Page 35 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 35
ההלכה במגילות מדבר יהודה
על נפשו לעשות דבר מן התורה עד מחיר מות אל יפדהו' (שם [גניזה] ,עמ' טז ,שורות ,)8–7אם
בציווים שליליים ,היינו איסורים (מצוות לא תעשה) ,כגון' :אל יתהלך איש בשדה לעשות את
עבודת חפצו ביום השבת' (שם [גניזה] ,עמ' י ,שורה .)20
רובן הגדול של יחידות החוק מאורגנות לפי נושאים ובראשן כותרות המלמדות על נושאיהן.
הכותרות באות בשלוש וריאציות :חלקן פותחות בנוסחה 'על ,'Xכגון' :על משפט הנדבות'
(ברית דמשק [גניזה] ,עמ' טז ,שורה ;)13חלקן פותחות בציטוט מפסוק הקשור לנושא הנדון
ביחידה בנוסח 'ואשר אמר ,'Xכגון' :ואשר אמר מוצא שפתיך תשמור להקים' (שם ,שורה ;)6
ויש גם יחידות שלהן כותרת כפולה ,כגון' :על השבועה אשר אמר לא תושיעך ידך לך' (שם ,עמ'
ט ,שורה 5.)8
גם באותם המקרים שבהם פותחת יחידת ההלכות בציטוט פסוק ,אין הכרח להניח שההלכות
הספציפיות המובאות אחריו נלמדו מן הפסוק הזה עצמו (ואף ייתכן שנלמדו ממקום אחר או
שהן מסורת הלכתית שאיננה מעוגנת בכתובים עצמם) .בהחלט ייתכן שכוונת הציטוט הזה אינה
אלא להוות כותרת לנושא הכללי הנדון באותה היחידה .ברור אמנם שההלכות הללו מייצגות את
המסורת הכתתית בנוגע למעשה ההלכתי המחייב בעניין ,אבל אין בכך כדי ללמד דבר על הדרך
שבה הסיקו בעלי ההלכה מן הכתוב ההוא מהו המעשה המחייב .עוד צריך להבהיר שגם אם
נוכל לעקוב אחר דרך מחשבתם ולנחש את מהלך פירושם לכתוב ,בכל מקרה ההלכה עצמה כפי
שהיא לפנינו איננה מבקשת ללמד את הקורא על דרך היווצרותה .מטרתה העיקרית היא לתבוע
את קיומה .כך למשל בדוגמה הבאה:
ואשר אמר מוצא שפתיך תשמור להקים .כל שבועת אסר אשר יקום איש על נפשו לעשות
דבר מן התורה עד מחיר מות אל יפדהו .כל אשר יקים איש על נפשו לסור מן התורה עד
מחיר מות אל יקימהו.
(ברית דמשק [גניזה] ,עמ' טז ,שורות )9–6
בפסקה זו שתי הוראות :הראשונה ְמצווה על מי שנדר לקיים ִמצווה מן התורה לעמוד בדיבורו
אפילו במחיר מוות; ההלכה השנייה עוסקת במקרה ההפוך ודורשת ממי שנדר לעבור על ציווי
מן התורה שלא לקיים את נדרו ולא לסור מן התורה אפילו במחיר מוות .שתי הלכות אלה
קשורות ,כפי שמעידה הכותרת ,לציווי המקראי 'מוצא שפתיך תשמֹר ועשית' (דברים כג ,כד).
נוכל אף לשער שההלכה הכפולה בברית דמשק מבוססת על כפל הלשון בפסוק 'תשמֹר ועשית':
תשמור – תימנע מלעשות את האסור ,ועשית – את הראוי להיעשות .ברם כל זה ,הגם שהדברים
מסתברים ,אינו אלא שחזור שלנו ,אך לא נאמר בהלכה עצמה .ועוד ,והוא העיקר ,בעל ההלכה
איננו מלמד אותנו מניין לו שחובה זו חמורה ומוחלטת כל כך שצריכים לדבוק בה אפילו 'עד
מחיר מות' .יש לשים לב גם כי הפסוק בהקשרו המקראי איננו עוסק בקיום מצוות .מדובר שם
במי שנדר נדר נדבה ,והתורה מזהירה אותו למלא את נדרו כמפורש בפסוק בקריאתו בשלמותו:
'מוצא שפתיך תשמֹר ועשית ,כאשר נדרת לה' אלהיך נדבה אשר ִדברת בפיך'6.
5הביטוי 'לא תושיעך ידך לך' אינו מופיע במקרא ,על כך ראוJ.M. Baumgarten & D.R. Schwartz, ‘The :
Damascus Document: Translation and Commentary’, J.H. Charlesworth (ed.), The Dead Sea Scrolls,
Hebrew, Aramaic and Greek Texts with English Translations, II: Damascus Document, War Scrolls
and Related Documents, Tübingen & Louisville 1995, p. 43, n. 142
6מעניין שקריאה דומה לאופן שבו בעל ברית דמשק קרא את הפסוק בקשר לשמירת מצוות התורה נשתמרה 411
