Page 35 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 35

‫ההלכה במגילות מדבר יהודה‬

               ‫על נפשו לעשות דבר מן התורה עד מחיר מות אל יפדהו' (שם [גניזה]‪ ,‬עמ' טז‪ ,‬שורות ‪ ,)8–7‬אם‬
               ‫בציווים שליליים‪ ,‬היינו איסורים (מצוות לא תעשה)‪ ,‬כגון‪' :‬אל יתהלך איש בשדה לעשות את‬

                                                    ‫עבודת חפצו ביום השבת' (שם [גניזה]‪ ,‬עמ' י‪ ,‬שורה ‪.)20‬‬
               ‫רובן הגדול של יחידות החוק מאורגנות לפי נושאים ובראשן כותרות המלמדות על נושאיהן‪.‬‬
               ‫הכותרות באות בשלוש וריאציות‪ :‬חלקן פותחות בנוסחה 'על ‪ ,'X‬כגון‪' :‬על משפט הנדבות'‬
               ‫(ברית דמשק [גניזה]‪ ,‬עמ' טז‪ ,‬שורה ‪ ;)13‬חלקן פותחות בציטוט מפסוק הקשור לנושא הנדון‬
               ‫ביחידה בנוסח 'ואשר אמר ‪ ,'X‬כגון‪' :‬ואשר אמר מוצא שפתיך תשמור להקים' (שם‪ ,‬שורה ‪;)6‬‬
               ‫ויש גם יחידות שלהן כותרת כפולה‪ ,‬כגון‪' :‬על השבועה אשר אמר לא תושיעך ידך לך' (שם‪ ,‬עמ'‬

                                                                                             ‫ט‪ ,‬שורה ‪5.)8‬‬
               ‫גם באותם המקרים שבהם פותחת יחידת ההלכות בציטוט פסוק‪ ,‬אין הכרח להניח שההלכות‬
               ‫הספציפיות המובאות אחריו נלמדו מן הפסוק הזה עצמו (ואף ייתכן שנלמדו ממקום אחר או‬
               ‫שהן מסורת הלכתית שאיננה מעוגנת בכתובים עצמם)‪ .‬בהחלט ייתכן שכוונת הציטוט הזה אינה‬
               ‫אלא להוות כותרת לנושא הכללי הנדון באותה היחידה‪ .‬ברור אמנם שההלכות הללו מייצגות את‬
               ‫המסורת הכתתית בנוגע למעשה ההלכתי המחייב בעניין‪ ,‬אבל אין בכך כדי ללמד דבר על הדרך‬
               ‫שבה הסיקו בעלי ההלכה מן הכתוב ההוא מהו המעשה המחייב‪ .‬עוד צריך להבהיר שגם אם‬
               ‫נוכל לעקוב אחר דרך מחשבתם ולנחש את מהלך פירושם לכתוב‪ ,‬בכל מקרה ההלכה עצמה כפי‬
               ‫שהיא לפנינו איננה מבקשת ללמד את הקורא על דרך היווצרותה‪ .‬מטרתה העיקרית היא לתבוע‬

                                                                       ‫את קיומה‪ .‬כך למשל בדוגמה הבאה‪:‬‬

                     ‫ואשר אמר מוצא שפתיך תשמור להקים‪ .‬כל שבועת אסר אשר יקום איש על נפשו לעשות‬
                     ‫דבר מן התורה עד מחיר מות אל יפדהו‪ .‬כל אשר יקים איש על נפשו לסור מן התורה עד‬

                                                                                                          ‫מחיר מות אל יקימהו‪.‬‬

                 ‫(ברית דמשק [גניזה]‪ ,‬עמ' טז‪ ,‬שורות ‪)9–6‬‬

               ‫בפסקה זו שתי הוראות‪ :‬הראשונה ְמצווה על מי שנדר לקיים ִמצווה מן התורה לעמוד בדיבורו‬
               ‫אפילו במחיר מוות; ההלכה השנייה עוסקת במקרה ההפוך ודורשת ממי שנדר לעבור על ציווי‬
               ‫מן התורה שלא לקיים את נדרו ולא לסור מן התורה אפילו במחיר מוות‪ .‬שתי הלכות אלה‬
               ‫קשורות‪ ,‬כפי שמעידה הכותרת‪ ,‬לציווי המקראי 'מוצא שפתיך תשמֹר ועשית' (דברים כג‪ ,‬כד)‪.‬‬
               ‫נוכל אף לשער שההלכה הכפולה בברית דמשק מבוססת על כפל הלשון בפסוק 'תשמֹר ועשית'‪:‬‬
               ‫תשמור – תימנע מלעשות את האסור‪ ,‬ועשית – את הראוי להיעשות‪ .‬ברם כל זה‪ ,‬הגם שהדברים‬
               ‫מסתברים‪ ,‬אינו אלא שחזור שלנו‪ ,‬אך לא נאמר בהלכה עצמה‪ .‬ועוד‪ ,‬והוא העיקר‪ ,‬בעל ההלכה‬
               ‫איננו מלמד אותנו מניין לו שחובה זו חמורה ומוחלטת כל כך שצריכים לדבוק בה אפילו 'עד‬
               ‫מחיר מות'‪ .‬יש לשים לב גם כי הפסוק בהקשרו המקראי איננו עוסק בקיום מצוות‪ .‬מדובר שם‬
               ‫במי שנדר נדר נדבה‪ ,‬והתורה מזהירה אותו למלא את נדרו כמפורש בפסוק בקריאתו בשלמותו‪:‬‬

                                ‫'מוצא שפתיך תשמֹר ועשית‪ ,‬כאשר נדרת לה' אלהיך נדבה אשר ִדברת בפיך'‪6.‬‬

                 ‫‪ 	5‬הביטוי 'לא תושיעך ידך לך' אינו מופיע במקרא‪ ,‬על כך ראו‪J.M. Baumgarten & D.R. Schwartz, ‘The :‬‬

                      ‫‪Damascus Document: Translation and Commentary’, J.H. Charlesworth (ed.), The Dead Sea Scrolls,‬‬

                      ‫‪Hebrew, Aramaic and Greek Texts with English Translations, II: Damascus Document, War Scrolls‬‬

                                                              ‫‪and Related Documents, Tübingen & Louisville 1995, p. 43, n. 142‬‬

‫‪ 	6‬מעניין שקריאה דומה לאופן שבו בעל ברית דמשק קרא את הפסוק בקשר לשמירת מצוות התורה נשתמרה ‪411‬‬
   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40