Page 15 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 15

‫פרשנות המקרא בקומראן‬

               ‫המזמור שלפנינו מתמודד עם רעיונות כאלו‪ .‬מודגש כאן שלמלאכים לא היה כל חלק בבריאה‪,‬‬
               ‫לפחות לא בבריאת האור‪ .‬שהרי רק משברא האל את האור – 'אז ראו כול מלאכיו וירננו כי‬
               ‫הראם את אשר לוא ידעו'‪ .‬מגמה זו‪ ,‬השוללת מן המלאכים השתתפות בבריאת העולם‪ ,‬מצויה גם‬

                                                                           ‫במקורות נוספים מימי בית שני‪:‬‬

                    ‫אדוני ה'‪ ,‬הלא אתה דיברת בראשית כאשר יצרת את הארץ לבדך ותצו על העפר‪ 6‬ויתן לך‬
                                                                                                                               ‫אדם‬

                 ‫(חזון עזרא א‪ ,‬ד–ה)‬

                     ‫אנו רואים את מעשיו [של האל]‪ :‬את האור‪ ,‬את השמים והארץ‪ ,‬השמש‪ ,‬המים‪ ,‬החיות‬
                     ‫והצמחים‪ .‬כל אלה ברא אלוהים בלא ידיים ובלא עמל ובלא כל צורך למסייעים‪ ,‬אלא שהוא‬

                                                                                                   ‫[רק] חפץ בהם ומיד נבראו‪.‬‬

                 ‫(יוסף בן מתתיהו‪ ,‬נגד אפיון ב‪7)192 ,‬‬

               ‫ב‪ .‬מזמור זה אינו הדוגמה היחידה לדרך שבה חדרה פרשנות המקרא אל התפילה והמזמורים של‬
                                                                              ‫קומראן‪ .‬להלן דוגמה נוספת‪:‬‬

                                                                                   ‫שמכה‪ִ .‬פלגתה נחלתו לשכן ִשמכה שמה[‬
                                                                                           ‫ִהיאה צבי תבל ארצכה ועליה שע[‬

                                                                                         ‫עינכה עליאה וכבודכה ֵי ָר ֶאה שם ל[‬
                                                                                        ‫]לזרעו לדורותם א ֻחזת עולמים‪ .‬וכו[ל‬

                                                                                            ‫]ומשפטיכה הטובים בררתה לו ל[‬
                                                                                       ‫באור עולמים ותשימהו ְל ָכה בן בכור[‬
                                                                                         ‫כמוהו לשר ומושל בכול תבל ארצכה‬
                                                                                 ‫ע[טרת] שמים וכבוד שחקים סמכת[ה עליו‬
                                                                                    ‫◦[     ]ומלאך שלומכה בעדתו וה[‬
                                                                          ‫[     ]לו חוקים צדיקים כאב לב[נו‪ ,‬לאמור?]‬
                                                                          ‫] אהבת<י>‪ִ .‬תדבק נפשכה לע◦[       ‬

                                                                                              ‫]ה כי בם כבודכ[ה‪]...‬ה    [‬

                 ‫(תפילה על האל ועל ישראל‪ ,4Q369 ,‬קטע ‪ ,1‬טור ב‪ ,‬שורות ‪8)12–1‬‬

               ‫במבט ראשון קשה להבחין מה נושאו של הקטע ואל מי דוברים בו‪ .‬אך לאחר עיון מתברר‬
               ‫שלפנינו קטע המכוון אל האל‪ ,‬ושנושא הקטע הוא יעקב‪ .‬המילה הראשונה היא כנראה סוף‬
               ‫המשפט שקדם לה‪ ,‬ואחריה אנו קוראים‪' :‬פלגתה נחלתו לשכן שמכה שמה'‪ ,‬כלומר‪ :‬אתה‪,‬‬

                 ‫	‪ 6‬כלומר האל יצר לבדו לא רק את הארץ‪ ,‬אלא גם את האדם‪ :‬הוא אמנם אמר קודם ליצירתו 'נעשה [ברבים]‬
                              ‫אדם'‪ ,‬אך מילים אלה לא הופנו אל המלאכים‪ ,‬אלא אל העפר‪ ,‬אשר ממנו נוצר אדם הראשון‪.‬‬
                                                                                                       ‫‪ 	7‬התרגום שלי‪.‬‬

                 ‫	‪ 8‬טקסט זה פורסם לראשונה בכותרת 'תפילת אנוש'‪H. Attridge & J. Strugnell, ‘4QPrayer of Enosh’, :‬‬

                      ‫‪H. Attridge et al., Qumran Cave 4, VIII: Parabiblical Texts, Part 1 (DJD, 13), Oxford 1994,‬‬

                 ‫‪ .pp. 356–357‬לפירושו של הטקסט ראו‪J.L. Kugel, ‘4Q369 “Prayer of Enosh” and Ancient Biblical :‬‬

‫‪391 Interpretation’, DSD 5 (1998), pp. 119–148‬‬
   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20