Page 10 - בית תפילה סופי_Neat

‫במעבר מעבודת הסיום לספר בצורתו זו‪ ,‬הורחבה היריעה בכמה מישורים‪ :‬ראשית‪,‬‬
‫נוסף פרק נרחב על בתי הכנסת בשכונת אבן ישראל וסביבתה‪ ,‬וכן סקירה על כמה‬
‫וכמה בתי כנסת במרכז העיר וסביב שכונת מחנה ישראל‪ ,‬החושפים את סיפורה של‬
‫שכונה נוספת שהייתה ונעלמה — היא שכונת ממילא‪ .‬שנית‪ ,‬בפרקים העוסקים בכל‬
‫אחד מבתי הכנסת‪ ,‬נסקרים בתי הכנסת הן מן הזווית הגאוגרפית–היסטורית (מיקום‪,‬‬
‫אדריכלות‪ ,‬חברה‪ ,‬מנהגים והלכות‪ ,‬מסורות וזיכרונות‪ ,‬עיטורים ומראה פיזי‪ ,‬כתובות‬
‫זיכרון והקדשה)‪ ,‬והן מזווית ספרותית–פולקלוריסטית‪ ,‬ועל המידע ההיסטורי נוספו‬
‫הפניות וציטוטים ספרותיים‪ ,‬דרשות וזיכרונות מפי ותיקי המתפללים ועוד‪ .‬התוצאה‪,‬‬
‫כך אני מקווה‪ ,‬היא מחד גיסא חיבור שדרכו אפשר להוסיף ידע מחקרי על אודות‬
‫השכונות הנדונות בו מבחינה היסטורית‪ ,‬ומאידך גיסא כזה הנקרא ברצף ובשטף‪,‬‬
‫והפורש בפני הקורא כמה מן הפרקים המרתקים ביותר בקורותיה של העיר ב–‪150‬‬

‫השנים האחרונות‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬העיסוק בשכונות הראשונות שנבנו מחוץ לחומות היה יכול‪ ,‬מטבע הדברים‪ ,‬לכלול‬
‫אף שכונות נוספות‪ .‬ואולם‪ ,‬פרט למגבלות המקום המובנות מאליהן‪ ,‬דומני שסיפורה‬
‫של שכונת מאה שערים‪ ,‬למשל‪ ,‬הוא סיפור הראוי להידון בפני עצמו‪ ,‬ושלל השכונות‬
‫המצטופפות בגוש ה"נחלאות" — על בתי הכנסת הרבים הפזורים בהן — נדונו ועוד יידונו‬
‫אף הן במסגרות אחרות‪ .‬זאת לעומת בתי הכנסת של השכונות שנבחרו‪ ,‬שסיפוריהם‪ ,‬כך‬
‫נדמה‪ ,‬כמעט שאינם מוכרים‪ .‬אני תקווה כי העיסוק הנלווה בשכונת ממילא‪ ,‬באמצעות‬
‫בתי הכנסת שהקימו תושביה–לשעבר בקרבת מקום לשכונות הנדונות‪ ,‬הוא ראשיתו של‬
‫תהליך שיתועדו בו השכונה וקורותיה‪ ,‬כאחד המתחמים המרתקים והמגוונים ביותר‬

‫שנוצרו בירושלים‪ ,‬עד לפינויה של השכונה לפני כ–‪ 20‬שנה‪.‬‬

‫במהלך כתיבתו והתקנתו של הספר הסתייעתי באנשים רבים‪ ,‬וכל אחד מהם תרם‬
‫בדרכו להוצאתו לאור‪ .‬במהלך עבודת המחקר האקדמית היו אלו פרופ' רות קרק‬
‫ופרופ' יהושע בן אריה שעודדו אותי להמשיך ולחקור את עולמם של בתי הכנסת‪ ,‬הוסיפו‬

‫לי מעצותיהם ומידיעותיהם‪ ,‬ותרמו רבות לניתוחן של התופעות שפגשתי בעבודתי‪.‬‬
‫בשלב הבא‪ ,‬בעת יצירת הספר בצורתו זו‪ ,‬היה זה מנכ"ל יד יצחק בן–צבי‪ ,‬ד"ר צבי צמרת‪,‬‬
‫שתמך מלכתחילה בהמשך הפרסום על אודות עולמם של בתי הכנסת בירושלים‪ ,‬ולא‬
‫הניח לי במשך שנים מספר עד שתמה ונשלמה מלאכת הכתיבה‪ .‬את נוסח הדברים‬
‫הראשון קראו פרופ' יהושע בן אריה‪ ,‬אדריכל פרופ' דוד קאסוטו‪ ,‬וכן בנימין זאב‬
‫וכסלר וגדי וקסלר חבריי לעבודה ביד בן–צבי‪ ,‬שהוסיפו איש איש מידיעותיו על‬

‫ידיעותיי אני‪.‬‬
‫על העריכה הלשונית הופקדה תמר גיליס–כהן‪ ,‬שהעבודה עמה הייתה כתמיד נעימה‬
‫ויעילה‪ ,‬ואת התקנתו והבאתו של הספר לדפוס ביצעה שלומית משולם‪ ,‬שאין מספר‬
‫לעצות הטובות שהרעיפה עליי בחודשים האחרונים‪ .‬כמו ספרי הראשון‪ ,‬גם ספר זה‬
‫עוצב בידיה האמונות והיצירתיות של דבורה ליפשיץ‪ ,‬ואת מרבית התמונות המופיעות‬
‫בו צילם ברוך גיאן במהלכם של כמה ימי צילום מרוכזים ומאלפים‪ .‬אם כן‪ ,‬התוצאה‬
‫הנאה הפרושה לפניכם היא פרי עמלם של רבים ומיוחדים‪ ,‬ותודתי נתונה לכל אחד‬

‫ואחד מהם מעומק הלב‪.‬‬
‫עם סיומה של המלאכה‪ ,‬איני יכול שלא להודות ולהזכיר את תמיכתן הבלתי פוסקת‬
‫של בנות משפחתי‪ ,‬אורית‪ ,‬בארי והילה‪ ,‬המוצאות עצמן זה שנים מבקרות שוב ושוב‬
‫בבתי כנסת בארץ ובחו"ל‪ ,‬ומעניקות לי את השלווה הדרושה למחקר‪ ,‬לכתיבה ולהבאת‬
‫הדברים לידי גמר‪ .‬בסיומה של שנה לא קלה‪ ,‬רצופת אירועים ותלאות‪ ,‬איני יכול אלא‬

‫לקוות שגם בעתיד נגיע יחדיו להישגים נאים ומעשירים בכל דבר ועניין‪.‬‬

‫תשס"ח‬ ‫ראובן גפני‬