Page 18 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 18
יעקב כדורי
נוספו המילים' :אשר הוא בכורו גידלו במוסר' 11.תוספת זו נועדה להבהיר שישראל אינו רק
נחלת האל ,אלא הוא גם בחינת בכורו של האל – בכור במובן זה שהאל גידלו ב'מוסר' ,כלומר:
שנתן לו את התורה.
מוטיב זה נמצא גם במזמורי שלמה:
ואהבתך לזרע אברהם בית ישראל משפטיך על כל הארץ ברחמים
להשיב נפש שומעת מפתיות בשגגה מוסרך אלינו כאל בן בכור יחיד
(מזמורי שלמה יח ,ג–ד)
הד נוסף למוטיב זה נמצא בחיבור המכונה 'קדמוניות המקרא' ,שם אומרים בני קורח' :לא אבינו
הולידנו כי אם אל שדי יצרנו .ועתה אם נלך בדרכיו נהיה בניו' (קדמוניות המקרא טז ,ה)12,
כלומר :אין אבינו קורח מי שבאמת נתן לנו חיים ,כי אם האל .ואם רק נלך בדרכיו ונקיים את
חוקי התורה ,אז נהיה בניו במלוא המובן .אותו מוטיב פרשני נמצא גם בספרות חכמה מקומראן,
בקטע הפונה אל בני ישראל:
ואתה ָּב ֶזה כבדהו ,בהתקדשכה לו כאשר שׂמכה לקדוש קודשים [לכול] תבל ,ובכול [ ]ל[ים]
הפיל גורלכה .וכבודכה הרבה מואדה (=מאוד) וישימכה לו בכור ב[...
( ,4Q418קטע ,81שורות 13)5–3
נראה שמובנם של דברים אלו הוא שהאל בחר בישראל מכל העמים להיות לו 'ממלכת כהנים
וגוי קדוש' (שמות יט ,ו) ,והניסוח 'וישימכה לו בכור' מבטא את הקו הפרשני שלפיו בכורת
ישראל היא מעמד מיוחד שניתן לעם ישראל מכוח קבלת התורה.
המקרא משוכתב ומוסבר
המזמורים ,התפילות והקטע מספרות החכמה המצוטטים לעיל משקפים פרשנות לפסוקים
מקראיים ,אך ברור שהחיבורים הללו לא נועדו מלכתחילה לעסוק בפרשנות המקרא .לעומתם
נמצאו בקומראן חיבורים שנכתבו כדי לפרש ולהסביר חלקים בתורה.
פרשנות המקרא המוכרת ביותר כיום היא הפרשנות המצהירה על עצמה בתור כזאת :המפרש
מביא פסוק או ביטוי מן המקרא ואחר כך מסביר אותו .צורת פרשנות זו קיימת בקומראן בסוגה
המכונה 'פשר' ,ומחוץ לקומראן הגיעה לידינו מאותה התקופה בכתבי פילון האלכסנדרוני,
שבפירושיו וב'שאלות ותשובות' שלו נהג לצטט פסוק ולפרשו .מאוחר יותר ,במאה השלישית
והרביעית לסה"נ ,הייתה צורת פרשנות זו ַלשכיחה ביותר הן בכתבי פרשנים נוצרים הן בספרות
חז"ל .אך לא תמיד הייתה זו הצורה הרווחת בפרשנות הטקסט המקראי.
כתיבת פרפרזה של המקרא ,שיטה המכונה 'שכתוב המקרא' ,הייתה נפוצה הרבה יותר.
במקום לצטט פסוק או קטע כלשונו ,המחבר כותב נוסח משלו ,שנועד להסביר קושי הקיים
1 1ראו :ספר בן סירא השלם( 2מהדורת מ"צ סגל) ,ירושלים תשל"ב ,עמ' קג ,קו. 394
1 2אף חיבור זה לא נכלל במהדורת כהנא ,וראו :קדמוניות המקרא (מהדורת א"ש הרטום) ,תל־אביב תשכ"ח,
עמ' .51
J. Strugnell & D.J. Harrington, ‘4QInstructiond’, idem, Qumran Cave 4, XXIV: Sapiential Texts, 1 3
.Part 2: 4QInstruction (Mûsār lĕ Mēvîn): 4Q415ff. (DJD, 34), Oxford 1999, pp. 211–474לאזכור נוסף
של מוטיב זה בקומראן ,ראו ,4Q418 :קטע ,8 ,שורה ,4Q417 ;12קטע ,1טור ,2שורה ,17ראו :סטרגנל
והרינגטון ,‘4QInstructionc’ ,שם ,עמ' .210–143
