Page 30 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 30

‫יעקב כדורי‬

‫הפרשן מצטט את בראשית מט‪ ,‬ג–ד (בהבדלים מסוימים מנוסח המסורה) ומסביר את הפסוקים‬                                ‫‪406‬‬
‫בצורה פשוטה‪ :‬לדבריו יעקב מתייחס כאן לאירוע שנזכר בבראשית לה‪ ,‬כב‪' ,‬אשר שכב עם‬
‫בלהה פילגשו'‪ .‬קשה לראות פירוש זה כאילו הוא דן בענייני דיומא מן הטיפוס שנמצא בפשר‬

                                                                         ‫נחום (‪29.)4Q169‬‬
‫פירוש זה לברכותיו של יעקב הוא טקסט חשוב בחקר פרשנות המקרא בקומראן‪ ,‬משום‬
‫שמבחינות רבות סגנון הפרשנות שלו דומה לסגנון הפרשנות של פרשנים יהודים מאוחרים יותר‪.‬‬

                                                                     ‫בהמשך הקטע נאמר‪:‬‬

‫לוא יסור שליט משבט יהודה בהיות לישראל ממשל; [לוא י]כרת יושב כסא לדויד‪ .‬כי‬

‫המחקק היא ברית המלכות‪[ ,‬ואל]פי ישראל המה הדגלים ‪ vacat‬עד בוא משיח הצדק‪ ,‬צמח‬

                                        ‫דויד‪ ,‬כי לו ולזרעו נתנה ברית מלכות עמו עד דורות עולם‪.‬‬

‫(‪ ,4Q252‬טור ה‪ ,‬שורות ‪)4–1‬‬

‫הפרשן מצטט את הפסוק המקראי (בראשית מט‪ ,‬י) ומכניס את פירושו אל תוך הציטוט‪ .‬הפסוק‬
‫המקורי גורס‪' :‬לא יסור שבט מיהודה'‪ ,‬ואילו מחבר הקטע מרחיבו ואומר‪' :‬לא יסור שליט משבט‬
‫יהודה'‪ .‬הוא מפרש אפוא 'שבט' בשתי הוראות‪ :‬גם קבוצה אתנית וגם שליט (זו אחת המשמעויות‬
‫של המילה 'שבט' במקרא‪ ,‬ראו‪ :‬דברים כט‪ ,‬ט; לג‪ ,‬ה)‪ .‬לפי פירושו לקטע‪ ,‬המשמעות היא שכל‬
‫עוד ישראל אומה ריבונית‪' ,‬בהיות לישראל ממשל'‪ ,‬יהיו שליטיו משבט יהודה‪ ,‬הווה אומר‬
‫משושלת בית דוד‪ .‬את החלק הבא של הפסוק‪' ,‬ומחֹקק מבין רגליו'‪ ,‬הוא מפרש‪' :‬כי המחקק‬
‫היא ברית המלכות'‪ .‬דומה כי המילה 'מחוקק' יצרה את הקשר עם המילה 'ברית'‪ ,‬שהיא סוג‬
‫הסכם הקובע כחוק את היחסים בין שני הצדדים‪ .‬אי לכך‪ ,‬לטענת הפרשן‪ ,‬לפנינו אזכור של ברית‬
‫מלכות לבית דוד (שמואל ב ז‪ ,‬יב–טז)‪ ,‬וברית זו לא תסור מישראל הריבונית‪ .‬מתוך הפירוש‬
‫מתברר שלפני הסופר הקומראני היה מונח נוסח שונה במקצת מנוסח המסורה‪ :‬בעוד בנוסח‬
‫המסורה כתוב 'מבין רגליו'‪ ,‬משתמע מדבריו שבטקסט שלפניו היה כתוב 'מבין דגליו'‪ .‬דגלים‬
‫אלה‪ ,‬לפי פירושו‪ ,‬מייצגים את שבטי ישראל – הפרשן מן הסתם התייחס אל האזכור של דגלי‬
‫השבטים בתחילת ספר במדבר (ב‪ ,‬ג‪ ,‬י‪ ,‬יח‪ ,‬כה ועוד); בספר במדבר גם נקראו השבטים בשם‬

                                                        ‫'אלפי ישראל' (שם א‪ ,‬טז; י‪ ,‬ד‪ ,‬לו)‪.‬‬
‫שאר הפסוק במקרא‪' ,‬עד כי יבֹא שילה ולו יקהת עמים'‪ ,‬תמיד היה קשה להבנה; הפירוש כאן‪,‬‬
‫'עד בוא משיח הצדק‪ ,‬צמח דויד‪ ,‬כי לו ולזרעו נתנה ברית מלכות עמו עד דורות עולם'‪ ,‬עולה‬
‫בקנה אחד עם פירושם של מפרשים אחרים מתקופה זו‪ 30.‬אמנם עם ישראל לא נשאר עצמאי‪:‬‬
‫השבט אכן סר מישראל; הבבלים הרסו את ירושלים‪ ,‬ובעקבותיהם באו כובשים אחרים – צבאות‬
‫פרס ומדי‪ ,‬יוון ורומי‪ .‬אך למרות כוחן של מלכויות אלה‪ ,‬לא אבדה התקווה כי בסופו של דבר‬
‫תבוא הגאולה והשלטון סוף סוף יחזור לישראל‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬כבר מימי תרגום השבעים נתפסה‬
‫המילה 'שילה' שבפסוק כ' ֶשלו'‪ ,‬כלומר‪ :‬השלטון אכן יסור מישראל אבל רק עד כי יבוא הזמן‬
‫'שלו'‪ ,‬ואז יחזור המצב לקדמותו‪ .‬ל'משיח הצדק‪ ,‬צמח דויד' יהיו משועבדים עמים אחרים‪ ,‬כי‬
‫לו תהיה 'יקהת עמים'‪ .‬מלכות בית דוד המחודשת תחיה מכאן ואילך לנצח‪' ,‬כי לו ולזרעו נתנה‬

‫‪ 2	 9‬לא זו בלבד שהמונח פשר משמש לפירוש א־פוליטי כמו ב־‪ ,4Q252‬אלא שקטעים אחרים שמתייחסים לכת‬
‫קומראן ולאירועים פוליטיים הסובבים אותה‪ ,‬כמו משל הבאר הידוע מספר ברית דמשק ([גניזה]‪ ,‬עמ' ו‪,‬‬

                                                      ‫שורות ‪ ,)10–2‬כלל אינם משתמשים במונח זה‪.‬‬

                                ‫‪J. Kugel, Traditions of the Bible, Cambridge 1998, pp. 470–474, 492–495 	30‬‬
   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35