Page 13 - בית תפילה סופי_Neat
P. 13
/משכנות שאננים ,ימין משה וסביבתן /
משכנות שאננים הייתה השכונה היהודית הראשונה שהוקמה מחוץ לחומות העיר
העתיקה בירושלים .היזמה להקמת השכונה הייתה של משה מונטיפיורי וכך גם
הביצוע; הוא ייעד לכך כברת אדמה שרכש עוד ב– 1855לצורך בנייתו של בית חולים
במקום ,תכנית שלבסוף לא קרמה עור וגידים .בתוך שנים אחדות החליט מונטיפיורי
להקים במקום שכונת מגורים ,שבנייתה הראשונית הסתיימה ב–.1860
אך טבעי היה כי הקמתה של שכונה מבודדת ומרוחקת יחסית ,בשטח שמחוץ לחומות,
תכלול הקמת בית כנסת לתושביה; צורך זה מוזכר בתקנות השכונה המקוריות .כיום
קשה לקבוע האם כבר בראשיתה נבנו בשכונה שני בתי כנסת ,לאשכנזים ולספרדים
בנפרד (כפי שהיה מקובל לחשוב במשך שנים רבות) ,או שבמקום היה בית כנסת
אחד ,שפעל כבית כנסת עבור שתי העדות או עבור בני עדה אחת בלבד .יש שזיהו
את מקומם של שני בתי הכנסת השכונתיים בדירות המצויות בקצות הבניין הארוך
הראשון שנבנה בשכונה מזה ומזה ,אולם מפנקס התקנות של השכונה מתברר כי
ככל הנראה הוקם בית כנסת אחד בלבד .בתקנות מפורטות גם התחייבויותיהם של
התושבים ביחס לבית הכנסת במקום:
צריך לטהר פעמיים בכל יום את בית הכנסת ובית המדרש ,ויזרקו מים על פני
הרצפה לכל הפחות פעם אחת ביום וטרם יתאספו שם הבאים להתפלל.
כל הנדבות אשר יתנדבו תחת יד הגבאים יהיו לצרכי בית הכנסת ובית המדרש
ולכל צרכי תיקון הבתים.
ארון אחד עם חור צר ישימו מימין לפתח בית הכנסת לתת שמה את כל כסף
הצדקות [1 .]...
מתקנות אלו עולה לכאורה כי במקום תוכנן בית כנסת אחד (שאולי שימש גם בית
מדרש) ,ולא נקבע מראש נוסח התפילה שיונהג בו.
בית הכנסת המקומי היחיד שעליו אנחנו יודעים בוודאות שהיה בשימוש נקרא
היכל יהודה ,על שמו של הנדיב יהודה טורא ,שמכספי עיזבונו נבנתה השכונה כולה
באמצעות מונטיפיורי .חנוכתו של בית הכנסת נערכה ככל הנראה מיד לאחר הקמת
השכונה ,ובי"ח בחשוון תרכ"א ( ,)1860בשבת פרשת וירא ,נשא הרב יוסף נסים
בורלא דרשה חגיגית במקום .בדרשתו פנה בורלא לנציגיו של מונטיפיורי ,וביקש מהם
שימסרו לשולחם כי עליו להשלים את המלאכה שהחל בה ולשלוח לבית הכנסת ספרי
קודש נוספים .זאת כדי שיוכלו לפתוח בבית הכנסת ישיבה ,ששמה ייקרא 'בני משה
ודת יאודית'' :ואף גם זאת ותגדל חסדיך להביא לנו הני ספרי דבי רב [ ]...והיה האיש
אשר נפשו חשקה בתורה נפשנו אתנו אנן בדידן יושבי משכנות שאננים נשב שמה על
התורה ועל העבודה [ ]...ועל טוב ייזכר שמם [של משה ויהודית מונטיפיורי] לעולם
עד ביאת גואל' 2.על אף בקשת התושבים ,יזמה זו כנראה לא יצאה אל הפועל.
על פעילותו של בית הכנסת בשנים הבאות לא ידוע לנו כמעט דבר ,אולם במפקד
יהודי ירושלים משנת 1875מוזכר בית הכנסת בשמו ,ומן הפרטים המופיעים בו עולה
כי הוא שימש בית כנסת אשכנזי .לפיכך אפשר שתושבי השכונה הספרדים (ובכללם
אולי אף הרב יוסף נסים בורלא עצמו )...התפללו בעיר העתיקה ,או שנאלצו להתאים
עצמם לבית הכנסת האשכנזי הסמוך לביתם.
מראהו של בית הכנסת אינו ידוע ,ונראה שנועד לא רק לתפילה אלא גם לשמחות
ולאירועים שונים 3.פעילותו השוטפת נמשכה רק כמה עשרות שנים .בסוף המאה
התשע עשרה הוקמה בסמוך למשכנות שאננים שכונת ימין משה ,ובה בית כנסת
אשכנזי גדול ומפואר שמשך אליו את תושבי האזור .בתחילה עדיין פקדו צעירי ימין