Page 14 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 14
יעקב כדורי
לא כך סבר מחבר הקטע שלפנינו .מתוך דבריו עולה כי ביום הראשון ברא האל את מושג האור:
'שחר הכין בדעת לבו' .אור זה ,כעין אור 'תאורטי' ,יהיה מוכן ליום הרביעי ,כשייבראו השמש
והירח והכוכבים .הקביעה 'שחר הכין בדעת לבו' נועדה גם לנמק את חלוקת הבריאה ל'ימים'.
אם תחילתו של היום וסופו נקבעים לפי זריחת השמש או שקיעתה ,איך נקבע אורכם של שלושת
הימים הראשונים ,בטרם נבראה השמש? אם כבר ביום הראשון הכין האל את זמן זריחת השמש
ושקיעתה 'בדעת לבו' ,אפשר היה לקבוע בדיוק מתי יתחילו היום הראשון ,השני והשלישי.
פירוש זה לבראשית א ,ג היה ידוע לסופרים אחרים בימי הבית השני .כך למשל גורס ספר
היובלים (שנכתב בתחילת המאה השנייה לפסה"נ ,וששרידי כמה עותקים שלו נתגלו במערות
קומראן)' :כי ביום הראשון ברא את השמים ממעל ואת הארץ [ ]...והחשך והאור והבקר והערב
אשר הכין בחכמת לבו' (יובלים ב ,ב) .הסברים דומים נמצאים בכתביו של פילון האלכסנדרוני
(המחצית הראשונה של המאה הראשונה לסה"נ) ובחיבורים אחרים4.
מוטיב פרשני אחר בקטע שצוטט לעיל מתייחס לתפקידם של המלאכים בבריאה .פרשנות
המקרא בימי בית שני הייתה חלוקה בשאלה אם המלאכים השתתפו בבריאה .אחת מנקודות
המוצא הפרשניות לעניין זה יכולה להיות דברי אלוהים בבריאת האדם' :נעשה אדם בצלמנו
כדמותנו' (בראשית א ,כו) .דומה שהאל פונה אל נמען כלשהו; כלום לא נועדו מילים אלה
לאוזניהם של המלאכים (או ,לפי מסורת אחרת ,לחכמה האלוהית)? אם היו יצורים שמימיים
אלה מעורבים בבריאת האדם ,שמא יצרו גם עצמים אחרים :את גרמי השמים או את ההרים
והנהרות? יתרה מזו ,אם כבר בתחילת פועלו האל אומר 'יהי אור' ,האם היו מילים אלה פקודה
שניתנה על מנת שמישהו אחר יבצע אותה? לפי זה האל דיבר ,והמלאכים ,או החכמה האלוהית,
או ה'מילה' האלוהית (כלומר הלוגוס) 5,עסקו במלאכת הבריאה עצמה:
אשר עשית הכל בדברך [לוגוס] אלהי אבותינו ואדון הרחמים
למשול ביצורים אשר בראת ובחכמתך כוננת אנוש
(חכמת שלמה ט ,א–ב)
;)New York 1983, pp. 144–145בבלי ,חגיגה יב ע"א .דומה כי הסבר זה היה מוכר גם בקומראן ,בטקסט 390
מקוטע ( ,4Q303שורות )6–4נאמר]' :לאור עולם ושמי טוה[ר /או]ר במקום תהווב[הו ] /כול מעשיהם עד
ק[' (תעתיק מלא ותצלום של הקטע ראו להלן ,עמ' .)392השורה האמצעית המצוטטת מבהירה שטקסט
זה דן בבריאה .דומה שבשורה השלישית הוזכרה מטרת בריאתו של אור זה ,והיא :כדי להאיר את 'כול
מעשיהם' (כנראה של ששת ימי הבריאה) .אף שהמילה האחרונה שבקטע חסרה ,סביר להניח שהאות 'ק'
עמדה בראש ביטוי כמו 'קץ העולם' ,ואם כך לפנינו דוגמה נוספת של המוטיב הנדון כאן .כיוצא בזה אנו
קוראים במקורות שונים שביום הראשון נברא אור מיוחד שבו ראה האל 'כל דבר יחד' (אריסטובולוס,
קטע ,5בתוך :אוסביוס ,הכנה לבשורה [ ,]Praeparatio Evangelicaספר יג ,פרק יב ,סעיף )9או 'את כל
הבריאה' (חנוך ב כה ,ג) או 'את כל החומר' (יוספוס ,קדמוניות היהודים א ,כז).
4פילון ,על בריאת העולם ,סעיף ;31חזון אברהם יז ,יח (חיבור זה לא נכלל במהדורתו של כהנא ,וראו:
צ'רלסוורת [שם עמ' .)]697
5משמעות המילה 'לוגוס' ביוונית היא 'מילה' ,אך בהשפעת ההגות הנאו־אפלטונית השתמשו תכופות
ב'לוגוס' כדי לתאר ישות אלוהית או אפילו מתווך אלוהי .ראוP. Borgen, ‘Logos was the True Light’, :
Novum Testamentum, 14 (1972), pp. 115–130; J.L. Moreno Martínez, ‘El Logos y la Creacion’,
Scripta Theologica, 15 (1983), pp. 381–419
