Page 143 - בית תפילה סופי_Neat
P. 143
/ 134נחלת שבעה וסביבתה /
פסיקתו של הרב
יוסף מוסאיוף עלה גם הוא ארצה עם משפחתו והתיישב בירושלים ככל הנראה
בשלהי שנות השמונים של המאה התשע עשרה ,במגרש רחב ידיים על דרך יפו.
מוסאיוף היה אחיו של שלמה מוסאיוף ,מייסדה לימים של שכונת הבוכרים ,והוא
עלה ארצה עם אביו יעקב מוצא ועם חמיו יצחק ברוך שלומיוף .המשפחה כולה בנתה
כמה בתים סמוכים זה לזה במגרש שקנתה במרכזה של ירושלים ההולכת ונבנית3.
כמנהגם של רבים מעשירי העדה הבוכרית בירושלים ,הקדיש גם יוסף מוסאיוף חדר
מיוחד בביתו לבית כנסת פרטי .המתפללים במקום היו בעיקר בני משפחתו של בעל
הבית .באחד הימים ירד אחד מבני המשפחה לרחוב על מנת 'לצוד' מתפלל עשירי
למניין .בדיוק באותה העת עבר במקום הרב יעקב מאיר ,מחשובי הרבנים בירושלים,
שעשה דרכו מביתו ברח' עזרת ישראל אל עבר בית הכנסת אהל יצחק בשכונת נחלת
שבעה ,שבו נהג להתפלל בימות החול4.
הרב מאיר ניאות לעלות ולהתפלל בבית מוסאיוף כדי להשלים את המניין הדרוש,
ולאחר שנסתיימה התפילה הזמינֹו יוסף מוסאיוף להתפלל במקום דרך קבע ,וכך
לקצר את מרחק ההליכה מביתו לבית הכנסת .הרב השיב שאינו מוכן להתפלל בבית
כנסת המצוי בבית פרטי ,וכי על פי הבנתו בית כנסת אמור להיבנות בבניין המיוחד אך
לו .מוסאיוף נעתר לאתגר המשתמע בדבריו של הרב מאיר ,והצהיר כי הוא מקדיש
מיד חלק מן המגרש שעליו ניצב ביתו לבניין בית כנסת קבוע ,אם הרב מאיר מוכן
ליטול על עצמו את מלאכת תכנונו ועיצובו של בית הכנסת.
