Page 154 - בית תפילה סופי_Neat

‫‪ /‬בית צבי ‪145 /‬‬

‫בית צבי‪/‬‬

‫רח' אגריפס ‪24‬‬

‫את שכונת אבן ישראל‪ ,‬כמו נחלת שבעה ומאה שערים לפניה‪ ,‬הקימה קבוצה של‬
‫אשכנזים–פרושים‪ ,‬שהשתייכו לקבוצה המכונה תלמידי הגר"א‪ .‬אולם בשונה מתקנות‬
‫מאה שערים‪ ,‬שבהן פורטו כבר בתחילה התכניות להקמת מבני ציבור ובית כנסת‬
‫מרכזי שכונתי‪ ,‬בתקנות שכונת אבן ישראל משנת ‪ 1875‬לא הוזכרה כלל הקמתו‬

‫המתוכננת של בית תפילה מקומי‪.‬‬
‫מעוות זה בא על תיקונו ב'שטר ההחלטה'‪ ,‬שחתמו עליו הזוכים במגרשים באבן‬
‫ישראל והתחייבו בחתימתם לשמור על כללים שונים למען פיתוחה של השכונה‪.‬‬
‫אחד הכללים שנועד לסייע ו'לשמור על כבוד המקום והדרו'‪ ,‬קבע כי 'יש בכלל הידור‬
‫המקום נטיעת אילנות בשדה המרכזית אחר גמר בניין הבור ובית המדרש בעזה"י'‪1.‬‬
‫אלא שגם הצהרה זו בדבר הקמתו העתידית של בית מדרש בשדה המרכזי של השכונה‬
‫לא קרמה עור וגידים‪ ,‬ועד לייסודו של בית הכנסת בית צבי‪ ,‬שנים אחר כך‪ ,‬לא נבנה‬
‫כל בית כנסת רשמי בשכונה‪ .‬בשנים הראשונות‪ ,‬כך נראה‪ ,‬התפללו בני השכונה זמנית‬
‫בדירתו הפרטית של אחד מתושבי השכונה הראשונים או בבית הכנסת בית אברהם‬
‫שבשכונת משכנות ישראל הסמוכה‪ .‬מצב זה הטריד מן הסתם את מנוחתם של תושבי‬
‫השכונה‪ ,‬שלא אבו להשלים עם היעדרו של מוסד כה בסיסי משכונה ירושלמית בעלת‬
‫אופי וצביון של בני היישוב הישן בעיר‪ .‬מצוקתם נפתרה משהחליט אחד מבני השכונה‪,‬‬
‫צבי אריה לונסקי הכהן‪ ,‬להקדיש למטרה זו את דירתו הפרטית‪ ,‬והעניק לבני השכונה‬

‫את בית הכנסת שייחלו לו זמן כה רב‪.‬‬

‫אי פרושי–קנאי ב ִלבה של שכונה‬

‫שנת ייסודו של בית הכנסת אינה ברורה דייה‪ .‬על אבן ההקדשה נכתב כי עוד בחייו‬
‫נדר לונסקי את ביתו לציבור‪ ,‬במטרה שזה ישמש 'ביהמ"ד דאשכנזים פרושים עד‬
‫עולם'‪ ,‬וכן צוינה גם שנת פטירתו‪ ,‬תר"ן (‪ .)1890‬לפיכך מתברר שבית הכנסת נוסד עוד‬
‫בשלהי שנות השמונים של המאה התשע עשרה‪ ,‬כעשר שנים לאחר הקמת הבתים‬
‫הראשונים בשכונה‪ .‬עם זאת מקורות אחרים מוסרים כי בית הכנסת נוסד רק בשנת‬
‫‪ ,1896‬ואם כן נאלצו בני השכונה להסתדר בלי בית תפילה קבוע במשך כעשרים שנים‬

‫תמימות!‪2‬‬
‫בית הכנסת שנתרם שימש עד לאותה העת כביתו הפרטי של לונסקי‪ ,‬והדבר ניכר‬
‫היטב עד היום במבנהו‪ .‬עזרת ישראל‪ ,‬שהיא חללו המרכזי של בית הכנסת‪ ,‬שימשה‬
‫לחדרי המגורים‪ ,‬ונראה שחולקה בעבר לשני חדרים קטנים שחוברו זה לזה עם‬
‫הקמת בית הכנסת‪ .‬עזרת הנשים והספרייה הנוכחיות שימשו החדר הקדמי והמטבח‬
‫של הבית הקטן‪ ,‬ומחוצה לו השתרעה חצר פנימית קטנה‪ ,‬ששער חצץ בינה לבין חצר‬

‫השכונה המרכזית שבית הכנסת נסמך אליה‪.‬‬
‫מטבע הדברים שיקף אופיו של בית הכנסת את אופיים של תושבי השכונה הראשונים‪.‬‬
‫נוסח התפילה שנקבע במקום היה נוסח הגר"א בשילוב עם 'נוסח ירושלים'‪ .‬אלא‬
‫שבתוך שנים אחדות הפך בית הכנסת למייצג של מיעוט המתגורר באבן ישראל‪ ,‬שכן‬