Page 29 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 29

‫פרשנות המקרא בקומראן‬

     ‫שור ושה ועז והמה מלאות‪ :‬כלומר פרה או כבשה או עז כאשר הן הרות‪ .‬ולוא תכה אם על בנים‪ :‬כי‬
                                            ‫כל העושה זאת מכה את האם יחד עם בנה‪ .‬ראו דברים כב‪ ,‬ו‪.‬‬

     ‫קטע זה‪ ,‬הדן בהלכות מומים הפוסלים בהמות לקרבן‪ ,‬מבוסס על הנאמר בויקרא כב‪ ,‬ומשולבים‬
                                         ‫בו רכיבים ממקומות אחרים בתורה‪ .‬לפי פרק זה בויקרא‪:‬‬

     ‫כל אשר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהיה לכם [‪ ]...‬שור או כשב או עז כי ִי ָּולד והיה‬

     ‫שבעת ימים תחת אמו; ומיום השמיני והלאה ֵירצה לקרבן ִא ׁ ֶּשה לה'‪ .‬ושור או שה – ֹאתו ואת‬

     ‫(ויקרא כב‪ ,‬כ‪ ,‬כז–כח)‬  ‫בנו לא תשחטו ביום אחד‪.‬‬

     ‫תחילת הקטע מתוך מגילת המקדש נאמנה לפסוקים אלה‪ ,‬והיא פותחת באיסור על 'שור ושה‬
     ‫אשר יהיה בו כול מום רע'‪ .‬אך מיד לאחר מכן מופיעה תוספת שאינה נמצאת בתורה‪ :‬האיסור‬
     ‫להקריב בהמות הרות‪ .‬המחבר מתבסס כנראה על האיסור להקריב את הבהמה ואת בנה באותו‬
     ‫היום‪' :‬ושור או שה אֹתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד'‪ .‬אפשר היה לחשוב שאיסור זה חל על‬
     ‫שחיטת שני בעלי החיים באותו יום רק אחרי שהיילוד חי שבעה ימים‪ ,‬כי האיסור מופיע בתורה‬
     ‫מיד אחרי שנאמר‪' :‬שור או כשב או עז כי ִיָּולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה‬
     ‫ֵירצה לקרבן ִאֶּׁשה לה''‪ .‬אך כיוון שעל פי מגילת המקדש יש לעובר מעמד של נפש חיה כבר‬
     ‫בבטן אמו‪ ,‬הפסוק המקראי 'ושור או שה אֹתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד' מפורש ככולל גם‬

                                                                 ‫איסור על שחיטת בהמות הרות‪.‬‬

                                      ‫הפשר בקומראן‬

     ‫במגילות הראשונות שנתגלו בקומראן נמצאה סוגה מיוחדת של פרשנות המקרא‪ .‬במגילות אלה‬
     ‫הפרשן מצטט קטע רצוף מתוך תהלים או מתוך הנביאים ומפרש פסוק אחרי פסוק או ביטוי‬
     ‫אחרי ביטוי‪ .‬להסברים עצמם אופי ייחודי‪ :‬הם מבקשים לקשור את דברי הנביא או בעל המזמור‬
     ‫לאירועים מימי הפרשן‪ ,‬הווה אומר‪ ,‬הם רואים בטקסט המקראי נבואה הדנה ישירות בכת‬
     ‫קומראן או במצב הפוליטי של זמנה (השלטון הרומי בארץ־ישראל‪ ,‬המאבק בין כת קומראן‬

                                                          ‫לכתות יהודיות אחרות וכיוצא באלה)‪.‬‬
     ‫קטעים מסוג זה משתמשים לעתים תכופות במונח 'פשרו' כדי להציג את פרשנותם‪ ,‬ולכן‬
     ‫הכתיר המחקר סוגה פרשנית זה בכינוי 'פשר' קומראני‪ 27.‬למרות זאת כנראה לא יהיה זה נכון‬
     ‫לומר ש'פשר' הוא מונח טכני המתאר סוגת פרשנות‪ .‬בפירוש על בראשית ב־‪ 4Q252‬נעשה שימוש‬

                           ‫במילה זו במשמעות שאין לה ולא כלום עם המצב הפוליטי של תקופתו‪:‬‬

     ‫ברכות יעקוב‪' :‬ראובן בכורי אתה ורישית אוני יתר שאת ויתר עוז פחזתה כמים אל תותר‬
     ‫עליתה משכבי אביכה אז חללתה יצועיו עלה' [‪ ]....‬פשרו אשר הוכיחו אשר שכב עם בלהה‬

                                            ‫פילגשו‪ ,‬ו[א]מר בכו[רי ]א[תה‪ ]...‬ראובן הוא ראשית‪]...[...‬‬

     ‫(‪ ,4Q252‬טור ד‪ ,‬שורות ‪28)7–3‬‬

     ‫‪ 	27‬על הפשר ראו מאמרה של ב' ניצן‪' ,‬מגילות הפשרים מקומראן'‪ ,‬ומאמרו של ח' אשל‪' ,‬ההיסטוריה של עדת‬

                           ‫קומראן וההיבט ההיסטורי של ספרות הפשרים'‪ ,‬בקובץ זה‪.‬‬

‫‪405‬‬  ‫‪ 	28‬הציטוטים מ־‪ 4Q252‬על פי‪G. Brooke, ‘4QCommentary on Genesis A’, idem et al., Qumran Cave 4, :‬‬

                                         ‫‪XVII: Parabiblical Texts, Part 3 (DJD, 22), Oxford 1996, pp. 185–208‬‬
   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34