Page 13 - בית תפילה סופי_Neat
P. 13

‫  ‪ /‬משכנות שאננים‪ ,‬ימין משה וסביבתן ‪/‬‬

‫משכנות שאננים הייתה השכונה היהודית הראשונה שהוקמה מחוץ לחומות העיר‬
‫העתיקה בירושלים‪ .‬היזמה להקמת השכונה הייתה של משה מונטיפיורי וכך גם‬
‫הביצוע; הוא ייעד לכך כברת אדמה שרכש עוד ב–‪ 1855‬לצורך בנייתו של בית חולים‬
‫במקום‪ ,‬תכנית שלבסוף לא קרמה עור וגידים‪ .‬בתוך שנים אחדות החליט מונטיפיורי‬

             ‫להקים במקום שכונת מגורים‪ ,‬שבנייתה הראשונית הסתיימה ב–‪.1860‬‬
‫אך טבעי היה כי הקמתה של שכונה מבודדת ומרוחקת יחסית‪ ,‬בשטח שמחוץ לחומות‪,‬‬
‫תכלול הקמת בית כנסת לתושביה; צורך זה מוזכר בתקנות השכונה המקוריות‪ .‬כיום‬
‫קשה לקבוע האם כבר בראשיתה נבנו בשכונה שני בתי כנסת‪ ,‬לאשכנזים ולספרדים‬
‫בנפרד (כפי שהיה מקובל לחשוב במשך שנים רבות)‪ ,‬או שבמקום היה בית כנסת‬
‫אחד‪ ,‬שפעל כבית כנסת עבור שתי העדות או עבור בני עדה אחת בלבד‪ .‬יש שזיהו‬
‫את מקומם של שני בתי הכנסת השכונתיים בדירות המצויות בקצות הבניין הארוך‬
‫הראשון שנבנה בשכונה מזה ומזה‪ ,‬אולם מפנקס התקנות של השכונה מתברר כי‬
‫ככל הנראה הוקם בית כנסת אחד בלבד‪ .‬בתקנות מפורטות גם התחייבויותיהם של‬

                                             ‫התושבים ביחס לבית הכנסת במקום‪:‬‬

  ‫צריך לטהר פעמיים בכל יום את בית הכנסת ובית המדרש‪ ,‬ויזרקו מים על פני‬
         ‫הרצפה לכל הפחות פעם אחת ביום וטרם יתאספו שם הבאים להתפלל‪.‬‬

  ‫כל הנדבות אשר יתנדבו תחת יד הגבאים יהיו לצרכי בית הכנסת ובית המדרש‬
                                                      ‫ולכל צרכי תיקון הבתים‪.‬‬

  ‫ארון אחד עם חור צר ישימו מימין לפתח בית הכנסת לתת שמה את כל כסף‬
                                                                 ‫הצדקות [‪1 .]...‬‬

‫מתקנות אלו עולה לכאורה כי במקום תוכנן בית כנסת אחד (שאולי שימש גם בית‬
                                ‫מדרש)‪ ,‬ולא נקבע מראש נוסח התפילה שיונהג בו‪.‬‬

‫בית הכנסת המקומי היחיד שעליו אנחנו יודעים בוודאות שהיה בשימוש נקרא‬
‫היכל יהודה‪ ,‬על שמו של הנדיב יהודה טורא‪ ,‬שמכספי עיזבונו נבנתה השכונה כולה‬
‫באמצעות מונטיפיורי‪ .‬חנוכתו של בית הכנסת נערכה ככל הנראה מיד לאחר הקמת‬
‫השכונה‪ ,‬ובי"ח בחשוון תרכ"א (‪ ,)1860‬בשבת פרשת וירא‪ ,‬נשא הרב יוסף נסים‬
‫בורלא דרשה חגיגית במקום‪ .‬בדרשתו פנה בורלא לנציגיו של מונטיפיורי‪ ,‬וביקש מהם‬
‫שימסרו לשולחם כי עליו להשלים את המלאכה שהחל בה ולשלוח לבית הכנסת ספרי‬
‫קודש נוספים‪ .‬זאת כדי שיוכלו לפתוח בבית הכנסת ישיבה‪ ,‬ששמה ייקרא 'בני משה‬
‫ודת יאודית'‪' :‬ואף גם זאת ותגדל חסדיך להביא לנו הני ספרי דבי רב [‪ ]...‬והיה האיש‬
‫אשר נפשו חשקה בתורה נפשנו אתנו אנן בדידן יושבי משכנות שאננים נשב שמה על‬
‫התורה ועל העבודה [‪ ]...‬ועל טוב ייזכר שמם [של משה ויהודית מונטיפיורי] לעולם‬

      ‫עד ביאת גואל'‪ 2.‬על אף בקשת התושבים‪ ,‬יזמה זו כנראה לא יצאה אל הפועל‪.‬‬
‫על פעילותו של בית הכנסת בשנים הבאות לא ידוע לנו כמעט דבר‪ ,‬אולם במפקד‬
‫יהודי ירושלים משנת ‪ 1875‬מוזכר בית הכנסת בשמו‪ ,‬ומן הפרטים המופיעים בו עולה‬
‫כי הוא שימש בית כנסת אשכנזי‪ .‬לפיכך אפשר שתושבי השכונה הספרדים (ובכללם‬
‫אולי אף הרב יוסף נסים בורלא עצמו‪ )...‬התפללו בעיר העתיקה‪ ,‬או שנאלצו להתאים‬

                                      ‫עצמם לבית הכנסת האשכנזי הסמוך לביתם‪.‬‬
‫מראהו של בית הכנסת אינו ידוע‪ ,‬ונראה שנועד לא רק לתפילה אלא גם לשמחות‬
‫ולאירועים שונים‪ 3.‬פעילותו השוטפת נמשכה רק כמה עשרות שנים‪ .‬בסוף המאה‬
‫התשע עשרה הוקמה בסמוך למשכנות שאננים שכונת ימין משה‪ ,‬ובה בית כנסת‬
‫אשכנזי גדול ומפואר שמשך אליו את תושבי האזור‪ .‬בתחילה עדיין פקדו צעירי ימין‬
   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18