Page 251 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני
P. 251

‫‪ /‬האמנות המאגית‪ :‬בין בבל לארץ־ישראל ‪/ 249 /‬‬

‫המצוירות על קערות ההשבעה אלא למסר שהן מעבירות‪ .‬הקערה היא לדידם חפץ‬
‫שביכולתו להגביל את תנועת השדים באמצעות כבילתם‪ ,‬לשתקם או להרחיקם מן הבית‪.‬‬
‫המוטיבים המעטרים את החפצים המאגיים הם ביטוי חזותי של אמונה או אמירה‬

                                                                    ‫לא כתובה אך ידועה לכול‪.‬‬
‫על סמך שלוש הקטגוריות שהוצגו לעיל‪ ,‬הקשר בין האמן ללקוח‪ ,‬זהותו של האמן‬
‫והציור כמעביר המסר‪ ,‬נראה שאפשר להשוות את האמנות המאגית לשני סוגי אמנות‬
‫אחרים אשר נפוצו במרחב הגאוגרפי ובמרחב הזמן שבהם התקיימה האמנות המאגית‬
‫היהודית הזאת‪ :‬האמנות העממית והאמנות הנוצרית הקדומה‪ .‬האמנות המאגית‬
‫שהוצגה כאן מאירה לעתים באור חדש מוטיבים אחדים הקיימים בסוגי אמנות אלה‪,‬‬

                                                                    ‫שעד כה לא הובנו לעומק‪.‬‬
‫לאחר שהתבוננו במאפיינים של האמנות המאגית ברור לנו כי היא קרובה מאוד‬
‫לסוגת האמנות העממית‪ ,‬ואפילו יכולה להיחשב לתת־קבוצה בתוך התחום הרחב מאוד‬
‫המכונה כך‪ .‬לפיכך בראש ובראשונה יש להקביל את האמנות המאגית לאמנות עממית‪:‬‬
‫לעמוד על המאחד אותן ועל המבדיל ביניהן ומתוך כך להבין טוב יותר את מהות האמנות‬
‫המאגית‪ .‬נבדוק אפוא אם יש קווי דמיון בין האמנות המאגית היהודית הנהוגה בבבל‬
‫ובארץ־ישראל לבין האמנות העממית היהודית הנהוגה בארץ־ישראל‪ .‬בית הקברות‬
‫של בית שערים יכול לשמש נקודת מפתח להקבלה בין שני סוגי האמנות‪ .‬חשיבותה‬
‫של הקבלה זו היא בבחינת חפצי אמנות ועיטורים אשר נעשו בידי יהודים‪ ,‬ויש בה כדי‬
‫להאיר את משמעותם של מוטיבים אשר מופיעים בשני האזורים‪ ,‬בבל וארץ־ישראל‪,‬‬
‫ולהסביר את קיומם על בסיס הופעתם באחת הארצות‪ .‬לנוכח התפקיד החשוב של‬
‫האמנות המאגית בהעברת מסר חד־משמעי באמצעות הצורות והסמלים המשמשים‬
‫בה וידועים לצופה נראה נכון להקביל בינה לבין האמנות הנוצרית הקדומה ובעיקר‬
‫אמנות האיקונות‪ ,‬אשר נפוצה בתקופה זו במרחב הארץ־ישראלי־סורי‪ ,‬במצרים ובמזרח‬

                                                                         ‫האימפריה הביזנטית‪.‬‬

                                                  ‫האמנות המאגית והאמנות העממית‬
‫אמנות עממית חזותית של העת העתיקה לא הוגדרה מעולם אף שביטויים שלה קיימים‬
‫במרחב הארץ־ישראלי ובמזרח הקרוב‪ .‬במחקריו של אבי־יונה יש סממנים של הגדרה‬
‫לאמנות זו‪ .‬בין הדוגמאות שהוא אסף וקטלג יש המתאימות לקטגוריה של 'אמנות‬
‫עממית'‪ ,‬אולם הוא לא כינה אותן כך אלא ביסס את מחקריו בעיקר על השוואה לאמנות‬
‫המזרחית של שלהי העת העתיקה‪ 546.‬לפיכך‪ ,‬בסעיף זה יהיה עליי להיעזר בהגדרת‬
‫האמנות עממית שאינה בהכרח חזותית אלא ספרותית‪ ,‬הגדרה שניסחה גלית חזן־רוקם‪,‬‬

                                                                    ‫ובה נכללת הפסקה הזאת‪:‬‬

                                                                                   ‫‪ 5	 46‬הנ"ל‪ ,‬אמנות מזרחית‪.‬‬
   246   247   248   249   250   251   252   253   254   255   256