Page 38 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 38
כנה ורמן ואהרן שמש
יש גם חיבורים המשתמשים במקביל בשני הסגנונות ,זה של מגילת המקדש וזה של ברית
דמשק .מגילה 4Q251כוללת קטעים הלכתיים שונים ,חלקם בסגנון מקרא משוכתב כמו במגילת
המקדש ,וחלקם בסגנון דומה לזה של ההלכות המופשטות של ברית דמשק 9.בקטע הראשון
המצוי בידינו יש כמה הלכות בענייני שבת בסגנון ברית דמשק ,כגון' :אל] יוצא איש ממקומו כל
השבת [מן החוץ אל הבית ]ומן הבית אל הח[ו ץ ]לו לדרוש ולקרא בספר ב[שב]ת' (,4Q251
קטעים ,2–1שורות .)5–4בקטעים הבאים מפורטים דיני חבלות ודין שור שנגח המבוססים על
האמור בשמות כא ,יח–לב ,ואלו מנוסחים בסגנון מקרא משוכתב כבמגילת המקדש (קטע ,8
שורות .)6–1אחר כך נדונים דין החדש והבכורים בסגנון ההלכתי של ברית דמשק[' :אל יאכל
דגן ותיר]וש ויצהר כי אם [נתן לכוהן את] ראשיתם .הבכורים והמלאה אל יאחר איש כי [תירוש
ויצהר] הואה ראשית המלאה [ו]דגן הואה הדמע' (קטע ,9שורות .)3–1שילוב כזה מאפיין גם
את חלקיה האחרים של המגילה .המגילה מקוטעת ביותר; אין בידינו אלא יחידות חלקיות ,ולא
נשתמרו ממנה לא ראשה ולא סיומה .על כן קשה לעמוד על מגמת החיבור .ייתכן ששילובם
של שני סגנונות הלכה שונים כל כך זה בצד זה נובע מכך שהחיבור הוא העתקה של הכותב
מחיבורים שונים.
סגנון שונה לגמרי של הצגת ההלכה מצוי בקטעים של ברית דמשק שנתגלו במערה 4
בקומראן .שם מופיעות שלוש יחידות עוקבות העוסקות בענייני טומאת הגוף :הראשונה עוסקת
בדין המצורע ,השנייה בדין הזב והזבה ,והשלישית בדין היולדת 10.ניסוחה של קבוצת הלכות
זו מתאפיין בקשר הדוק ללשון הכתובים בפרשיות התורה שנושאים אלה נדונים בהן .הדבר
בא לידי ביטוי קודם כול בעצם צירופם של שלושה נושאים אלו ביחידה אחת :במגילה ,כמו
בתורה (ויקרא יב–טז) ,נדונים בסמיכות הלכות היולדת ,הלכות מצורע והלכות זבים .ועוד ,סדר
העניינים בכל יחידה עוקב אחרי הסדר המקראי .כך בפסקה העוסקת במצורע נדון תחילה דין
הצרעת בעור ,ואחר כך דין הצרעת בראש או בזקן11.
תופעה מעניינת במיוחד יש ביחידה הראשונה ,העוסקת בדין המצורע .יש ביחידה זו פירושים
של ממש לפסוקים והסברים לדינים האמורים בהם .מיד בתחילת הפסקה ,הפותחת בציטוט
הפסוק הראשון העוסק בהלכות מצורע' :אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת'
(ויקרא יג ,א) ,בא הסבר' :והספחת מכת עץ ואבן וכל מכה' ( ,4Q272קטע ,1טור א ,שורות
.)2–1במהלך תיאור הלכות אבחנת הצרעת ,המבוסס על התיאור המקראי ,מוסיף המחבר הסבר
תאולוגי או רפואי של המחלה 12.לפי הכתוב בטקסט ,הופעת הצרעת היא תוצאה של 'בוא הרוח
ואחזה בגיד ושב הדם למעלה ולמטה' ,וריפויה מתבטא בכך ש'רוח החיים עולה ויורדת והבשר
צמח ונרפא [הנגע]' ( ,4Q272קטע ,1טור א ,שורות .)8–2אחד מתסמיני הצרעת המתואר בתורה
M.E. Stone & E.G. Chazon (eds.), Biblical Perspectives: Early Use and Interpretation of the Bible in 414
Light of the Dead Sea Scrolls (STDJ, 28), Leiden 1998, pp. 70–72
E. Larson, M.R. Lehman & L. Schiffman, ‘4QHalakha A’, J.M. Baumgarten et al. (eds.), Qumran 9
Cave 4, XXV: Halakhic Texts (DJD, 35), Oxford 1999, pp. 25–52
J.M. Baumgarten, Qumran Cave 4, XIII: The Damascus Document (4Q266–273) (DJD, 18), Oxford 1 0
1996, pp. 52–55, 188–190
11אמנם לא כל דיני הצרעת שבתורה נדונים בקטע זה .המחבר איננו עוסק אלא בנגעי אדם ,ולכן לא הזכיר
את דין הצרעת בבגד או בבתים ,ואין הוא עוסק אף בתיאור טקסי הטהרה של המצורע.
1 2ראוJ.M. Baumgarten, ‘The 4Q Zadokite Fragments on Skin Disease’, JJS, 41 (1990), pp. 153–165 :
