Page 69 - בית תפילה סופי_Neat
P. 69
/ 60מחנה ישראל ,ממילא וסביבתן /
במשניות וקורא בתורה ,וכל זאת הוא עושה מתוך קפדנות מדוקדקת על זמנם היקר
של המתפללים .על קטעים שלמים הוא חולף במין המהום ידידותי של דודים .מדי
פעם הוא משבץ גם איזו מילה אקראית או שתיים ולו כדי לסמן לקהל היכן הוא
אוחז ,או לפחות אחז לפני רגע אחד יקר'6.
במהלך השנים התפללו במקום מדי פעם בפעם רבנים ואישי ציבור ,שהתאכסנו
בהזדמנות זו או אחרת באחד מבתי המלון הפזורים סביב בית הכנסת .בהם ניתן
למנות את הרבנים הראשיים לישראל שלמה גורן ויבדל"א ישראל מאיר לאו ,ואת
הרבנים שמחה זיסל ברוידא ,עמנואל יעקובוביץ' (רבה הראשי של בריטניה) שלמה
קרליבך ועוד רבים.
הרב גורן התגורר בעת כהונתו במשרת הרב הראשי ברח' קרן היסוד הסמוך ,ונהג
להתפלל בהיכל ברוך בשבת בבוקר ,וכן במנחה ובערבית ,אז השתתף גם בסעודה
השלישית ונשא דברים על פרשת השבוע .מקומו של הרב גורן בבית הכנסת עצמו היה
בצמוד לארון הקודש ,מצדו הימני.
שנים רבות משך אליו בית הכנסת אוכלוסייה אשכנזית מגוונת ,שמילאה את המקום
באווירה נינוחה ונעימה:
מתפללי המקום הם קשישים חביבים דוברי יידיש .וכדרך דוברי יידיש מעדיפים
הם לשוחח ביידיש מאשר לשתוק בה .עם הגיעם לבית הכנסת הקטן והמוסק
מעט יתר על המידה ,הם מסירים את מגבעותיהם הקטנות האפורות ומניחים
על פדחתם המרוטה אחת מאותן כיפות העשויות מבד של בטנה .טוב להם בבית
הכנסת שלהם ושמחים הם באורחיהם הרבים המגיעים מבתי המלון הסמוכים7.
נוסח התפילה שנקבע בבית הכנסת עוד בראשיתו היה נוסח ספרד ,כמנהג החסידים
האשכנזים בארץ ישראל ,אולם בשנים האחרונות היה אפשר למצוא בקרב המתפללים
גם כאלו שאינם אשכנזים כלל ,ולפיכך הקפיד מרגלית ,שהיה בעל התפילה מדי יום,
להתפלל בהברה ספרדית ולא בהברה אשכנזית כדי שיבינו אותו כל המתפללים בבית
הכנסת.
מהלך התפילה הנינוח במיוחד היה לעתים שלא לרוחם של אורחים שונים שנקלעו
למקום מאחד מבתי המלון בסביבה' :אברך צעיר ישב בכותל המזרח ,ועקימת פניו
העידה בו שאינו מאושר .הרי הקריאה בתורה היא מעיקרי התפילה של שבת בבוקר,
כתקנת עזרא .והוא עזרא ודאי לא התכוון למין מיאוץ שכזה .אבל מה עזרא ומי
עזרא ,כשבעזרת הנשים ערוכים כבר השולחנות ,מהביל הקוגל ,מאפיר הגעפילטע,
וגם רצועות המטיאס הקטנות אינן יודעות את נפשן מרוב תשוקה להשתטח על
הקרקר ולהיפטר מן העולם הזה בברכה'8.
מאז ייסודו של בית הכנסת לא שימש איש רבו הקבוע .לפני כ– 30שנה מּונה הרב זלמן
דרוק לרב האזורי של שכונת רחביה; הוא לקח תחת חסותו גם את היכל ברוך ,ועד
לפני שנים אחדות נהג ללמד שיעור בגמרא במקום בכל שבוע ,גם כשמספר הלומדים
היה מצומצם במיוחד .מדי פעם בפעם היה הרב דרוק גם עובר לפני התיבה בבית
הכנסת ,וכמה מבני משפחתו מונצחים עד היום על לוחות הזיכרון בצדו הדרומי של
בית הכנסת.