Page 247 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני
P. 247

‫‪ /‬האמנות המאגית‪ :‬בין בבל לארץ־ישראל ‪/ 245 /‬‬

‫בקשר ליוצרי האמנות הזאת‪ :‬האם היה קשר בין האנשים שכתבו על הקערות וגם עיטרו‬
‫אותן או שכל אחד מהם פעל לבדו? האם הם שאבו את הדימויים ממקור משותף או שכל‬
‫אחד מהם הפיק אותם מדמיונו? האם קערות שנכתבו בשפות שונות הן בהכרח מעשה‬
‫ידיהם של אנשים שונים? האם מלבד הכישרון והדמיון היו גם כללים מוסכמים שהנחו‬

                                                                                   ‫את האמנים?‬
‫פרק זה מוקדש לבחינת מאפייניה של האמנות המאגית על רכיביה ויוצריה וליחסן‬
‫של הקהילות היהודיות אליה‪ ,‬להתחקוּת אחר המשותף לה ולסוגי אמנות אחרים של‬
‫זמנה ושל מקומה ולבחינה אם ראוי להגדירה קבוצה עצמאית‪ ,‬בעלת מאפיינים ייחודיים‪,‬‬

                       ‫או שלמרות ייחודה היא עדיין חלק בלתי נפרד מהאמנות העממית‪.‬‬

                                                          ‫קשר בין היוצר־האמן ללקוח‬
‫מניתוח המוטיבים שעל החפצים המאגיים שעליהם עיטורים פיגורטיביים — קערות‬
‫ההשבעה‪ ,‬לוחיות הקמע ממתכת‪ ,‬אבני גמה‪ ,‬תליונים‪ ,‬פפירוסים מאגיים ועוד — נראה כי‬

                                   ‫יש להבחין בין שני סוגים של אמנות הקשורים למאגיה‪:‬‬
‫אמנות מאגית יחידנית וטקסית — אמנות שהיא חלק מהפעולה המאגית ונעשית‬
‫בשעת הטקס המאגי עבור לקוח שנוכח בשעת הטקס או שנתן הנחיות ליוצר החפץ‪.‬‬
‫כלומר יש חשיבות למפגש בין הלקוח לבין המומחה‪ ,‬והסגנון האמנותי מושפע מהמפגש‬

                                                      ‫הזה וגם מהיות האמנות הזאת טקסית‪.‬‬
‫אמנות מאגית 'גנרית' וממוסדת — אמנות שאינה נעשית במהלך הטקס (לעיני‬
‫הלקוח)‪ ,‬אינה קשורה ללקוח מסוים‪ ,‬והחפץ שהיא מעטרת יכול להירכש בחנות או‬

                                                                                          ‫בשוק‪.‬‬
‫אחד הסימנים המובהקים המאפשרים לנו לדעת שחפץ מאגי — קערת השבעה או‬
‫לוחית קמע — נעשה בנוכחות הלקוח שמתעתד להיות בעליו הוא שם הלקוח המצוין‬
‫עליו‪ .‬על רוב קערות ההשבעה ולוחיות הקמע מופיע שם הלקוח (או שמות הלקוחות)‬
‫כחלק בלתי נפרד מהטקסט‪ ,‬בתחילתו או במהלכו‪ ,‬ולעתים גם פעמים אחדות‪ 539.‬ציון‬
‫השם בתוך הטקסט ולא רק בתחילתו או בסופו מעיד שכותב הקערה לא ייחד מראש‬
‫מקום להוספת השם אלא כתב את הטקסט ברצף‪ .‬גם מערך הכתיבה הלולייני המופיע‬
‫ברוב הקערות‪ ,‬אשר אינו מאפשר לייחד מראש מקום שיתאים לשם הלקוח לכל אורכו‪,‬‬
‫כולל קרובי משפחתו (בדרך כלל שם האם מוזכר אף הוא)‪ ,‬יש בו להעיד שהטקסט‬
‫נכתב בנוכחות הלקוח‪ .‬רכיבים אחרים בצורת הכתיבה‪ ,‬כגון מרווחים אחידים בין מילה‬
‫למילה ובין שורה לשורה ואותיות זהות בגודלן‪ ,‬מעידים שהכתיבה הייתה רציפה‪ .‬יש‬
‫להניח שבחפצים אלה גם הציור נעשה לעיני הלקוח‪ .‬בחפצים שהציור בהם נעשה לפני‬
‫הטקסט אי־אפשר לקבוע בוודאות שאכן נעשה לפי הזמנה של הלקוח כדי להשלים‬

‫‪ 	539‬על זהות הלקוחות ראו מונטגומרי‪ ,‬טקסטים מאגיים‪ ,‬עמ' ‪ .50–49‬שם לקוח שמופיע פעמים‬
                 ‫מספר בהשבעה ראו לדוגמה נווה ושקד‪ ,‬קמעות וקערות‪ ,‬קערה ‪ ,1‬עמ' ‪.125–124‬‬
   242   243   244   245   246   247   248   249   250   251   252