Page 24 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 24
יעקב כדורי
'אני יידעתי לכול' (יובלים יח ,טז) – המילה 'לכול' נועדה להבהיר שיש לקרוא את הפועל בבניין 400
פיעל19.
בקטע שלפנינו מוצעת תשובה אחרת לגמרי מזו הניתנת בספר היובלים .פתרונו מושתת על
ההבחנה הברורה בין האל ובין המלאכים .לפי גישה זו ,האל אכן ידע מראש איך יסתיים הניסיון,
ואף תכנן מלכתחילה לעצור אותו רגע לפני שיצחק ייהרג .אך המלאך האומר 'עתה ידעתי' ,יחד
עם שאר המלאכים ,לא ידע זאת מראש (דומה שהמלאכים אינם כל־יודעים!) עד לרגע הקריטי
לא יכול היה שום מלאך לדעת בוודאות איך יסתיים הניסיון ,והתנהגותם – הצחוק והבכי –
עוצבה כדי להפגין בצורה הברורה ביותר שאף אחד מהם לא הבין מה תכנן האל .לפיכך כאשר
המלאך בתורה אומר 'עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה' ,אין הוא מדבר בשם האל כי אם בשמו
ובשם שאר המלאכים( .בעל הקטע אולי ביסס את גישתו זו גם על העובדה שהמלאך אומר 'ירא
אלהים אתה' ,ולא 'ירא אתה אותי' בגוף ראשון – הווה אומר ,המלאך מדבר בשם עצמו).
יצוין שעקבות ההסבר הזה נמצאים גם בספר היובלים (אף על פי שהמילים 'עתה ידעתי' באו
על פתרונן שם באופן אחר) .בספר היובלים מספר מלאך הפנים:
ואעמוד לפניו ולפני השר משטמה .ויאמר ה' :אמור לו שלא יורד ידו על הנער ,ואל יעש
לו מאומה כי ידעתי כי ירא אלהים הוא .ואקראהו מן השמים ואומר אליו :אברהם אברהם
ויחרד ויאמר הנני .ואומר אליו אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי
כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את בכורך ממני.
(יובלים יח ,ט–יא)20
מחבר היובלים הביא בסיפורו את ההוראות המפורשות שנתן האל למלאך ,הוראות שאינן בספר
בראשית .ההוראות האלה זהות כמעט מילה במילה לדברי המלאך בתורה ,להוציא פרט אחד:
האל אינו אומר 'עתה ידעתי' כי אם 'ידעתי' בלבד .בספר היובלים ,אשר מחברו נהג להעביר
לקוראיו את המסרים שלו ברמזים דקים שבדקים ,היעדר 'עתה' בדברי האל הוא היעדר מהדהד.
בכך סימן המחבר כי האל אכן ידע את הכול מראש :לא 'עתה' ,כי אם במחשבה תחילה .אלא
שכאשר ניסח המלאך את דברי האל בפי עצמו ,היה מוכרח להכניס למשפט את המילה 'עתה',
שהרי סוף הפרשה הפתיע אותו :האל ידע ,אך הוא לא ידע.
קשה לקבוע בוודאות איזה משני הטקסטים עתיק יותר ,זה של ספר היובלים או זה שב־,4Q225
אולם רוב החוקרים נוטים להניח כי ספר היובלים קדם לקטע מקומראן .לדעתם נכתב ספר
היובלים עוד לפני ייסוד כת קומראן ,ומכיוון שב־ 4Q225יש מוטיבים דואליסטיים (שתי קבוצות
של מלאכים :טובים מול רעים) ,שאפיינו את מחשבת קומראן אך אינם מצויים בספר היובלים,
סביר להניח שהורתו של הקטע בכת עצמה .מן הסתם אחד מחברי הכת שספר היובלים היה קרוב
ללבו ,ביקש לספר את סיפור העקדה תוך שמירה על נאמנות לפירוש שמצא בו ,אך הוא הוסיף
את הגוון הדואליסטי של שתי קבוצות המלאכים.
ריבוי המלאכים בסיפור גם סייע לפתור בעיה קטנה בספר היובלים .כפי שציינתי לעיל,
ביובלים יח ,טז כתוב שבתום העקדה אמר המלאך 'עתה ידעתי לכול' – המילה "לכול" נוספה
19בתרגום לעברית במהדורת כהנא הטקסט שובש' :ותודע לכל כי נאמן אתה' (עמ' רנט) .אין ספק שהתרגום
הנכון הוא 'יידעתי לכול' ,גם לפי הגרסה בגעז גם לפי הגרסה הלטיניתet ego manifestavi omnibus :
20התרגום במהדורת כהנא שובש גם כאן ,וראו את תרגומו של ונדרקםJ.C. Vanderkam, The Book of Jubi� :
lees (CSCO, 511; Scriptores Aethiopici, 88), Louvain 1989, pp. 106–107
