Page 68 - בית תפילה סופי_Neat

‫‪ /‬היכל ברוך ‪59 /‬‬

‫הירק והעצים‪ ,‬שגדלו ברוב מסירות‪ ,‬מושמדים תחת רגלי החיילים ומכוניותיהם'‪2.‬‬
‫בינות הבתים הפרטיים ובנייני המוסדות השונים הקימו הבריטים באותה העת כמה‬
‫וכמה צריפים‪ ,‬לשימושם של החיילים הבריטים שהוצבו במקום‪ .‬באחד הצריפים‬

‫הללו פועל היום בית הכנסת היכל ברוך‪.‬‬
‫לאחר סיום שלטון המנדט בירושלים וסיומה של מלחמת העצמאות‪ ,‬הועברו חלק‬
‫מן הבתים הנטושים באזור (שנטשו יהודים וערבים כאחד) לרשות תושבים משכונות‬
‫אחרות שפונו בעיר‪ ,‬דוגמת סנהדריה והשכונות הסמוכות אליה‪ .‬מקצת המתיישבים‬
‫החדשים באזור היו יהודים דתיים‪ ,‬ששאפו עד מהרה לייסד גם באזור זה בית כנסת‬
‫שכונתי‪ .‬לצורך כך פנו כמה מהם במשותף לממונה על נכסי נפקדים בעירייה‪ ,‬בבקשה‬
‫לקבל לרשותם למטרה זו את אחד הצריפים שהותיר אחריו הצבא הבריטי בכמה‬
‫מחצרות הבתים באזור‪ .‬במבקשים היו שלמה זלמן פרוש‪ ,‬המהנדס יחזקאל ליף–שיץ‬
‫ושלמה מרגלית‪ ,‬כולם יהודים אשכנזים ודתיים שלא מצאו לעצמם מקום מתאים‬

‫להתפלל בו בכל האזור‪3.‬‬
‫התושבים נענו בחיוב‪ ,‬וכך הוענק להם חלק מן הצריף שבו פועל בית הכנסת עד היום‪.‬‬
‫בצריף זה הפעיל במקור הצבא הבריטי 'קנטינה'‪ ,‬ונמכרו בה חטיפים ומשקאות לחיילים‬
‫הבריטים‪ .‬הצריף כולו היה ללא רצפה‪ ,‬והמייסדים נאלצו ליצוק את הרצפה ולבנות את‬
‫הריהוט הדרוש לבית הכנסת במו ידיהם‪ .‬חלקו האחר של הצריף‪ ,‬אגב‪ ,‬הפך ללשכתו‬

‫האישית של מנכ"ל משרד הדתות‪ ,‬ששכן בבניין ברח' דוד המלך ‪ ,20‬לפני הצריף‪4.‬‬
‫שמו של בית הכנסת‪ ,‬היכל ברוך‪ ,‬הנציח שני אישים חשובים‪ :‬ברוך טייטלבוים‪ ,‬סבו של‬
‫שלמה מרגלית ממייסדי בית הכנסת‪ ,‬וכן את זכר אביו של הממונה על נכסי הנפקדים‪,‬‬

‫שהעניק את הצריף לבית הכנסת‪...‬‬

‫פעילותו של בית הכנסת במהלך השנים‬

‫במשך כמה עשרות שנים פעל בית הכנסת כסדרו בכל תפילות השבוע‪ .‬קברניטי‬
‫המקום היו מייסדיו‪ ,‬והם ששימשו על פי רוב חזנים‪ ,‬גבאים וקוראים בתורה‪ .‬בחגים‬
‫היה משמש שלמה זלמן פרוש‪ ,‬ממייסדי בית הכנסת ומנהל חברת שמן‪ ,‬שליח הציבור‬

‫המקומי‪ ,‬ושלמה מרגלית שימש בעל תוקע וקורא בתורה‪.‬‬
‫מרגלית נולד בעיר העתיקה בירושלים ב–‪ 1922‬למשפחה של חסידי קרלין‪ .‬בצעירותו‬
‫התגייס להגנה בעיר‪ ,‬ובשלב מסוים תפסוהו הבריטים והוא נכלא בלטרון‪ .‬שנים‬
‫רבות שימש אחראי הלוגיסטיקה ברשות הדואר‪ ,‬ובמקביל לעיסוקו זה היה ממקימי‬
‫המשמר האזרחי בירושלים ושירת בו עד פרישתו בדרגת סגן ניצב‪ ,‬לאחר שמלאו‬
‫לו ‪ 75‬שנה‪ .‬מאז ייסודו של בית הכנסת משמש מרגלית הגבאי הראשי במקום‪ ,‬והוא‬
‫אחראי לתחזוקתו‪ ,‬לגיוס התרומות לשיפוצו במהלך השנים‪ ,‬ובשנים האחרונות הוא‬
‫דואג ללקט את המתפללים אחד לאחד כדי שלא יבטל בית התפילה הקטן מתפקידו‪.‬‬
‫בכתבה שהוקדשה לו באחד ממקומוני ירושלים‪ ,‬תואר כך‪' :‬בכל העת הזו הקפיד‬
‫מרגלית לשמור גם על זיקה ישירה למסורת ולדת [‪ ]...‬גם לאחר הגיעו לגבורות‬
‫מרגלית הוא גבר נאה‪ ,‬זקוף קומה ולבוש בקפידה‪ .‬בתכונותיו הוא ממזג את יכולת‬
‫הנתינה‪ ,‬את הדוגמה האישית‪ ,‬את היחס לאדם הפשוט‪ ,‬את הנכונות לשאת בתפקידי‬

‫התנדבות לטווח ארוך‪ ,‬ואת היחס העמוק למורשת אבא הדתית והצנועה'‪5.‬‬
‫מקומו הבולט של מרגלית בתפקודו היום–יומי של בית הכנסת קיבל את ביטויו גם‬
‫בתיאור נוסף של בית הכנסת‪ ,‬מאת העיתונאי ו'מבקר בתי הכנסת' ג'קי לוי‪' :‬ר' שלוימה‬
‫הוא הרוח החיה של בית הכנסת‪ .‬הוא עובר לפני התיבה "שחרית"‪ ,‬נותן שיעור‬