Page 18 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 18

‫יעקב כדורי‬

‫נוספו המילים‪' :‬אשר הוא בכורו גידלו במוסר'‪ 11.‬תוספת זו נועדה להבהיר שישראל אינו רק‬
‫נחלת האל‪ ,‬אלא הוא גם בחינת בכורו של האל – בכור במובן זה שהאל גידלו ב'מוסר'‪ ,‬כלומר‪:‬‬

                                                                       ‫שנתן לו את התורה‪.‬‬
                                                    ‫מוטיב זה נמצא גם במזמורי שלמה‪:‬‬

                        ‫ואהבתך לזרע אברהם בית ישראל‬   ‫משפטיך על כל הארץ ברחמים	‬
                     ‫להשיב נפש שומעת מפתיות בשגגה‬    ‫מוסרך אלינו כאל בן בכור יחיד	‬

‫(מזמורי שלמה יח‪ ,‬ג–ד)‬

‫הד נוסף למוטיב זה נמצא בחיבור המכונה 'קדמוניות המקרא'‪ ,‬שם אומרים בני קורח‪' :‬לא אבינו‬
‫הולידנו כי אם אל שדי יצרנו‪ .‬ועתה אם נלך בדרכיו נהיה בניו' (קדמוניות המקרא טז‪ ,‬ה)‪12,‬‬

‫כלומר‪ :‬אין אבינו קורח מי שבאמת נתן לנו חיים‪ ,‬כי אם האל‪ .‬ואם רק נלך בדרכיו ונקיים את‬

‫חוקי התורה‪ ,‬אז נהיה בניו במלוא המובן‪ .‬אותו מוטיב פרשני נמצא גם בספרות חכמה מקומראן‪,‬‬

                                                               ‫בקטע הפונה אל בני ישראל‪:‬‬

‫ואתה ָּב ֶזה כבדהו‪ ,‬בהתקדשכה לו כאשר שׂמכה לקדוש קודשים [לכול] תבל‪ ,‬ובכול [ ]ל[ים]‬

                          ‫הפיל גורלכה‪ .‬וכבודכה הרבה מואדה (=מאוד) וישימכה לו בכור ב[‪...‬‬

‫(‪ ,4Q418‬קטע ‪ ,81‬שורות ‪13)5–3‬‬

‫נראה שמובנם של דברים אלו הוא שהאל בחר בישראל מכל העמים להיות לו 'ממלכת כהנים‬
‫וגוי קדוש' (שמות יט‪ ,‬ו)‪ ,‬והניסוח 'וישימכה לו בכור' מבטא את הקו הפרשני שלפיו בכורת‬

                             ‫ישראל היא מעמד מיוחד שניתן לעם ישראל מכוח קבלת התורה‪.‬‬

                            ‫המקרא משוכתב ומוסבר‬

‫המזמורים‪ ,‬התפילות והקטע מספרות החכמה המצוטטים לעיל משקפים פרשנות לפסוקים‬
‫מקראיים‪ ,‬אך ברור שהחיבורים הללו לא נועדו מלכתחילה לעסוק בפרשנות המקרא‪ .‬לעומתם‬

                        ‫נמצאו בקומראן חיבורים שנכתבו כדי לפרש ולהסביר חלקים בתורה‪.‬‬
‫פרשנות המקרא המוכרת ביותר כיום היא הפרשנות המצהירה על עצמה בתור כזאת‪ :‬המפרש‬
‫מביא פסוק או ביטוי מן המקרא ואחר כך מסביר אותו‪ .‬צורת פרשנות זו קיימת בקומראן בסוגה‬
‫המכונה 'פשר'‪ ,‬ומחוץ לקומראן הגיעה לידינו מאותה התקופה בכתבי פילון האלכסנדרוני‪,‬‬
‫שבפירושיו וב'שאלות ותשובות' שלו נהג לצטט פסוק ולפרשו‪ .‬מאוחר יותר‪ ,‬במאה השלישית‬
‫והרביעית לסה"נ‪ ,‬הייתה צורת פרשנות זו ַלשכיחה ביותר הן בכתבי פרשנים נוצרים הן בספרות‬

                      ‫חז"ל‪ .‬אך לא תמיד הייתה זו הצורה הרווחת בפרשנות הטקסט המקראי‪.‬‬
‫כתיבת פרפרזה של המקרא‪ ,‬שיטה המכונה 'שכתוב המקרא'‪ ,‬הייתה נפוצה הרבה יותר‪.‬‬
‫במקום לצטט פסוק או קטע כלשונו‪ ,‬המחבר כותב נוסח משלו‪ ,‬שנועד להסביר קושי הקיים‬

                          ‫‪ 1	 1‬ראו‪ :‬ספר בן סירא השלם‪( 2‬מהדורת מ"צ סגל)‪ ,‬ירושלים תשל"ב‪ ,‬עמ' קג‪ ,‬קו‪.‬‬   ‫‪394‬‬
‫‪ 1	 2‬אף חיבור זה לא נכלל במהדורת כהנא‪ ,‬וראו‪ :‬קדמוניות המקרא (מהדורת א"ש הרטום)‪ ,‬תל־אביב תשכ"ח‪,‬‬

                                                                                          ‫עמ' ‪.51‬‬

‫‪J. Strugnell & D.J. Harrington, ‘4QInstructiond’, idem, Qumran Cave 4, XXIV: Sapiential Texts, 1	 3‬‬

‫‪ .Part 2: 4QInstruction (Mûsār lĕ Mēvîn): 4Q415ff. (DJD, 34), Oxford 1999, pp. 211–474‬לאזכור נוסף‬
‫של מוטיב זה בקומראן‪ ,‬ראו‪ ,4Q418 :‬קטע‪ ,8 ,‬שורה ‪ ,4Q417 ;12‬קטע ‪ ,1‬טור ‪ ,2‬שורה ‪ ,17‬ראו‪ :‬סטרגנל‬

                                                    ‫והרינגטון‪ ,‘4QInstructionc’ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.210–143‬‬
   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23