Page 241 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני
P. 241

‫‪ /‬תיאוריה האמנותיים של המאגיה בארץ־ישראל ‪/ 239 /‬‬

‫הנושאים סמלי דת מובהקים כגון מנורה או צלב שימשו בוודאי את היהודים או את‬
‫הנוצרים‪ .‬ברוח הסינקרטיזם ששררה בתקופה זו באזור שימשו סמלי דת אנשים בני דתות‬
‫שונות‪ ,‬תופעה שבאה לידי ביטוי גם בהקשרים מאגיים אחרים‪ ,‬לדוגמה שימוש בשמות‬
‫אלים ומלאכים יהודיים ונוצריים בפיהם של בני דתות אחרות‪ .‬לעתים שימשו סמלים‬
‫במשמעותם המקורית ולעתים שונתה משמעותם לפי צרכיו של המשתמש‪ .‬אפשר אם‬
‫כך להסיק כי צלמיות ששימשו קהל נוצרי אינן רק בגדר המשך של המסורת הפגאנית‪,‬‬
‫כפי שהציע אבי־יונה‪ 533,‬אלא גם פיתוח נוצרי של הסמליות הפגאנית במצרים הקופטית‪.‬‬
‫מסקנה זו עולה מתנוחת האורנס ומתנוחת הצלמיות בעלות הידיים הפשוטות לצדדים‪,‬‬

                                    ‫אשר מקורן בעולם הפגאני והמשכן בצלמיות נוצריות‪.‬‬
‫צלמיות ולוחות מראה שאינם נושאים מראות אך בהחלט אפשר לשייכם לקבוצת‬
‫חפצים זו מעידים כי קיומן של המראות אינו בהכרח בעל חשיבות למשמעות החפץ‪ ,‬וכי‬

                                                    ‫יש חשיבות גם לסמלים המופיעים עליו‪.‬‬
‫הצלמיות מראות המשכיות של המסורת הפגאנית‪ ,‬שבה העיניים הן האיבר בעל‬
‫החשיבות הרבה ביותר ולפיכך הן מטופלות ביתר הקפדה אפילו בצלמיות שעיבודן גס‬
‫ביותר‪ .‬מולטון כבר טען שבצלמיות אלה יש עדות למיזוג של הפגאניות עם הנצרות‪.‬‬
‫פולחן עשתורת — האלה האם‪ ,‬חבר לאמונה של הסקרמנט נותן החיים‪ 534.‬זליגמן‪ ,‬בספרו‬
‫על העין הרעה‪ ,‬טוען שאחד האמצעים להתגוננות מפני רע הוא השימוש בחפץ או‬

             ‫באיבר הגוף אשר גורם לקללה‪ ,‬יתכן שבצלמיות האיבר הזה הוא העיניים‪535.‬‬
‫ציורי עיניים רבים שימשו להגנה מפני עין רעה כבר ביוון העתיקה‪ 536.‬נראה כי‬
‫אותה השיטה ננקטה גם במראות‪ .‬המראה מחזירה קרניים אל המקור שממנו נשלחו‬
‫ובכך מגנה מפני עין רעה‪ .‬בלוחות נעדרי מראות משמשים סמלי הדת כגון צלב או עיני‬
‫הצלמיות בתפקיד זה ומעניקים את ההגנה הנדרשת‪ .‬בחפצים בעלי מראות הסמלים הם‬

                                                                         ‫בגדר תוספת למראה‪.‬‬
‫אם נשווה את החשיבות האסתטית של עיטור הקערות לזו של עיטור לוחות המראה‬
‫נוכל להבחין בנקל שזו של לוחות המראה הייתה רבה יותר‪ .‬יש להניח שבסיס התופעה‬
‫טמון בכך שלוחות המראה והצלמיות נתלו על קיר בבית או הונחו במקום גלוי לעין‬
‫בניגוד לקערות‪ ,‬שהיו טמונות תחת הרצפה ונעשו בבית המלאכה בלי קשר ללקוח‬
‫מסוים‪ .‬חפצים אלה היו מוצר מוגמר שנמכר בחנויות ויש להניח שעיטוריהם המוקפדים‬
‫העלו את ערכם האסתטי והיו שיקול של הקונים בעת הרכישה וגורם בקידום מכירתם‪.‬‬

         ‫אבי־יונה‪ ,‬רכיבים מזרחיים‪ ,‬עמ' ‪.122‬‬    ‫‪	533‬‬
‫מולטון‪ ,‬אפיגרפיה וארכאולוגיה‪ ,‬עמ' ‪.80–79‬‬       ‫‪5	 34‬‬
                                               ‫‪5	 35‬‬
               ‫זליגמן‪ ,‬עין הרע‪ ,‬עמ' ‪.276 ,145‬‬  ‫‪5	 36‬‬
   ‫ווקוסבוביץ'‪ ,‬מלאכים ושדים‪ ,‬עמ' ‪.55–54‬‬
   236   237   238   239   240   241   242   243   244   245   246