Page 26 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 26
יעקב כדורי
החיוב 'הוכח תוכיח את עמיתך' עורר עניין רב בימי בית שני .היו שראו בו תרופה לשנאה
שבלב ,שנאה מוצנעת שאין מודים בקיומה 22.אם ראובן העליב את שמעון או פגע בו בדרך
כלשהי ,אל לשמעון להסתיר את שנאתו בלבו; חובה עליו להוכיח את ראובן בפניו ,כדי שלא
'ישא עליו חטא' 23.החובה להוכיח איש את עמיתו חלה ככל הנראה על כל אדם ,ולכל הפחות
על כל עם ישראל ,אם לשפוט לפי הפסוק הבא ,המכוון במפורש ל'בני עמך'.
אך לא כך נתפרשו חוקים אלה בקומראן .רק לחבר הכת הייתה הזכות המיוחדת לקבל תוכחה,
ונאסר להוכיח את מי שאינו חבר בכת ,שמא יתגלו במהלך התוכחה פירושי תורה סודיים של
הכת .כפי שראינו לעיל ,סרך היחד אסר על אנשי קומראן 'להוכיח ולהתרובב עם אנשי השחת
ו ַל ְס ִתר את עצת התורה בתוך אנשי העול' ( ,1QSטור ט ,שורות .)17–16את אלה שאינם חלק מן
הקהל עדיף להניח בבערותם ,כדי שבבוא העת ,באותו יום שחברי הכת קראו לו 'יום נקם' ,יישאו
בעונשם מידי שמים .אך על חברי הכת חלה החובה להוכיח זה את זה .בהמשך הדברים בסרך
היחד צוו:
להוכיח דעת אמת ומשפט צדק לביחרי (=לבוחרי) דרך ,איש כרוחו כתכון העת ,להנחותם
בדעה וכן להשכילם ברזי פלא ואמת בתוך אנשי היחד.
( ,1QSטור ט ,שורות )19–17
להוכיח דעת אמת ומשפט צדק :להוכיח לפי הפירוש האמתי (של התורה) ומשפטי הצדק אשר בה.
לב[ו]חרי דרך :כלומר את אלה הבוחרים בדרך הנכונה ,שהם אנשי הכת .איש כרוחו( :ולגלות) לכל
אחד מאנשי הכת את סודות התורה ,איש לפי 'רוחו' (אולי :לפי שלב התפתחותו כחבר הכת) .כתכון
העת :ולפי מה שהולם את אותה תקופה.
איך יכלו אנשי הכת ליישב את פירושם הבדלני ל'הוכח תוכיח את עמיתך' עם הפסוק הבא מיד
אחר כך' ,ואהבת לרעך כמוך'? סביר להניח שהם פירשו כי הציווי הזה חל רק על הֵרע שהוא
'כמוך' ,דהיינו על חבר הכת.
לצד סוג זה של הוכחה ,שהייתה כעין פריווילגיה השמורה לאנשי הכת כדי להוליך אותם
בדרך הישר ,נמצא סוג אחר ,אשר היווה הליך משפטי בחיי הכת .לפי פירוש אחר של אותו
הפסוק ,חייב כל חבר בכת להוכיח את חברו ולהתרות בו לפני שאפשר יהיה להאשים אותו
רשמית בפני כל העדה .שני סוגים אלה של הוכחה מופיעים בזה אחר זה בסרך היחד ,המצווה
על החברים:
להוכיח איש את רעהו באמת וענוה ואהבת חסד לאיש.
אל ידבר אלוהיהי (=אל אחיהו) באף או בתלונה או בעורף [קשה או בקנאת] רוח רשע ,ואל
ישנאהו [בעור]ל[ת] לבבו ,כיא ביומ{יו} יוכיחנו ולוא ישא עליו עוון .וגם אל יביא איש על
רעהו דבר לפני הרבים אשר לוא בתוכחת לפני עדים.
( ,1QSטור ה ,שורה – 24טור ו ,שורה )1
22נושא השנאה המוצנעת (לעומת התוכחה המגולה) מופיע פעמים אחדות בספר משלי :י ,יח; כו ,כה–כו; 402
כז ,ה–ו; ראו גם :בן סירא יט 17–13 ,המפרש באריכות את ויקרא יט ,יז.
2 3החטא שמדובר בו אינו מפורש בפסוק .בן סירא ראה בו זעם שיכול להביא לעברות נוספות .אחרים
התייחסו לפסוק בתורה אחרת לחלוטין .ראוJ. Kugel, ‘On Hidden Hatred and Open Reproach: Early :
Exegesis of Leviticus 19:17’, HTR, 80 (1987), pp. 43–61
