Page 15 - בית תפילה סופי_Neat

‫ ‪ /‬משכנות שאננים‪ ,‬ימין משה וסביבתן ‪/‬‬

‫במקור ‪ -‬בלי לקבל את רשותם של ועדי השכונות‪ 6.‬ואכן‪,‬‬ ‫ספר תקנות‬
‫במשך יותר מ–‪ 60‬שנה פעלו בשכונה שני בתי הכנסת‬ ‫החלק האשכנזי של‬
‫המקוריים שתוכננו ונבנו‪ ,‬אחד ספרדי והאחר אשכנזי‪,‬‬ ‫שכונת ימין משה‬
‫כאשר בית הכנסת האשכנזי חולק לשני מנייני תפילה‬
‫נפרדים‪ ,‬שכן התפללו בו חסידים ומתנגדים‪ .‬שני בתי‬
‫הכנסת המקוריים משמשים בייעודם הראשוני עד‬
‫היום‪ ,‬זאת על אף השינויים הקיצוניים והמפליגים‬

‫שעברה השכונה כמה וכמה פעמים‪.‬‬
‫את קורותיה של שכונת ימין משה יש לחלק לשלוש‬
‫תקופות שונות‪ .‬בכל תקופה לבשה השכונה אופי חברתי‬
‫שונה לחלוטין‪ ,‬שנתן את אותותיו גם בבתי הכנסת‪:‬‬
‫התקופה הראשונה בקורותיה של ימין משה מתחילה‬
‫בשנת ייסודה‪ ,1892 ,‬ומסתיימת בפינויה של השכונה‬
‫מתושביה במהלך קרבות מלחמת העצמאות‪ .‬עד אז‬
‫התגוררה בשכונה אוכלוסייה ירושלמית ותיקה‪,‬‬
‫אשכנזית וספרדית‪ .‬בין המשפחות שהתגוררו‬
‫בשכונה עד למלחמת העצמאות נמצאו לא מעט‬
‫משפחות שנמנו עם מייסדי השכונה מראשיתה‪.‬‬
‫משפחות אלו הן שהפעילו את בתי הכנסת והנהיגו‬
‫אותם לאורך השנים‪ ,‬ודמותן נחקקה בהם באופן‬

‫כמעט בל–יימחה‪.‬‬
‫התקופה השנייה בקורותיה של השכונה‪ ,‬בשנים ‪ ,1967-1948‬מתייחדת בכך שבשנים‬
‫האלה התקיימה ימין משה כשכונת ְספר לכל דבר‪ ,‬השוכנת בסמוך לגבול העירוני‬
‫שבין ישראל לבין ממלכת ירדן בירושלים‪ .‬ראשיתה של התקופה ביישובה של השכונה‬
‫מחדש לאחר מלחמת העצמאות‪ ,‬וסיומה עם פינויה הכפוי של השכונה כמעט מכל‬
‫תושביה‪ ,‬עד ראשית שנות השבעים‪ ,‬לצורך שיקומה ובנייתה מחדש‪ .‬באותן שנים‬
‫התגוררו בשכונה בעיקר עולים שהופנו אליה מארצות המזרח‪ ,‬רובם הגדול מטורקיה‪.‬‬
‫דמותה של האוכלוסייה השתקפה באותה העת אף בבתי הכנסת‪ ,‬שהספרדי שבהם‬
‫הפך לבית כנסת מובהק של יוצאי טורקיה‪ ,‬ונותר כזה עד היום‪ .‬לתקופה זו שייך‬
‫גם בית הכנסת החדש ביותר בשכונה‪ ,‬ישמח משה‪ ,‬שנוסד בראשית שנות החמישים‪,‬‬
‫משנתעורר צורך בבית כנסת מקומי נוסף‪ .‬כך‪ ,‬בפעם הראשונה זה ‪ 50‬שנה‪ ,‬נוסד‬
‫באותה העת בית כנסת חדש בימין משה‪ ,‬שאף הוא פועל דרך קבע עד ימינו אנו‪.‬‬
‫באותן השנים‪ ,‬אגב‪ ,‬התאחדו לחלוטין שכונת משכנות שאננים ושכונת ימין משה‪,‬‬

‫ואופי האוכלוסייה שהתגוררה בשתיהן היה זהה‪.‬‬
‫השלב השלישי והאחרון בגלגוליה האנושיים של השכונה הן השנים שמאז ראשית‬
‫שנות השבעים ועד ימינו אנו‪ ,‬לאחר שהשכונה כולה שוקמה ושוחזרה‪ .‬למקום נכנסה‬
‫לגור אוכלוסייה אמידה מאוד‪ ,‬שחלקים גדולים ממנה הם עולים ותושבי חוץ מארצות‬
‫המערב‪ .‬גם בתקופה זו ממשיכים בתי הכנסת לפעול כסדרם‪ ,‬אם כי אופיו של בית‬
‫הכנסת האשכנזי במקום ‪ -‬ובמידה רבה גם חזותו ‪ -‬הושפעו מן התהליכים השונים‬

‫ונשתנו כמעט לבלי היכר‪.‬‬
‫בית הכנסת הראשון שנבנה בשכונה בסמוך להקמתה היה בית הכנסת הספרדי‪,‬‬

‫ולפיכך ראוי להתחיל בסיפורו‪.‬‬