי ,העשוי
עץ ושקוע בתוך קיר האבן הרחב של הבניין.
ארון הקודש והבימה המשמשים במקום נתרמו לבית הכנסת ככל הנראה במחצית
הראשונה של המאה העשרים ,וטרם הוחלפו מאז ועד היום .מעל הבימה תלויה מנורת
קנים מהודרת ,שבעבר דלקה באמצעות שמן וכיום מחוברת למערכת החשמל.
חזית בית הכנסת
הפונה לרחוב אגריפס