Page 19 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 19

‫פרשנות המקרא בקומראן‬

     ‫במקור‪ .‬למשל אם פסוק מכיל מילה סתומה בעיניו או מונח שנראה לו בעייתי‪ ,‬המחבר יכול‬
     ‫לצטט את הפסוק בשלמותו ולהחליף את המילה הקשה במילה המתאימה לאופן שבו הוא מבין‬
     ‫את משמעות המשפט כולו‪ .‬לחלופין הוא יכול לצטט צירוף מילים סתום ככתבו אך לעטוף אותו‬
     ‫במשפט משלו שינהיר את הביטוי הסתום‪ .‬טכניקה דומה ננקטה בקטעים גדולים יותר‪ ,‬בעיקר‬
     ‫סיפורים מקראיים‪ .‬למשל אם לא ברור איך התרחש אירוע מסוים בסיפור‪ ,‬או מדוע הוא קרה כך‬
     ‫ולא אחרת‪ ,‬המפרש יספר את הסיפור מחדש וימלא את החסר‪ .‬פרשנות בשיטת המקרא המשוכתב‬
     ‫מצויה במידה גדושה אצל יוספוס בספרו קדמוניות היהודים וכן בספר החיצוני קדמוניות המקרא‪.‬‬
     ‫אך היא הופיעה בשפע עוד קודם לכן בספר היובלים (תחילת המאה השנייה לפסה''נ) ובכתבים‬
     ‫רבים מקומראן‪ ,‬דוגמת המגילה החיצונית לבראשית (חיבור ארמי שנכתב אולי במאה הראשונה‬
     ‫לפסה''נ)‪ .‬חשוב לציין שמחברי חיבורים אלה לא שכתבו את המקרא מתוך דחף יצירתי‪ ,‬כפי‬
     ‫שסברו חוקרים אחדים‪ ,‬כי אם בכוונת מכוון להסביר את מה שאין התורה מסבירה‪ ,‬הווה אומר‬

           ‫כדי לפתור בעיות ולסתום פערים‪ .‬בעמודים הבאים אצביע על כמה דוגמאות לתהליך זה‪.‬‬
     ‫א‪ .‬סיפור אברהם ושרה היורדים מצרימה מעלה כמה תמיהות פרשניות‪ .‬לפני שהם נכנסים‬
     ‫לארץ מצרים‪ ,‬פונה אברהם לאשתו ואומר‪' :‬הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את‪ .‬והיה כי יראו‬
     ‫אֹתך המצרים ואמרו אשתו זאת‪ ,‬והרגו אֹתי ואֹתך ְי ַחיו‪ .‬אמרי נא אחֹתי את‪ ,‬למען ייטב לי בעבורך‬
     ‫ו ַחיתה נפשי בגללך' (בראשית יב‪ ,‬יא–יג)‪ .‬אברהם נראה כאן מוג לב‪ :‬הוא מוכן להניח לגבר אחר‬
     ‫לקחת את אשתו ובלבד שיציל את חייו שלו‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬כאשר הדבר אשר מפניו חשש מתרחש‪,‬‬
     ‫ושרה נלקחת ממנו‪ ,‬אין הוא משמיע ולו מילה אחת של מחאה (גם היא אינה פוצה את פיה) –‬
     ‫ואף נראה כאילו הוא זוכה לטובת הנאה ממעמדו כגיסו של פרעה‪' :‬ולאברם היטיב בעבורה‪ ,‬ויהי‬
     ‫לו צאן ובקר וחמֹרים ועבדים ושפחֹת ואתֹנֹת וגמלים' (שם‪ ,‬טז) – האם לזה כיוון אברהם באמרו‬

                                                                      ‫'למען ייטב לי בעבורך'?!‬
     ‫במגילה החיצונית לבראשית‪ ,‬שבה מושמים הדברים בפי אברהם בגוף ראשון‪ ,‬מתוארים‬

                                                              ‫אירועים אלו בצורה אחרת לגמרי‪:‬‬

                                               ‫]א כען חלפנא ארענא ועלנא לארע בני חם לארע מצרין‬

     ‫וחלמת אנה אברם חלם בלילה מעלי לארע מצרין וחזית בחלמי [וה]א ארז חד ותמרא |‬

     ‫חדא ‪] ...[ ...‬וב[ני] אנוש אתו ובעון למקץ ולמעקר ל[א]רזא ולמשבוק תמרתא בלחודיהה |‬

     ‫ואכליאת תמרתא ואמרת אל תקוצו ל[א]רזא ארי תרינא מן שרש‪... ...‬א ושביק ארזא בטלל‬

                                                                                         ‫תמרתא | ולא [אתקץ]‬

     ‫ואתעירת בליליא מן שנתי ואמרת לשרי אנתתי חלם | חלמת [אנה וא]דחל [מן] חלמא דן‬

     ‫ואמרת לי אשתעי לי חלמך ואנדע ושרית לאשתעיא לה חלמא דן | [וחוית] ל[ה פשר] חלמא‬

     ‫[דן ו]אמ[רת] ‪ ...‬די יבעון למקטלני ולכי למשבק [ב]רם דא כול טבות | [די תעבדין עמי]‬

     ‫בכול אתר די [נהוה בה אמרי] עלי די אחי הוא ואחי בטליכי ותפלט נפשי בדיליכי | [‪...‬יבעון]‬

                                               ‫לאע[ד]יותכי מני ולמקטלני ובכת שרי על מלי בליליא דן‬

     ‫(‪ ,1QapGen‬טור יט‪ ,‬שורות ‪14)21–13‬‬

                                                                                        ‫תרגום‪:‬‬

                                               ‫אז עברנו את ארצנו‪ ,‬ובאנו לארץ בני חם‪ ,‬לארץ מצרים‪.‬‬

‫‪395‬‬  ‫‪ 1	 4‬כל הציטוטים מתוך‪J.A. Fitzmyer, The Genesis Apocryphon of Qumran Cave 1: A Commentary3, :‬‬

                                                                                                                 ‫‪Rome 2004‬‬
   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24