Page 17 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 17
פרשנות המקרא בקומראן
[ ]...וכו[ל חוקיכה
ומשפטיכה הטובים בררתה לו ל[התהלך]
באור עולמים ותשימהו לכה בן בכור
במילים אחרות ,בנתנו לישראל את התורה הבהיר לו האל את כל החוקים הכתובים בה ('וכול
חוקיכה ומשפטיכה הטובים בררתה לו') ,כדי לאפשר לו 'להתהלך באור' התורה לעולם .בשל
זכותו המיוחדת קיבל העם גם מעמד מיוחד ,מעמד של 'בן בכור' .רמז נוסף לקשר זה בין מעמד
ישראל כ'בניו' של האל לבין קבלת חוקי התורה נמצא בשורה 10של הקטע:
[ ]לו חוקים צדיקים כאב לב[נו
ויש לשחזר כנראה[' :ותתן] לו חוקים צדיקים כאב לב]נו]' ,כלומר :אתה נתת לישראל את התורה
כשם שאב מנחיל לבנו עקרונות שלפיהם יחיה את חייו.
מוטיב פרשני זה נמצא במקורות נוספים מקומראן .הקטע הבא לקוח מתוך סדרת תפילות
שחר שנמצאו בקומראן ,והידועות בשם 'דברי המאורות':
הן
כול הגוים[ כא]ין נגדכה[ כ]תהוו ואפס נחשב[ו] לפניכה.
רק בשמכה[ הז]כרנו ולכבודכה ברתנו .ובנים
שמתנו לכה לעיני כול הגוים ,כיא קרתה
[לי]שראל בני בכורי ותיסרנו כיסר איש את
בנו
( ,4Q504קטעים ,2–1טור ג ,שורות 9)7–2
הפסקה פותחת בקביעה שאמנם 'כול הגוים[ כא]ין נגדכה[ כ]תהוו ואפס נחשב[ו] לפניכה' (ראו:
ישעיה מ ,יז) ,ואולם עם ישראל שונה משאר העמים :רק הוא קרוי בשם האל ורק הוא נברא לשם
תהילתו (שם מג ,ז) .בהתאם לכך ,לטענת מחבר הקטע ,קרא ה' את בני ישראל בניו (דברים יד,
א) וגם הכתיר אותם בתואר 'בני בכורי' (שמות ד ,כב) .כינויים אלה משקפים את העובדה ,שהוא
נתן להם את התורה כמו אב הנותן לבנו מערכת כללים להתנהג בהם .מאותה הסיבה ,אומרת
התורה כי 'כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך מיסרך' (דברים ח ,ה) רמז לעונשים שבהם מעניש
האל את ישראל כחלק מן החינוך האבהי שלו10.
רעיון זה מופיע גם בכתבים יהודיים אחרים מימי בית שני .למשל בספר בן סירא נאמר על
ישראל' :לכל גוי הקים שר וחלק ה' ישראל הוא' (בן סירא יז .)17 ,זו הרחבה של הכתוב 'בהנחל
עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גֻבֹלת עמים למספר בני ישראל .כי חלק ה' עמו יעקב חבל
נחלתו' (דברים לב ,ח–ט) .כאשר ברא האל את העולם ,מסביר בן סירא ,הוא יצר עמים רבים
ושונים ,ולכל אחד מהם השר (המלאך) שלו ששולט בו .לישראל ,לעומת זאת ,אין שר כזה ,כי
ישראל נשלט ישירות בידי האל ,ישראל הוא 'נחלת' האל .בכמה כתבי־יד יווניים של בן סירא
M. Baillet, ‘Paroles des luminaires (i)’, idem, Qumrân grotte 4, III: 4Q482–4Q520 (DJD, 7), Oxford 9
1982, pp. 137–167
10מוטיב זה קשור לנושא דומה בספרות החכמה' :מוסר ה' ,בני ,אל תמאס ,ואל ָתקֹץ בתוכחתו; כי את אשר
יאהב ה' יוכיח ,וכאב את בן ירצה' (משלי ג ,יא–יב)393 .
