Page 254 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני

‫‪ / 252 /‬פרק חמישי ‪/‬‬

‫אמנות עממית בארץ־ישראל נוצרה במגוון אתרים ובהקשרים מגוונים‪ .‬היא בולטת‬
‫בעיקר באתרים הקשורים לקבורה‪ ,‬ושם היא נראית כבר מהמאה הראשונה לפסה"נ‪,‬‬
‫ואחר כך במאות השלישית והרביעית לסה"נ באתרים רבים‪ .‬בקבר יאסון בירושלים‪551,‬‬
‫המתוארך למאה הראשונה לפסה"נ‪ ,‬נמצא מכלול של חפצים שתכליתם הגנה מאגית‪,‬‬
‫בהם ניבי חיות‪ ,‬צדפים‪ ,‬חרוזים נגד עין הרע ומראות‪ .‬על קירות אחד מכוכי הקבורה‬
‫נוספו תיאורים סכמטיים של ספינה ומנורות (איור ‪ .)162‬בין שהיו במשפחת יאסון יורדי‬
‫ים בין שהתיאור נעשה בהשראת אמנות הקבורה הנהוגה ביוון‪ ,‬ניכר שבני המשפחה‬
‫התייראו מפני עין הרע‪ .‬ייתכן שתיאורי המנורות בקבר מלמדים שהמנורה‪ ,‬מלבד היותה‬
‫סמל בעל שיוך דתי‪ ,‬הייתה גם סמל בעל תכונות של הגנה כבר בתקופה זו‪ ,‬והיא המשיכה‬

‫להופיע במשמעות זו גם מאות שנים אחר כך‪.‬‬

‫איור ‪ | 162‬תיאורי ספינה ומנורות מקבר יאסון‬

‫באמנות העממית יש רכיבים אחדים של התיאור וקומפוזיציות מסוימות החוזרים‬
‫במקומות שונים‪ ,‬בזמנים שונים ובסוגים שונים של יצירה‪ ,‬ומלמדים שלציור הייתה‬
‫תכלית אחת ויחידה‪ ,‬תכלית מאגית‪ :‬הגנה על המת ועל הקבר‪ .‬האמנות העממית‬
‫מתמזגת בו לחלוטין עם האמנות המאגית‪ .‬תיאורי ספינות ומנורות מן המאות השלישית‬
‫והרביעית נראים גם בבית שערים‪ ,‬על קירות של מערות קבורה (איור ‪ .)163‬תיאורי‬

‫ספינות בהקשרים של קבורה נראים גם בחלקות קבר במרשה ובהרודיון‪552.‬‬
‫לספינות הנושאות את המת אל עולם המוות נודעה חשיבות רבה באמונה המצרית —‬
‫מסע אוזיריס‪ ,‬וגם באמונה היוונית — כארון נושא הנשמות‪ .‬אפשר לשער שמשפחת‬
‫יאסון לפנים‪ ,‬כמו מעטרי הקברים בבית שערים אחר כך‪ ,‬הושפעו מאמונות אלה והכניסון‬
‫לרפרטואר העיטורים גם בקברי היהודים ליד מוטיבים אחרים שמוצאם בתרבויות‬

‫השכנות כמו ורדות (רוזטות‪ ,‬עיטור דמוי פרח בתבליט)‪ ,‬דלתות מדומות ועוד‪.‬‬

‫‪ 5 51‬רחמני‪ ,‬קבר יאסון‪ ,‬עמ' ‪.72–70‬‬
‫‪ 5 52‬זיסו‪ ,‬כתובת‪.‬‬