Page 149 - בית תפילה סופי_Neat
P. 149

‫‪ / 140‬נחלת שבעה וסביבתה ‪/‬‬

                    ‫בתי כנסת נוספים‬

 ‫שפעלו בנחלת שבעה וסביבתה‪/‬‬

‫בנחלת שבעה שמר בית הכנסת הראשון‪ ,‬נחלת יעקב‪ ,‬על קיומו ופעילותו הרציפה‪ ,‬אך‬
‫לא כן בית הכנסת החסידי הראשון בשכונה‪ ,‬שייסד ככל הנראה ר' משה פיזיצר‪ ,‬חותנו‬
‫השני של ר' יוסף ריבלין ממייסדי השכונה‪ ,‬סמוך להקמתו של בית הכנסת הראשון‪.‬‬
‫בית כנסת זה נעלם בין דפי ההיסטוריה‪ ,‬ולא ידוע היכן שכַן או כל פרטים אחרים על‬

                                        ‫אודותיו‪ .‬מתברר גם שלא פעל שנים רבות‪.‬‬
‫בית הכנסת החסידי השני שהוקם בשכונה נקרא חוני המעגל‪ ,‬והוא פעל בראשית‬
‫המאה העשרים‪ .‬גם עליו אין כל מידע של ממש‪ ,‬וכל שאפשר לומר הוא שהקמתם‬
‫החוזרת ונשנית של בתי כנסת חסידיים בשכונה נועדה לענות על הצורך ההולך וגובר‬
‫בבית כנסת מסוג זה‪ ,‬בשכונה ששינתה את אופייה הראשוני כבר בשנים הראשונות‬
‫לקיומה‪ .‬בסופו של דבר נוסד בית הכנסת העראי (ולאחר מכן הקבוע) קהל חסידים‪,‬‬

                                       ‫וכך בא על תיקונו הסופי חסרון שכונתי זה‪.‬‬

‫שכונת בית דוד (כיום בית הרב קוק‪ ,‬בסמוך לבית טיכו שבמעלה רח' הרב קוק)‪ ,‬ובתי‬
‫הכנסת שפעלו בה בעבר‪ ,‬קשורים אף הם לבית הכנסת האשכנזי הראשון בנחלת‬
‫שבעה‪ .‬בשנת ‪ 1872‬עבר ר' דוד רייז שעלה מהעיר יאנובה‪ 1‬להתגורר בנחלת שבעה‪.‬‬
‫בראש השנה תרל"ג (‪ )1873‬התפלל בבית הכנסת בנחלת שבעה ושמע את דרשתו‬
‫של יוסף ריבלין בזכות בניית ירושלים החדשה והרחבתה‪ .‬דקות אחדות לאחר מכן‪,‬‬
‫כשנתכבד רייז לעלות לתורה‪ ,‬החליט בו במקום לנדב כסף לבניית עשרה בתים בשכונה‬

                                               ‫קטנה נוספת בסמוך לנחלת שבעה‪2.‬‬
‫השכונה נקראה על שמו‪ ,‬בית דוד‪ ,‬ונבנתה החל משנת ‪ 1873‬על מגרש שמצפון לדרך‬
‫יפו‪ ,‬שנרכש עוד קודם בידי הוועד הכללי כנסת ישראל‪ .‬בכספו של רייז (שנפטר זמן‬
‫קצר לאחר מכן) נבנו עשר דירות מגורים קטנות והוקם בית כנסת‪ .‬יש טוענים כי‬
‫רייז החליט שבשכונה הזעירה ייבנו שני בתי כנסת‪ ,‬אחד עבור הפרושים (שיתפללו‬
‫בו בנוסח אשכנז) ואחר עבור החסידים (שיתפללו בו בנוסח ספרד)‪ .‬כך עולה גם‬
‫מתיאורו של ישעיהו פרס‪ ,‬שביקר במקום בילדותו‪' :‬בשבתות אחר הצהריים הייתי‬
‫מבקר בלוויית אמי בבית סבא בחצר בית דוד הקרובה למקום מגורינו בשכונת נחלת‬
‫שבעה‪ .‬סבא היה בוחן אותי בידיעות שרכשתי לי במשך השבוע בחדר‪ .‬בחצר בית דוד‬

       ‫היו שני בתי תפלה‪ ,‬באחד התפללו לפי נוסח אשכנזי ובשני לפי נוסח ספרד'‪3.‬‬
‫אין בידינו כמעט כל מידע על בתי כנסת אלו וצורתם‪ ,‬וקשה לדעת היכן פעלו‪ .‬יש לשער‬
‫שבראשית המאה העשרים פסקו בתי כנסת אלו לפעול‪ ,‬ורק בשנת ‪ ,1921‬כשהוזמן הרב‬
‫אברהם יצחק הכהן קוק לשמש הרב האשכנזי הראשון של ארץ ישראל ועבר להתגורר‬

        ‫בקומה השנייה בשכונת בית דוד‪ ,‬חזרה השכונה להתעטר בבית תפילה משלה‪.‬‬
‫בביתו של הרב קוק‪ ,‬כמו בבתיהם של רבנים רבים אחרים‪ ,‬פעל עד לפטירתו בית‬
‫כנסת קטן‪ ,‬ומשהוקמה בצמוד לביתו של הרב גם 'הישיבה המרכזית העולמית'‪ ,‬הוקם‬
‫גם בה‪ ,‬מטבע הדברים‪ ,‬בית מדרש ששימש גם בית כנסת‪ ,‬שניהם בקומה השנייה של‬
   144   145   146   147   148   149   150   151   152   153   154