Page 239 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני
P. 239

‫‪ /‬תיאוריה האמנותיים של המאגיה בארץ־ישראל ‪/ 237 /‬‬

‫ובזאת חשיבותה‪ .‬בחינה מדוקדקת של איברי גופה מורה כי הראש החזיתי הגדול‪ ,‬שממנו‬
‫נשלחות שערות ישרות לשני צדדיו‪ ,‬הוא מאפיין של רבות מדמויות הקערות‪ .‬גם הפה‬
‫הפעור נראה על מקצת הקערות (קערות ‪ ,)14–12‬וכך גם הגוף החזיתי והגפיים הישרות‪.‬‬
‫אצבעות הידיים והרגליים יוצאות מנקודה אחת בקצה כל גף ונשלחות לכיוונים שונים‪.‬‬

                           ‫דוגמה לעיצוב כזה ראינו על קערות אחדות (לעיל איור ‪.)IV:11‬‬
‫הדמיון בין הדמויות הללו יכול להצביע על קשר בין ארץ־ישראל לבבל ועל השפעות‬
‫הדדיות בין זו לזו‪ .‬שקד ונווה כבר הראו קשרים ספרותיים בתוכן הטקסטים‪ 531,‬וכאן אנו‬
‫רואים שהקשר מתקיים גם מן הבחינה האמנותית‪ .‬מאחר שאין בידינו עדויות נוספות‬
‫של תיאור דמויות הקשורות במאגיה על חפצים מארץ־ישראל קשה לקבוע נחרצות מה‬
‫מהות ההשפעה ומאיזה כיוון הגיעה‪ ,‬אולם אין ספק שהיא קיימת‪ .‬יש להניח שכותב‬
‫הקמע מציפורי הכיר קערות השבעה או שהכיר את הסמלים המקובלים במסופוטמיה‪,‬‬

                        ‫שאמורים להיות קיימים בדמות כדי לזהותה כדמונית או אנושית‪.‬‬
‫במרכז גופה של הדמות שעל הקמע מציפורי יש אותיות‪ .‬השימוש בטקסט כחלק‬

                                   ‫מהאיקונוגרפיה של הציור נראה גם בקערות ההשבעה‪.‬‬
‫האיקונוגרפיה של שתי לוחיות הקמע מצביעה על קשר הדוק בין ארץ־ישראל‪,‬‬
‫שהלוחיות נמצאו בה‪ ,‬לבין בבל‪ ,‬שראינו בה את התעשייה הענפה של קערות ההשבעה‪.‬‬
‫הדמות המתוארת על לוחית הקמע מציפורי ייחודית לסביבה שבה נמצאה ואין לה אח‬
‫ורע בקרב ממצאי האמנות המקומית‪ .‬עם זאת נראה שאין לערער על כך שהיא נעשתה‬
‫בארץ־ישראל‪ ,‬שעשרות לוחיות קמע מגולגלות נתגלו בה‪ .‬הלוחיות עשויות כפי שעשויה‬
‫הלוחית מציפורי למעט העובדה שאין עליהן עיטור פיגורטיבי‪ .‬מצד אחר‪ ,‬הדמיון הרב‬
‫בעיצוב הדמות הארץ־ישראלית לעיצוב הדמויות מבבל מעיד על קיומו של קשר בין‬
‫האזורים גם במה שנוגע לאמנות ולא רק לטקסטים‪ .‬הקשר הזה מעלה שאלות מהותיות‪:‬‬
‫האם ההשפעה האמנותית חלה רק בכיוון אחד? האם אנשי בבל יצרו אמנות מאגית‬
‫בלבד? מדוע לא יצרו אמנות רשמית כזו שנראית בבתי הכנסת בארץ־ישראל? אם אנשי‬
‫ארץ־ישראל ראו את הקערות ואף הושפעו מהן‪ ,‬מדוע לא נעשו הקערות חפצים נפוצים‬
‫גם בארץ־ישראל? מדוע נשארו האמנים בארץ־ישראל נאמנים לריקוע לוחיות המתכת?‬
‫נראה שעל מרבית השאלות הללו אי־אפשר לענות‪ ,‬בעיקר מחוסר עדויות טקסטואליות‬

                                                   ‫וארכאולוגיות‪ ,‬אולם יש חשיבות בהצגתן‪.‬‬
‫על שתי הלוחיות‪ ,‬זו מאמאוס וזו מציפורי‪ ,‬נחש האורובורוס הוא חלק מהקומפוזיציה‪.‬‬
‫בלוחית מציפורי הוא מקיף את הטקסט ומשמש מסגרת כמו בתליוני הקמע ובקערות‬
‫ההשבעה‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬חלקי הנחש ששרדו בלוחית מעידים כי גופו היה מעוטר בפסים‬
‫דקים אנכיים לכל אורכו‪ ,‬כעיטורו בקמעות ובקערות‪ .‬כידוע היה מוטיב זה נפוץ בשימוש‬
‫במאגיה ברחבי המזרח והוא דוגמה טובה לתפוצתם של סמלים אמנותיים בין דתות‬

                                                                      ‫‪ 	531‬הנ"ל‪ ,‬קללות ולחשים‪ ,‬עמ' ‪.21–20‬‬
   234   235   236   237   238   239   240   241   242   243   244