Page 66 - בית תפילה סופי_Neat
P. 66

‫‪ /‬היכל ברוך ‪57 /‬‬

   ‫היכל ברוך‪/‬‬

    ‫רח' דוד המלך ‪20‬‬

                        ‫מאזור ביטחון לשכונת מגורים‪ :‬ייסודו של בית הכנסת‬

                    ‫המרחב המשתרע סביב הרחובות דוד המלך וקרן היסוד היה ידוע במשך שנים כחלק‬
                    ‫ממתחם 'מייל התרבות'‪ ,‬כפי שכינה את האזור טדי קולק‪ ,‬ראש עיריית ירושלים‪ .‬אזור‬
                    ‫זה‪ ,‬שמרבית המבנים הקיימים בו הוקמו במהלך שנות המנדט הבריטי‪ ,‬הכיל בתוכו‬
                    ‫כבר באותן השנים כמה וכמה מוסדות ציבור נודעים‪ :‬מלון המלך דוד ומלון פאלאס‪,‬‬
                    ‫בניין ימק"א‪ ,‬המכון האפיפיורי למקרא והקונסוליה הצרפתית‪ .‬בסמיכות למוסדות‬
                    ‫אלו נבנו בראשית המאה העשרים גם כמה מוסדות נוצריים בעלי אופי דתי‪ :‬הכנסייה‬
                    ‫הסקוטית‪ ,‬מנזר ַסן וֶנְ ַסן ֶדה ּפֹול בממילא ומנזר האחיות רוזרי ברח' אגרון‪ .‬מוסדות‬
                    ‫אלו שירתו את כל חלקי הציבור הירושלמי‪ ,‬והאזור כולו עטה אופי קוסמופוליטי‬

                                                                                         ‫מיוחד ונינוח‪.‬‬
                    ‫בין מוסדות הציבור השונים נבנו במהלך שנות המנדט הבריטי גם בתי מגורים לא‬
                    ‫מעטים באזור‪ ,‬ובהם התגוררה בעיקר אוכלוסייה מן המעמד הבינוני–גבוה‪ .‬המקום‬
                    ‫לא נבנה והתעצב במתכונת שכונתית כלשהי‪ ,‬ונותר בעיקרו אזור בעל אופי ציבורי‬
                    ‫למדי ונטול ייחוד מבחינת האוכלוסייה הפרטית שהתגוררה בו‪ .‬כך ייחסו עצמם‬
                    ‫תושבי האזור לא פעם לאחת משכונות המגורים הסובבות את האזור‪ :‬ימין משה‪,‬‬

                                                                          ‫מחנה ישראל ואפילו רחביה‪.‬‬
                    ‫בהתאם לאופיו של האזור‪ ,‬לא נבנה בו עד סיום תקופת המנדט הבריטי ולּו בית כנסת‬
                    ‫אחד‪ .‬התושבים האשכנזים שהתגוררו בו נזקקו לבית הכנסת האשכנזי בימין משה או‬
                    ‫לבתי הכנסת באזור רחביה‪ ,‬ואילו תושבי האזור הספרדים עשו שימוש בבתי הכנסת‬

                                                              ‫הספרדיים בימין משה או במחנה ישראל‪.‬‬
                    ‫השלטונות הבריטיים עצמם נמשכו לאזור זה מחמת אופיו המיוחד‪ ,‬ומיקמו כמה‬
                    ‫ממשרדיהם החשובים ביותר בתחומו‪ .‬במלון המלך דוד התיישבה הממשלה הבריטית‬
                    ‫על פקידיה ומשרדיה‪ ,‬והחל מאמצע שנות השלושים הוחכר גם מלון פאלאס הערבי‬

                          ‫(בפינת הרחובות אגרון ודוד בן שמעון) לשימוש הממשל והצבא הבריטי בעיר‪.‬‬
                    ‫לאחר הפיצוץ שביצעו לוחמי האצ"ל במלון המלך דוד הוחלט בממשל הבריטי להסתגר‬
                    ‫בכמה אזורי ביטחון מוגדרים בעיר‪ ,‬כך שהצבא הבריטי יוכל לספק לממשל אבטחה‬
                    ‫מרבית‪ .‬תחילה נסגר האזור שהקיף את מגרש הרוסים‪ ,‬ששכנו בו בית הסוהר הבריטי‬
                    ‫והמפקדה הראשית של המשטרה הבריטית‪ .‬לאחר מכן נסגרו אזורים נוספים‪ ,‬ואלה‬

                      ‫כונו בפי תושבי ירושלים 'בווינגרדים'‪ ,‬על שמו של שר החוץ הבריטי ארנסט בווין‪.‬‬
                    ‫אזור הביטחון ב‪ ,‬שנסגר במהלך פברואר ‪ ,1947‬כלל חלקים משכונת רחביה וכן את‬
                    ‫האזור הסובב את רח' דוד המלך‪ ,‬כולל הבתים שסביב בניין ימק"א ועד לשכונת טלביה‪.‬‬
                    ‫כ–‪ 150‬משפחות צוו לעזוב את בתיהם בתוך זמן קצר‪ ,‬בהן משפחות של כמה וכמה‬
                    ‫ממנהיגי היישוב היהודי בעיר‪ 1.‬בעיתונים תוארה הפיכתו של האזור מאזור מגורים‬
                    ‫לאזור ביטחון צבאי‪' :‬בתי אזרחים הפכו בן לילה לקסרקטיני צבא מלאי חיילים‪ .‬בידי‬
                    ‫כל אחד ואחד מכונת יריה‪ ,‬גם בשעת צאתו לקבל את ארוחתו‪ .‬מן היום הראשון‬
                    ‫אפשר כבר לחזות באיזו צורה ישאירו החיילים בבוא המועד את הבתים האלה‪ .‬מעט‬
   61   62   63   64   65   66   67   68   69   70   71