Page 22 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 22
יעקב כדורי
כאמור הקטע שבידינו אינו שלם ,אך כל מי שמכיר את סיפור העקדה בבראשית כב יכול לראות 398
שהקטע שלפנינו נאמן לו ברוב פרטי הסיפור ,להוציא פרט משמעותי אחד :בתורה מופיע בסיפור
מלאך אחד בלבד ,המלאך המדבר בשמו של האל וקורא 'אברהם אברהם [ ]...אל תשלח ידך אל
הנער ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ממני'
(בראשית כב ,יא–יב) .לעומת זאת כאן נוכחת קבוצה של מלאכים ,או למען הדיוק ,שתי קבוצות:
'מלאכי הקודש' (המעמד העליון של המלאכים לפי ספר היובלים וכתבים אחרים) עומדים ובוכים
על גורלו של יצחק (שורה ;)4ואילו 'מלאכי המשטמה' (כינוי לשטן בספר היובלים) אינם בוכים
כלל ועיקר ,אדרבה ,הם 'שמחים ואומרים עכשו יאבד [ ]' (שורות .)6–5לצערנו אבד
סופה של השורה ,אך המשך הקטע הולך בעקבות הסיפור שבתורה16.
מה משמעותן של שתי קבוצות המלאכים? חוקרים כבר הצביעו על כך שמוטיב המלאכים
הבוכים בעקדת יצחק נמצא גם במדרשי חז"ל ,המאוחרים מאות שנים לקטע שלפנינו .כך למשל
בדרשה אחת בבראשית רבה נאמר:
'ויאמר אל תשלח ידך אל הנער' וגו' וסכין איכן היא? נשלו דמעות ממלאכי שרת עליה
ושחה .אמר לו [אברהם] :אחנקנו? אמר לו אל תשלח ידך אל הנער.
(בראשית רבה נו ,ז [מהדורת תיאודור–אלבק ,עמ' )]603
לפי מדרש זה בכו המלאכים עד אשר דמעותיהם נפלו על המאכלת שבידי אברהם והמסו אותה.
למרות זאת ביקש אברהם לקיים את מצות האל בכל מחיר ולכן שאל אם עליו לחנוק את יצחק
במו ידיו .והמלאך דייק בתשובתו' :אל תשלח ידך אל הנער'.
דרשה אחרת מבקשת לקשור את מוטיב המלאכים הבוכים לפסוק מתוך ספר ישעיה:
בשעה ששלח אבינו אברהם את ידו ליקח את המאכלת לשחוט את בנו בכו מלאכי שרת
הה"ד 'הן אראלם צעקו חוצה [מלאכי שלום מר יבכיון]' (ישעיה לג ,ז).
(בראשית רבה נו ,ה [מהדורת תיאודור–אלבק ,עמ' )]600
מדרש נוסף מספר שדמעות המלאכים גרמו לעיוורונו של יצחק בסוף ימיו:
בשעה שעקד אברהם אבינו את יצחק בכו מלאכי שרת שנ' 'הן אראלם צעקו חוצה' וגו'
רוב הצעותיו של ונדרקם לשחזור החלקים החסרים ,אך לא כולן .יש להדגיש שגם באותם המקומות
שהדבר נעשה ,אין אלו אלא ניחושים ,ואפשר שהטקסט המקורי היה שונה במעט או בהרבה מן השחזורים.
שחזורים אחרים הוצעו לאחרונה במאמריJ. Kugel, ‘Exegetical Notes on 4Q225 “Pseudo-Jubilees”’, :
DSD, 13 (2006), pp. 73–98
16בתורה המלאך קורא לאברהם ואומר לו' :כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה' (בראשית כב ,יב) .בקטע
שלפנינו כל שנותר משורה 8הוא האות עי"ן של המילה 'עתה' ,ומן הסתם ברווח שנותר ובהמשך בשורה
הבאה הופיעה פרפרזה של 'עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה'; אולי יש לשחזר את השורה הבאה (שנראה כי
יש בה שגיאה במקור)' :לי יהיה אהב' .אם כך ,זו התייחסות לתיאור המקראי של אברהם כאוהב אל ,כמו
בישעיה מא ,ח ובדברי הימים ב כ ,ז .תיאור זה של אברהם מופיע כאן כאילו על מנת שיסתור את סיומו
של סיפור העקדה וכדי לומר :עד עכשו היית ירא אלוהים ,ואילו מעתה והלאה תיקרא אוהב אלוהים .יצוין
שגם בספר היובלים השינוי הזה מופיע אחרי העקדה .בתום הניסיון הבא (והאחרון) של אברהם ,קבורת
שרה ,נאמר בספר היובלים על אברהם 'כי נמצא נאמן [וארך רוח] וִיָּכתב אֹהב ה' בֻלחות השמים' (יובלים
יט ,ט).
