Page 14 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 14

‫יעקב כדורי‬

‫לא כך סבר מחבר הקטע שלפנינו‪ .‬מתוך דבריו עולה כי ביום הראשון ברא האל את מושג האור‪:‬‬
‫'שחר הכין בדעת לבו'‪ .‬אור זה‪ ,‬כעין אור 'תאורטי'‪ ,‬יהיה מוכן ליום הרביעי‪ ,‬כשייבראו השמש‬
‫והירח והכוכבים‪ .‬הקביעה 'שחר הכין בדעת לבו' נועדה גם לנמק את חלוקת הבריאה ל'ימים'‪.‬‬
‫אם תחילתו של היום וסופו נקבעים לפי זריחת השמש או שקיעתה‪ ,‬איך נקבע אורכם של שלושת‬
‫הימים הראשונים‪ ,‬בטרם נבראה השמש? אם כבר ביום הראשון הכין האל את זמן זריחת השמש‬

      ‫ושקיעתה 'בדעת לבו'‪ ,‬אפשר היה לקבוע בדיוק מתי יתחילו היום הראשון‪ ,‬השני והשלישי‪.‬‬
‫פירוש זה לבראשית א‪ ,‬ג היה ידוע לסופרים אחרים בימי הבית השני‪ .‬כך למשל גורס ספר‬
‫היובלים (שנכתב בתחילת המאה השנייה לפסה"נ‪ ,‬וששרידי כמה עותקים שלו נתגלו במערות‬
‫קומראן)‪' :‬כי ביום הראשון ברא את השמים ממעל ואת הארץ [‪ ]...‬והחשך והאור והבקר והערב‬
‫אשר הכין בחכמת לבו' (יובלים ב‪ ,‬ב)‪ .‬הסברים דומים נמצאים בכתביו של פילון האלכסנדרוני‬

                         ‫(המחצית הראשונה של המאה הראשונה לסה"נ) ובחיבורים אחרים‪4.‬‬
‫מוטיב פרשני אחר בקטע שצוטט לעיל מתייחס לתפקידם של המלאכים בבריאה‪ .‬פרשנות‬
‫המקרא בימי בית שני הייתה חלוקה בשאלה אם המלאכים השתתפו בבריאה‪ .‬אחת מנקודות‬
‫המוצא הפרשניות לעניין זה יכולה להיות דברי אלוהים בבריאת האדם‪' :‬נעשה אדם בצלמנו‬
‫כדמותנו' (בראשית א‪ ,‬כו)‪ .‬דומה שהאל פונה אל נמען כלשהו; כלום לא נועדו מילים אלה‬
‫לאוזניהם של המלאכים (או‪ ,‬לפי מסורת אחרת‪ ,‬לחכמה האלוהית)? אם היו יצורים שמימיים‬
‫אלה מעורבים בבריאת האדם‪ ,‬שמא יצרו גם עצמים אחרים‪ :‬את גרמי השמים או את ההרים‬
‫והנהרות? יתרה מזו‪ ,‬אם כבר בתחילת פועלו האל אומר 'יהי אור'‪ ,‬האם היו מילים אלה פקודה‬
‫שניתנה על מנת שמישהו אחר יבצע אותה? לפי זה האל דיבר‪ ,‬והמלאכים‪ ,‬או החכמה האלוהית‪,‬‬

                       ‫או ה'מילה' האלוהית (כלומר הלוגוס)‪ 5,‬עסקו במלאכת הבריאה עצמה‪:‬‬

               ‫אשר עשית הכל בדברך [לוגוס]‬   ‫אלהי אבותינו ואדון הרחמים		‬
                    ‫למשול ביצורים אשר בראת‬  ‫ובחכמתך כוננת אנוש			‬

‫(חכמת שלמה ט‪ ,‬א–ב)‬

‫‪ ;)New York 1983, pp. 144–145‬בבלי‪ ,‬חגיגה יב ע"א‪ .‬דומה כי הסבר זה היה מוכר גם בקומראן‪ ,‬בטקסט‬                     ‫‪390‬‬
‫מקוטע (‪ ,4Q303‬שורות ‪ )6–4‬נאמר‪]' :‬לאור עולם ושמי טוה[ר ‪ /‬או]ר במקום תהווב[הו ‪] /‬כול מעשיהם עד‬
‫ק[' (תעתיק מלא ותצלום של הקטע ראו להלן‪ ,‬עמ' ‪ .)392‬השורה האמצעית המצוטטת מבהירה שטקסט‬
‫זה דן בבריאה‪ .‬דומה שבשורה השלישית הוזכרה מטרת בריאתו של אור זה‪ ,‬והיא‪ :‬כדי להאיר את 'כול‬
‫מעשיהם' (כנראה של ששת ימי הבריאה)‪ .‬אף שהמילה האחרונה שבקטע חסרה‪ ,‬סביר להניח שהאות 'ק'‬
‫עמדה בראש ביטוי כמו 'קץ העולם'‪ ,‬ואם כך לפנינו דוגמה נוספת של המוטיב הנדון כאן‪ .‬כיוצא בזה אנו‬
‫קוראים במקורות שונים שביום הראשון נברא אור מיוחד שבו ראה האל 'כל דבר יחד' (אריסטובולוס‪,‬‬
‫קטע ‪ ,5‬בתוך‪ :‬אוסביוס‪ ,‬הכנה לבשורה [‪ ,]Praeparatio Evangelica‬ספר יג‪ ,‬פרק יב‪ ,‬סעיף ‪ )9‬או 'את כל‬

                        ‫הבריאה' (חנוך ב כה‪ ,‬ג) או 'את כל החומר' (יוספוס‪ ,‬קדמוניות היהודים א‪ ,‬כז)‪.‬‬
‫	‪ 4‬פילון‪ ,‬על בריאת העולם‪ ,‬סעיף ‪ ;31‬חזון אברהם יז‪ ,‬יח (חיבור זה לא נכלל במהדורתו של כהנא‪ ,‬וראו‪:‬‬

                                                                        ‫צ'רלסוורת [שם עמ' ‪.)]697‬‬
‫	‪ 5‬משמעות המילה 'לוגוס' ביוונית היא 'מילה'‪ ,‬אך בהשפעת ההגות הנאו־אפלטונית השתמשו תכופות‬
‫ב'לוגוס' כדי לתאר ישות אלוהית או אפילו מתווך אלוהי‪ .‬ראו‪P. Borgen, ‘Logos was the True Light’, :‬‬

‫‪Novum Testamentum, 14 (1972), pp. 115–130; J.L. Moreno Martínez, ‘El Logos y la Creacion’,‬‬

                                                                    ‫‪Scripta Theologica, 15 (1983), pp. 381–419‬‬
   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19