Page 147 - בית תפילה סופי_Neat
P. 147
/ 138נחלת שבעה וסביבתה /
מעין זה ,שבו אין הקהל עונה די בקול ובהדגשה לברכותיו של החזן .המקובל הישיש,
שהעלה עמו ממרוקו את מנהגיהם של בני העדה המרוקאית ,היה רגיל ליחסים
ההדוקים והקולניים שבין הקהל לשליח הציבור ,ומשלא מצא כאלו בבית כנסת,
העדיף להתפלל אפילו בבית פרטי ובלא מניין .אולם ,כך מסיימים הצאצאים ,אלו הם
כמובן מעשים שרק למקובל כדמותו של הבאבא סאלי מותר לנהוג בהם...
פרט לבאבא סאלי זכור למתפללים גם הרב יעקב בן עטר ,חבר ועד העדה המערבית
בראשית המאה העשרים ,שהפך את המקום לאחד מבתי הכנסת שבהם נהג להתפלל.
בן עטר נולד באזימור שבמרוקו בשת ,1845ועלה ארצה בשנת 1884עם אשתו ובתם
הקטנה .לימים הקים בירושלים את ישיבת משמרת כהונה ברובע היהודי ,ולפרנסתו
שימש שד"ר מטעם העדה המערבית .שתיים משליחויותיו לצפון אפריקה ארכו כשבע
שנים תמימות כל אחת .בתו של הרב בן עטר ,מרים ,נישאה לימים ליוסף נבון ,אביו
של הנשיא החמישי של מדינת ישראל ,יצחק נבון9.
לאורך השנים נותרה כמות המתפללים דומה למדי לזמן ייסודו של בית הכנסת ,ובשנות
השישים ,משנתרבה מספרם של המתפללים ,הוחלפה התיבה המקורית באחת קטנה
יותר ,כדי להוסיף מקומות ישיבה סביבה .באותן השנים הצטרפו למקום גם בני העדה
הכורדית–איראנית ,שהתיישבו הן בשכונת ממילא הן בכל אזור מרכז העיר 10.על הרב
יעקב מאיר עצמו מסופר ששנים אחדות לאחר שתכנן את בית הכנסת וסייע בבנייתו,
משהבין שבמקום עתידים להתפלל רבים מן האזור כולו ,היה מייסר את עצמו על
שלא תכנן מראש בית תפילה מהודר וגדול יותר ,שהרי מבחינתו של בעל המגרש ,יוסף
מוסאיוף ,יכול היה הרב מאיר לתכנן ולהציע מקום גדול ככל העולה על רוחו...
ביקור בבית הכנסת
על אף השנים הרבות שחלפו מאז ייסודו והידלדלותו של מרכז ירושלים ,ממשיך בית
הכנסת לתפקד בכל התפילות כולן ,ובימות החול מתקיימים במקום כמה מנייני תפילה.
תפילת שחרית מתקיימת מדי יום (כולל בשבתות) עם הנץ החמה .מנחה נערכת
בימות החול בשלושה מניינים שונים :באחת בצהריים ,בשתיים בצהריים ,וכן בזמן
'מנחה קטנה' לפנות ערב .גם תפילת ערבית מתקיימת מדי יום יותר מפעם אחת:
פעם ראשונה עם צאת הכוכבים ,ופעם שנייה לאחר השיעור היומי ,המסתיים בכל
יום בשעה תשע בערב.
בשבתות מלא בית הכנסת מתפללים מן האזור כולו ,ובערבי שבתות קשה למצוא בו
מקום פנוי לישיבה .בהקשר זה ,נראה שהתקנות המתייחסות למקומות הישיבה בבית
הכנסת עודן רלוונטיות במיוחד.
בבית הכנסת לא מצויים פריטים רבים מעברו ומימי הקמתו .התיבה הוחלפה ,כאמור,
לפני כמה עשרות שנים ,וגם הספסלים חדשים יחסית .ההיכל המקורי (ארון הקודש)
הוחלף לפני שנים אחדות ,וכדי שלא לבזות את הארון הישן ,שמרו בני המשפחה את
חלקיו המקוריים במחסני בית הכנסת.
על קירות בית הכנסת פזורים לוחות 'שויתי' ותפילות שונות ,חלקם מתקופת הקמתו
של המקום .גם לוח התקנות המקורי ולוח אזכרות של המתפללים הראשונים תלויים
על הקיר הצפוני בבית הכנסת ומשמרים משהו מאווירתו בעבר.
לוחות הזיכרון הרבים שבמקום מספרים אף הם את סיפורה של המשפחה :אפשר
למצוא עליהם שלל שמות של בני משפחת מוסאיוף הקרובים שהלכו לעולמם ,כמו גם
נפטרים ממשפחות יהודיוף ,שלומיוף ,אבוחצירא ועוד.
