Page 28 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 28
יעקב כדורי
שמא העובר הוא חלק בלתי נפרד מגופה של האם עד רגע הלידה? אין בתורה עמדה מפורשת
בנושא זה 25.על פי רוב עמדתם של חז"ל היא שעד צאתו מן הרחם העובר נחשב איבר של האם,
אך נראה שהיו חולקים על דעה זו .במגילת המקדש נאמר:
וכול איש אשר יגע על פני השדה בעצם אדם מת ובחלל חרב או במת או בדם אדם מת
או בקבר ,וטהר כחוק המשפט הזה .ואם לוא יטהר כמשפט התורה הזואת ,טמא הוא – עוד
טמאתו בו .וכול האדם אשר יגע בו יכבס בגדו ורחץ וטהר לערב
ואשה כי תהיה מלאה וימות ולדה במעיה ,כול הימים אשר הוא בתוכה מת תטמא כקבר .כול
בית אשר תבוא אליו יטמא וכול כליו שבעת ימים; וכול הנוגע בו טמא עד הערב .ואם לתוך
הבית יבוא עמה וטמא שבעת ימים; וכבס בגדיו ורחץ ב[מ]ים [ביום] הראישון ,וביום השלישי
יזה ויכבס בגדיו ורחץ ,וביום השביעי יזה שנית וכבס בגדיו ורחץ ובאה השמש וטהר.
( ,11QTaטור נ ,שורות 26)16–4
מלאה :הרה (ראו גם :קה' יא ,ה) .וכול כליו :יחד עם כל החפצים אשר בתוכו.
התחלת הקטע חוזרת על חלק מהלכות טומאה וטהרה שבבמדבר יט ,ובמיוחד על האמור בפסוק
טז שם על טומאה הנובעת ממגע עם מת בשדה .מעבר לחזרה על לשון הפסוק ,מגילת המקדש
גם מפרשת מרכיבים מסוימים (למשל מצוין כאן במפורש שהנגיעה בדמו של אדם מעבירה
טומאה ,פרט שאיננו מצוין בפסוק).
אולם חלקו השני של הקטע דן במקרה שאינו נדון בתורה :אישה הרה ('מלאה' כלשונם)
שעוברה מת בעודו ברחמה – האם דינה כדין הנוגע במת שנזכר בקטע הקודם? אם העובר שטרם
נולד נחשב נפש חיה ,ברור שבמותו בתוך רחם אמו הוא מטמא אותה – שהרי היא 'נגעה' בגוף
מת ,ולכן דינה כדין האדם שנגע במת בשדה .אולם אם העובר ברחם אמו ,כפי שטענו חז"ל
מאוחר יותר ,הוא איבר מן האם ,כי אז מותו אינו מטמא אותה ,כשם ש'מותו' של כל איבר אחר
מגופה אינו מטמא אותה .ברור כי על פי מגילת המקדש אם מת העובר במעי אמו ,הוא יטמא
אותה כ'קבר' ,והיא כמובן תטמא אחרים (כדין קבר).
יותר משקטע זה במגילת המקדש מפרש את התורה ,הוא מרחיב אחת מהלכותיה (מהלכות
טומאת מת העוברת בנגיעה) כדי שתכלול מקרה פרטי שאינו נזכר בתורה.
כל מערכת חוקים מבקשת עקיבות ככל האפשר ,ולכן אם בבני אדם העובר הוא נפש חיה
בעודו ברחם אמו ,יחול אותו הדין גם על חיות:
ולוא תזבח לי שור ושה אשר יהיה בו כול מום רע ,כי תועבה המה לי .ולוא תזבח לי שור
ושה ועז והמה מלאות ,כי תועבה המה לי ושור ושה אותו ואת בנו לוא תזבח ביום אחד ולוא
תכה אם על בנים.
( ,11QTaטור נב ,שורות )7–3
2 5דיון על שמות כא ,כא–כג ופירושיו השונים ראו :מ' וינפלד' ,המתת עובר :עמדה של מסורת ישראל ב�ה 404
שוואה לעמדת עמים אחרים' ,ציון ,מב (תשל"ז) ,עמ' S. Isser, ‘Two Traditions: The Law of ;142–129
;Exodus 21:22–23 Revisited’, CBQ, 32 (1990), pp. 30–45י' זוסמן' ,חקר תולדות ההלכה ומגילות מדבר
יהודה :הרהורים תלמודיים ראשונים לאור מגילת "מקצת מעשי התורה"' ,תרביץ ,נט (תש"ן) ,עמ' .35
26הציטוטים ממגילת המקדש על פי :י' ידין ,מגילת המקדש ,ב :הנוסח ופירושו ,ירושלים תשל"ז.
