Page 9 - בית תפילה סופי_Neat

‫הקדמה‪/‬‬

‫לפני כארבע שנים‪ ,‬עם הופעתו של ספרי הראשון "מקדש מעט" על אודות בתי כנסת‬
‫בארבע משכונות ירושלים‪ ,‬לא יכולתי שלא לתהות האם עולמם של בתי הכנסת‬
‫באשר הם‪ ,‬ושל בתי הכנסת הירושלמיים בפרט‪ ,‬יכול לסקרן ציבור רחב‪ ,‬או שמא‬
‫רק אחדים ימצאו בו עניין‪ .‬ארבע שנים מאוחר יותר‪ ,‬דומני שאפשר לקבוע בבטחה‬
‫כי החשש לא היה לו על מה שיתבסס‪ .‬קורותיהם הנפתלים והצבעוניים של בתי‬
‫הכנסת מושכים את לבם של רבים רבים‪ ,‬כך מתברר‪ ,‬וזוכים סוף סוף לתשומת הלב‬

‫— המחקרית והציבורית — שהם ראויים לה‪.‬‬
‫במהלך השנים האחרונות ראו אור לא מעט מאמרים וקבצים על אודות בתי כנסת‬
‫בארץ ישראל בעת החדשה‪ .‬מעבר לאלו‪ ,‬מספר גובר והולך של "ספרי יובל" או הנצחת‬
‫בתי כנסת מתפרסמים על ידי המתפללים והגבאים עצמם‪ ,‬ופורשים בפני הציבור את‬
‫סיפוריהם של בתי כנסת ותיקים וייחודיים בכל רחבי הארץ‪ .‬דומה שאין להתפלא‬
‫על כך‪ :‬בתי הכנסת הם מראה ייחודית ומפתיעה לדמותה של החברה היהודית החיה‬
‫בארץ ישראל במאתיים השנים האחרונות‪ ,‬ולהכיר את קורותיהם פירושו הוא להכיר‬

‫את העם ואת החברה‪ ,‬על שלל מרכיביה‪ ,‬עדותיה ומאפייניה‪.‬‬
‫אולי משום כך‪ ,‬היה זה בעבורי טבעי למדי להמשיך במחקרם של בתי הכנסת‪ ,‬ושל אלו‬
‫הירושלמיים בפרט‪ ,‬מתוך ניסיון להכיר לעומק את החברה המגוונת כל כך והמרתקת‬
‫עד מאוד המעצבת את פני העיר בעת החדשה‪ .‬בתי הכנסת של ירושלים‪ ,‬כך גיליתי‪,‬‬
‫מעניקים הצצה אף לעולמות שאינם כה מובנים מאליהם‪ :‬עולמה של הפוליטיקה‬
‫הפנים–עירונית בירושלים (כך למשל בבתי הכנסת "על המשמר" ו"אחדות ישראל");‬
‫מאפייניה של ההגירה היהודית הפנימית בעיר ממקום למקום (סביב בתי הכנסת‬
‫של יוצאי ממילא); מאבקים על עיצוב ההיסטוריוגרפיה העירונית ומקומם של בתי‬

‫הכנסת בה ("נחלת יעקב")‪ ,‬ועוד ועוד‪.‬‬
‫וכך‪ ,‬בסיומו של פרק נוסף במחקרם ובתיעודם של בתי הכנסת בעיר‪ ,‬אין לי אלא‬
‫להסיק שגם אלו המורגלים בביקור בבתי תפילה שונים‪ ,‬ובמבט בוחן על הפרטים‬
‫המרכיבים אותם‪ ,‬אינם יכולים שלא להיות מופתעים בכל פעם מחדש מן התכנים‬

‫החבויים בעולם מרתק זה‪.‬‬
‫כמו הספר שקדם לו‪ ,‬אף ספר זה מסתמך על מחקר ארכיוני‪ ,‬גאוגרפי והיסטורי‪,‬‬
‫ששילב בתוכו גם שיחות רבות עם ותיקי המתפללים והגבאים בכל מקום ומקום‪,‬‬
‫וניסיון לדלות תיאורים ספרותיים ופולקלוריסטיים על בתי הכנסת השונים‪ ,‬תוך‬
‫שימוש בקשת רחבה של מקורות כתובים ותיעודיים‪ .‬מטבע הדברים‪ ,‬היותם של מרבית‬
‫בתי הכנסת גופים שאינם מתעדים את עצמם בדרך מסודרת‪ ,‬מחייבת זהירות רבה‬
‫בניסוחם הסופי של הדברים ובניסיון להגיע לידי תיאור סדור ומגובש של קורותיהם‪,‬‬
‫מאז ייסודם ועד היום‪ .‬יתר על כן‪ ,‬היות שברור מאליו כי לא ניתן לי לשוחח עם‬
‫כל מתפלל ותיק בכל אחד מבתי הכנסת‪ ,‬אין כמעט מקום לספק שבמהלך הכתיבה‬
‫נעלמו מעיניי אי פה אי שם פרטים בעלי משמעות‪ ,‬שתקוותי היא שאוכל להשלימם‬
‫או לתקנם עם הזמן‪ .‬לפיכך אבקש מקוראי הספר שלא יחסכו ממני משבט ביקורתם‪,‬‬
‫ולא יהססו לתקן‪ ,‬להוסיף או להפנות אותי לחומרים אחרים‪ ,‬שיביאו את המחקר‬

‫באשר הוא לידי גמר‪.‬‬

‫ראשיתו של ספר זה בעבודת גמר לקבלת תואר שני‪ ,‬בהדרכתה של הפרופ' רות קרק‪,‬‬
‫במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים‪ .‬בעבודה עצמה נדונו שלוש‬
‫השכונות הראשונות מחוץ לחומת העיר העתיקה — משכנות שאננים‪ ,‬מחנה ישראל‬
‫ונחלת שבעה — ונבחנו האופנים שבהם משקפים בתי הכנסת המקומיים את השכונות‬

‫שבהן נוסדו‪.‬‬