Page 195 - בית תפילה סופי_Neat
P. 195

‫‪ / 186‬אבן ישראל וסביבתה ‪/‬‬

  ‫בית הכנסת ביקור חולים‪/‬‬
                                                                                               ‫בית החולים‬
                                                                                               ‫ביקור חולים‪,‬‬
                                                                                               ‫רח' שטראוס פינת‬
                                                                                               ‫רחוב הנביאים‬

                                 ‫מ'סוכת שלום' לביקור חולים‬

‫ראשיתו של בית החולים ביקור חולים‪ ,‬הפועל בירושלים זה ‪ 150‬שנה‪ ,‬התרחשה ככל‬
                                                              ‫הנראה בבית כנסת‪.‬‬

‫כמה עשרות שנים לפני שהוקם בית חולים יהודי בירושלים הוקמו בעיר כמה 'חברות'‬
‫שעסקו בגמילות חסדים ובטיפול בחולים‪ ,‬ואיגדו בתוכן קבוצות שונות של אנשים‪.‬‬
‫החברה הראשונה שעליה ידוע לנו כיום הייתה 'ביקור חולים'‪ ,‬והיא הוקמה ככל‬
‫הנראה בשנת ‪ 1837‬בידי קבוצה של אישים בולטים מהעדה האשכנזית הפרושית‬
‫בעיר‪ .‬בתוך שנים אחדות עברה החברה לסייע גם לכלות עניות‪ ,‬ושמה הפך ל'חברת‬
‫ביקור חולים והכנסת כלה'‪ .‬מרכזה של החברה‪ ,‬שממנו פעלו חבריה‪ ,‬היה בית הכנסת‬

     ‫סוכת שלום‪ ,‬שהקימו ר' ישראל משקלוב וחתנו ישעיהו ברדקי בעיר העתיקה‪1.‬‬
‫לאחר תלאות וגלגולים שונים‪ ,‬הוחלט בראשית שנות השישים של המאה התשע עשרה‬
‫להקים בית חולים יהודי חדש‪ ,‬שישא את השם 'ביקור חולים'‪ ,‬ינוהל מטעם מוסדות‬
‫הקהילה האשכנזית הפרושית בירושלים ויפעל במקביל לבית החולים רוטשילד‪,‬‬

                                    ‫שנוסד כמה שנים לפניו והיה תחת ניהול פרטי‪.‬‬
‫כמו בשאר בתי החולים שנוסדו בירושלים‪ ,‬הוקם בתוך בית החולים גם בית כנסת‬
‫קטן למען החולים שאינם יכולים לצאת מן הבניין‪ ,‬אנשי הצוות הרפואי וכן מתפללים‬
‫שונים מן הסביבה הקרובה‪ .‬כך היה בבית החולים רוטשילד (הן בעיר העתיקה הן‬
‫בעיר החדשה)‪ ,‬בבית החולים משגב לדך בעיר העתיקה‪ ,‬בבית החולים שערי צדק וכך‬

                                                          ‫היה גם בביקור חולים‪2.‬‬
‫ואולם‪ ,‬הקמתו של בית כנסת מקומי בבית החולים לא נעשתה רק בטבעיות‪ ,‬שכן‬
‫הבטחת מקום תפילה קבוע בבית החולים הופיעה גם בתקנות המקוריות של בית‬

                                                                         ‫החולים‪3.‬‬
‫לא הרבה ידוע על בית הכנסת שפעל בתוך בית החולים בעיר העתיקה‪ ,‬ורק תיאורים‬
‫קצרים עליו נותרו בידינו כיום‪' :‬בית כנסת מפואר‪ ,‬אשר בו יתפללו משרתי הבית‬
‫והדרים בחצרים סביבותיו‪ ,‬וחולים היכולים ללכת‪ .‬וגם אחד מהגבאים יבוא בו לשית‬

          ‫עין על הנהגות הבית‪ ,‬ולשום לב על כל התקנות לבלתי יפול צרור ארצה'‪4.‬‬
‫בית החולים פעל בעיר העתיקה עד למעברו לרחוב הנביאים בראשית שנות העשרים‪,‬‬
‫ואולם המשיך לפעול פעילות חלקית גם בעיר העתיקה עד מלחמת העצמאות‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬נראה שגם בית הכנסת המקורי המשיך לפעול ברציפות במקומו הישן עד‬
‫לנפילת הרובע היהודי‪ ,‬זאת נוסף לבית הכנסת שנוסד במבנה החדש של בית החולים‬
‫בעיר החדשה‪ .‬על פעילותו הרציפה של בית הכנסת המקורי בעיר העתיקה העיד‬
‫מחברו האלמוני של ספר 'מורה דרך למקומות הקדושים'‪ ,‬שמתברר כי זכר את‬
‫בית הכנסת גם עשרות שנים מאוחר יותר‪' :‬בית כנסת של ביקור חולים (מתנוונים)‬
‫התקיים עד שנת תש"ח‪ ,‬היו עסקנים שקיבלו עליהם לקיים מצוות ביקור חולים‪ ,‬ובאו‬

                     ‫מדי שבת בשבתו מהעיר החדשה לבקר את החולים ולעודדם'‪5.‬‬
‫משנות המנדט זכורים בעיקר שני גבאים ומנהלים שהפעילו את בית הכנסת שנים‬
‫רבות‪ :‬מרדכי דוב קרמר ויעקב מאיר שרהזהאן‪ .‬ההיסטוריון הירושלמי פנחס‬
   190   191   192   193   194   195   196   197   198   199   200