Page 250 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני
P. 250
/ 248 /פרק חמישי /
הקערות האלה ,יכולים לשפוך אור על דמותו של יוצר הקערות ועל הסביבה התרבותית
שבתוכה יצר .ראינו למשל שלבוש מסוים ,המתואר בגפיים מעוטרים בפסים לרוחבם,
מאפיין את הקערות הכתובות ארמית יהודית־בבלית ,נעליים גבוהות עקב ומורמות
חרטום מאפיינות את הקערות הכתובות סורית ,וציור שעל פי רוב נעשה על הדופן
החיצונית של הקערה ,עם ריבוי דמויות של עקרב ,הוא סימן היכר לקערות הכתובות
מנדעית .נראה אם כן שהקערות הנבדלות זו מזו בשפת הטקסט הכתוב עליהן נבדלות
גם באמנים שייצרו אותן ,ובמילים אחרות את הקערות הכתובות בשפה אחת יצרו אמנים
בעלי מסורת משותפת השונה מזו של האמנים יוצרי הקערות הכתובות בשפה אחרת.
הציור כאמצעי להעברת מסר
אחד המאפיינים הבולטים של האמנות המאגית הוא חשיבות הציור בהעברת מסר.
אבי־יונה הצביע במחקריו על ההבדלים המהותיים בין האמנות המזרחית לבין האמנות
המערבית 545.הבדלים אלה נובעים מן הרקע התרבותי והאמנותי של האמנים ,האופייני
לכל מקום ומשתנה עם המעבר למקום אחר .במזרח הודגשה ההצגה הסמלית של
הסיפור ויוחסה חשיבות להעברה ברורה של המסר אך לא לדיוק החזותי ,כלומר
לראליסטיות של הציור .לעומת זאת באמנות המערבית ,עוד מראשיתה (האמנות
היוונית הקדומה) ,הייתה האסתטיקה הקריטריון החשוב ביותר להערכת עבודת אמנות.
קריטריון נוסף היה ההצלחה לחקות את המציאות .נראה שהאמנות המאגית שהוצגה
בספר זה (וכפי שנראה בהמשך גם האמנות העממית היהודית) נעשתה בזיקה לערכים
ולתפיסות העולם שהנחו את יוצרי האמנות המזרחית דווקא.
עמדתי על האפשרות שההבעה הקפואה של הדמויות גם היא רכיב סמלי ,הקשור
בסכמה קבועה של תיאור דמויות המייצגות ישויות של רוע .ראינו שרכיבים אחדים
בתיאור הדמויות חוזרים באופן דומה בקערות הכתובות בשפות השונות ,ומכאן הסקנו
שהציור משמש להעברת מסר אחד ברור ,אשר היה מקובל בתחום זה של העשייה
המאגית ברחבי מסופוטמיה .הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא היות הדמויות כבולות
באחת מגפיהן או בשתיהן .גם סגנון הכבילה ואמצעי הכבילה דומים ונראים בכל
הקערות .הדגשת עיני הדמויות היא ממאפייני האמנות המזרחית ועוברת כחוט השני
בכל הציורים על החפצים המאגיים שהוצגו כאן .העיוות הכללי של מראה הדמות ,שיכול
להיווצר בשל העיניים הגדולות או בשל כפות הידיים המוגדלות ,גם הן איברים בעלי
משמעות חיונית להבנת הדמות ,לא עניין את האמן כלל .ציורי הקערות לא נועדו לספק
את צרכיו האסתטיים של צופה מלומד אלא את צורכי הלקוח ,הנפשיים והטקסיים.
צרכים אלה מקבלים ביטוי בתיאורים החזותיים בעלי המאפיינים הקבועים שהמאגיקון
יוצר .הן הלקוח הן האמן אינם מייחסים חשיבות לדיוק בתיאור האנטומי של הדמויות
545אבי־יונה ,אמנות בארץ־ישראל ,עמ' .211–119
