Page 251 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני
P. 251
/האמנות המאגית :בין בבל לארץ־ישראל / 249 /
המצוירות על קערות ההשבעה אלא למסר שהן מעבירות .הקערה היא לדידם חפץ
שביכולתו להגביל את תנועת השדים באמצעות כבילתם ,לשתקם או להרחיקם מן הבית.
המוטיבים המעטרים את החפצים המאגיים הם ביטוי חזותי של אמונה או אמירה
לא כתובה אך ידועה לכול.
על סמך שלוש הקטגוריות שהוצגו לעיל ,הקשר בין האמן ללקוח ,זהותו של האמן
והציור כמעביר המסר ,נראה שאפשר להשוות את האמנות המאגית לשני סוגי אמנות
אחרים אשר נפוצו במרחב הגאוגרפי ובמרחב הזמן שבהם התקיימה האמנות המאגית
היהודית הזאת :האמנות העממית והאמנות הנוצרית הקדומה .האמנות המאגית
שהוצגה כאן מאירה לעתים באור חדש מוטיבים אחדים הקיימים בסוגי אמנות אלה,
שעד כה לא הובנו לעומק.
לאחר שהתבוננו במאפיינים של האמנות המאגית ברור לנו כי היא קרובה מאוד
לסוגת האמנות העממית ,ואפילו יכולה להיחשב לתת־קבוצה בתוך התחום הרחב מאוד
המכונה כך .לפיכך בראש ובראשונה יש להקביל את האמנות המאגית לאמנות עממית:
לעמוד על המאחד אותן ועל המבדיל ביניהן ומתוך כך להבין טוב יותר את מהות האמנות
המאגית .נבדוק אפוא אם יש קווי דמיון בין האמנות המאגית היהודית הנהוגה בבבל
ובארץ־ישראל לבין האמנות העממית היהודית הנהוגה בארץ־ישראל .בית הקברות
של בית שערים יכול לשמש נקודת מפתח להקבלה בין שני סוגי האמנות .חשיבותה
של הקבלה זו היא בבחינת חפצי אמנות ועיטורים אשר נעשו בידי יהודים ,ויש בה כדי
להאיר את משמעותם של מוטיבים אשר מופיעים בשני האזורים ,בבל וארץ־ישראל,
ולהסביר את קיומם על בסיס הופעתם באחת הארצות .לנוכח התפקיד החשוב של
האמנות המאגית בהעברת מסר חד־משמעי באמצעות הצורות והסמלים המשמשים
בה וידועים לצופה נראה נכון להקביל בינה לבין האמנות הנוצרית הקדומה ובעיקר
אמנות האיקונות ,אשר נפוצה בתקופה זו במרחב הארץ־ישראלי־סורי ,במצרים ובמזרח
האימפריה הביזנטית.
האמנות המאגית והאמנות העממית
אמנות עממית חזותית של העת העתיקה לא הוגדרה מעולם אף שביטויים שלה קיימים
במרחב הארץ־ישראלי ובמזרח הקרוב .במחקריו של אבי־יונה יש סממנים של הגדרה
לאמנות זו .בין הדוגמאות שהוא אסף וקטלג יש המתאימות לקטגוריה של 'אמנות
עממית' ,אולם הוא לא כינה אותן כך אלא ביסס את מחקריו בעיקר על השוואה לאמנות
המזרחית של שלהי העת העתיקה 546.לפיכך ,בסעיף זה יהיה עליי להיעזר בהגדרת
האמנות עממית שאינה בהכרח חזותית אלא ספרותית ,הגדרה שניסחה גלית חזן־רוקם,
ובה נכללת הפסקה הזאת:
5 46הנ"ל ,אמנות מזרחית.
