Page 245 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני
P. 245
/ 243 /
/פרק חמישי /
האמנות המאגית :בין בבל לארץ־ישראל
כדי להבין טוב יותר את האמנות המאגית היהודית של שלהי העת העתיקה יש לעמוד
על מאפייניה הייחודיים ועל סמליה רבי המשמעות ולהשוות בינה לבין סוגי אמנות
אחרים .כמו כן יש להציג ולפרש את ההתייחסות של היהדות אל המאגיה ואל אמנות
הדמות כפי שהיא עולה מהחפצים המאגיים ועיטוריהם לנוכח המציאות בשני האזורים
שבהם היו מרוכזות שתי הקהילות היהודיות הגדולות ,בבל וארץ־ישראל .תוך כדי כך
נוכל לברר אם השוני המהותי בין הביטויים החזותיים־אמנותיים של המאגיה בשני
האזורים מקורו בגישות שונות של הקהילות אל האמנות ואל המאגיה או שהוא פרי
המרחק הגאוגרפי בין שתי הקהילות ,שזימן לכל אחת מהן השפעות מקומיות אחרות.
כלומר האם קיומם ומאפייניהם של התיאורים הפיגורטיביים על החפצים המאגיים
היהודיים הוא תלוי מקום ולא בהכרח תלוי דת או תרבות ,או שהוא תלוי בדת ובתרבות
ולאו דווקא במקום?537
אחת השאלות העולות מתוך המחקר נסבה על מהות הקשר בין הקהילה היהודית
בארץ־ישראל לבין הקהילה היהודית בבבל ,לפחות בכל הקשור לעיסוק במאגיה
ובביטוייה החומריים .חוקרים ובהם שאול שקד ,גידי בוהק ,ישעיהו גפני ואחרים עמדו
על הגישות השונות לעיסוק במאגיה ועל השתקפות המאגיה בספרות כפי שבאו
לידי ביטוי בשני האזורים 538.נווה ושקד לדוגמה עוסקים במקורות ארץ־ישראליים
המופיעים בטקסטים בקערות ההשבעה ורעיונות וביטויים שמקורם בספרות ההיכלות,
אשר מופיעים בטקסטים המאגיים בארץ־ישראל ובבבל .המשותף לחוקרים אלה הוא
התמקדותם בטקסטים ,ואילו כאן נוסף הנדבך האמנותי.
כדי לעמוד על מהות הקשר בין הקהילה היהודית בבבל לקהילה היהודית בארץ־
ישראל ביחסן אל האמנות המאגית יש לשאול שתי שאלות בדבר הציורים שעל החפצים
המאגיים מכל אחת מהקהילות )1( :מהו מקומו של הציור בתפקידו המאגי של החפץ?
יש לציין שהסיבות להבדלים יכולות להיות טכניות לחלוטין :קל יותר לצייר על קערת חרס 5 37
מלחרוט על קמע ממתכת ,ואפילו מהבדלים בין סוגות שונות של טקסטים מאגיים ,כלומר מסיבה 538
כלשהו השתרש המנהג להוסיף ציורים על חלק מהקערות ,ובקמעות לא היה נהוג לעשות זאת,
ורק מקרה הוא שסוג ממצא אחד בא מבבל והאחר מארץ־ישראל.
סיכום מפורט של דעת החכמים על המאגיה ראו אצל בוהק ,המאגיה היהודית ,עמ' ;425–351
נווה ושקד ,קללות ולחשים ,עמ' ;22–17הנ"ל ,קמעות וקערות ,עמ' ;35–34גפני ,יהודי בבל,
עמ' ;174–172הנ"ל ,היצירה הרוחנית; שקד ,דת פופולרית; הררי ,הכישוף היהודי ,עמ' .68–67
